"בדרך כלל נהוג לחשוב כי התקררות ושפעת עונתית נפוצות בעונות קרות יותר כי אנשים נמצאים בחדרים סגורים ולא מאווררים – וכך הנגיפים מופצים יותר בקלות", מסביר מחבר המחקר החדש בנושא, ד"ר בנג'מין בלייר. אך בפועל מדובר בסיבה שונה שמקורה בדרך שבה פועל הגוף שלנו.
"המחקר שלנו מצביע על כך שיש סיבה ביולוגית לכך שהנגיפים מתפשטים מהר יותר בעונות קרות כפי שראינו במגפת הקורונה", מסביר ד"ר בלייר. זו גם הסיבה לכך שישנה עלייה חדה בהתקררות, בשפעת ובהידבקות בקורונה בחורף.
מקור הבעיה הוא דווקא באף שלנו, שמהווה את קו ההגנה הראשון בגוף שאמור לחסום את הפתגונים השונים מלחדור לגוף שלנו. כשהמנגנון עובד כראוי, זיהוי פתוגן דומה לבעיטה בקן צרעות במנגנוני ההגנה של האף – שאמורים לשחרר אמצעי הגנה שיתפסו את מי שמנסה לחדור לגוף שלנו ויתקפו אותם.
"ההגנה של הגוף ירדה ב-42%"
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology ובו השתתפו נסיינים, נמצאה הדרך שבה פועלים נגיפי הקורונה והריינווירוס (הנגיף שגורם להתקררות). בחסות הקור שמחליש את מנגנון ההגנה הטבעי בגוף, אותם הנגיפים חודרים דרך הנחיריים באף שלנו שלמעשה נותר במידה רבה חשוף. על פי אחד הממצאים - החום באפם של המשתתפים, שהיו חשופים לטמפרטורה של 4.4 צלזיוס למשך רבע שעה, ירד משמעותית ועמד על 5 מעלות צלזיוס בלבד.
כשהחוקרים בחנו את מערכת החיסון שלנו בתוך האף שאמורה לבלום את הפתגונים מחוללי המחלות שחודרים לגופינו, הם מצאו שדרך הפעולה שלה התעכבה בגלל הקור. שיעור ה"מגנים" שנשלחו לבלום את החודרים המזיקים לגוף ירד ב-42% וגם אלה שפעלו היו מוחלשים יותר.
"חשפנו מנגנון חיסוני חדש באף שנפגע באופן קבוע בחורף, מצאנו מה פוגע בדרך הפעולה שלו", סיפר פרופ' מנסור אמיג'י שהתשתתף במחקר, "השאלה עכשיו היא איך ניתן לנצל את מערכת החיסון הטבעית הזו וליצור מחדש מנגנון שיאפשר להפעיל את ההגנה הזו במיוחד בחודשים הקרים יותר".