חזרה הביתה אחרי שהקיפה את הירח: חללית אוריון ששוגרה למסע סביב הירח ב-16 בנובמבר בשיגור הבכורה של משגר ה-SLS (מערכת שיגור לחלל) - העוצמתי ביותר בתולדות האדם - נחתה הערב (ראשון) באמצעות מצנחים באוקיינוס השקט, לא רחוק מחופי באחה קליפורניה שבמדינת ניו מקסיקו. היא חזרה לכדור הארץ לאחר מסע ארוך בחלל העמוק במשימה שנועדה לבדוק את המערכות לקראת הנחיתה של האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט הראשון על פני הירח ב-2025, לראשונה מאז אפולו 17.

החללית אוריון נחתה (צילום: NASA)
החללית אוריון נחתה | צילום: NASA

על סיפונה של ארטמיס 1 שתי בובות פנטום, "הלגה" הגרמנייה ו"זוהר" הישראלית, שנועדו לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. לגה לא לבשה את האפוד במהלך המסע, ואילו זוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, כל האסטרונאוטיות והאסטרונאוטים של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן ישמשו אותם למקרה של התפרצות סולרית. יחד עם הבובה זוהר נשלחה לחלל גם מזוזה, אבן מים המלח וזרעי עצים שלוקטו על ידי קרן קיימת לישראל ויישתלו בארץ אחרי הנחיתה. כל אלו הם פריטים שהציבור בישראל בחר לבקשת סוכנות החלל הישראלית ב-2021.

הדרכון הרשמי של זוהר (צילום: ISA)
הדרכון הרשמי של "זוהר" | צילום: ISA

ה-SLS הוא משגר הדלק המוצק העוצמתי והגדול שאי פעם נבנה. הוא מתנשא לגובה של 32 קומות וצריכת הדלק שלו אסטרונומית – 6 טונות לשנייה. כל אחד משני הבוסטרים שלו מייצר יותר כוח דחף מאשר 14 מטוסי ג'מבו. העבודה עליו החלה עוד בשנת 2011 ועלותו כ-23 מיליארד דולר. הוא נועד לשמש את סוכנות החלל האמריקנית לחקר מאויש של החלל העמוק בעשור הנוכחי ובזה שאחריו. ה-SLS הוא המשגר היחיד בעולם שמסוגל לשגר גם אסטרונאוטים וגם מטען כבד במשימה אחת לירח. עליו מוצבת החללית אוריון, שמסוגלת לתמוך בשישה אנשי צוות מעבר למסלול לווייני נמוך – לתקופות של עד 21 יום ללא עגינה.

הדמיית "צוות" הארטמיס 1 (צילום: Lockheed Martin/DLR, נאס"א)
הדמיית "צוות" הארטמיס 1 | צילום: Lockheed Martin/DLR, נאס"א

מאז אפולו 17 ב-1972, האנושות לא שיגרה בני אדם מעבר למסלול לווייני נמוך – שם הם היו מוגנים יחסית על ידי חגורות ואן אלן המקיפות את כדור הארץ והודפות את רוב הקרינה המסוכנת מהשמש. אלא שהחגורות עצמן מורכבות מחלקיקים טעונים – והן חושפות את כל מי שעובר דרכן ברמות קרינה מסוכנות. זאת ועוד, כדי לחזור לירח – ולהגיע יום אחד גם למאדים – צריך לא רק לחצות את החגורות (פעמיים) אלא גם להימצא בחלל העמוק וללא הגנתן. במקרה של התפרצות סולרית, אסטרונאוטים שיימצאו על הירח, או בדרך למאדים, עלולים לחטוף רמות מסכנות חיים של קרינה.

הידיעה התפרסמה באתר סוכנות החלל הישראלית, שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – space.gov.il