אחד מכל 10 אמריקנים מעל גיל 65 סובל מדמנציה, כך מצא מחקר חדש שנערך בין השנים 2016 ל-2017 ופורסם אתמול (שני) בכתב העת JAMA Neurology. על פי המחקר, כ-22% מנבדקי הניסוי חוו ליקוי קוגניטיבי קל - השלב המוקדם ביותר של המחלה.
המחקר החדש שפורסם מהווה בדיקה מייצגת ראשונה של שכיחות ליקויים קוגניטיביים בציבור האמריקני מזה יותר מ-20 שנה. המחקר הצליח למדוד שכיחות של סימני דמנציה והפרעות קוגניטיביות קלות לפי גיל, השכלה, מוצא אתני, מגדר וגזע. זאת, על ידי ניתוח נתונים מבדיקות נוירו-פסיכולוגיות מעמיקות וריאיונות עם כ-3,500 אנשים מעל גיל 65 הרשומים למחקר.
מי בסבירות גבוהה יותר לדמנציה?
תוצאות המחקר הראו שמבוגרים שהזדהו במחקר ככהי עור או כאפרו-אמריקנים, היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מדמנציה, בעוד שלאנשים שהזדהו כהיספנים יש סיכוי גבוה יותר לסבול מפגיעה קוגניטיבית קלה. כמו כן, אנשים שאינם זכאים לתעודת בגרות תיכונית היו בסבירות גבוהה יותר לסבול משני המקרים. "מחקר דמנציה באופן כללי התמקד עד עכשיו במידה רבה באנשים לבנים בעלי השכלה אקדמית", אמרה פרופ' לנוירו-פסיכולוגיה ומחברת המחקר הראשית, ג'ניפר מנלי. "המחקר מייצג את אוכלוסיית המבוגרים וכולל גם קבוצות שהודרו היסטורית ממחקר דמנציה - אך נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח ליקוי קוגניטיבי בגלל גזענות מבנית ואי שוויון בהכנסה".
נבדקים בעלי תעודת בגרות או תואר אקדמי נטו לסבול פחות מירידה ביכולות קוגנטיביות. הפער בין הנבדקים היה משמעותי: רק 9% מבעלי תואר אקדמי נמצאו בעלי סימנים לדמנציה, לעומת 13% מאלה שמעולם לא קיבלו תעודת בגרות. בקרב הנבדקים מעל גיל 65, 21% מבעלי התארים האקדמיים סבלו מירידה קלה ביכולות הקוגנטיביות, בהשוואה ל-30% מתוך אלה שלא זכאים לתעודת בגרות.
השיעור הגבוה ביותר של הסובלים מדמנציה והפרעות קונגטיביות קלות היה בקרב קשישים מעל גיל 90. רק 3% מהמבוגרים בגילי 65-69 התגלו כבעלי סימנים לדמנציה, לעומת 35% מבני 90 ומעלה. למעשה, לפי המחקר, כל עלייה של חמש שנים בגיל גרמה לסיכון גבוה יותר לחלות בדמנציה ובפגיעה קוגניטיבית קלה. לצד זאת, המחקר לא מצא הבדלים בין גברים לנשים בשיעור הסובלים מדמנציה ופגיעות קוגנטיביות. "אם אנחנו מעוניינים להגדיל את השוויון בבריאות המוח בעתיד, אנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו עומדים כיום ולאן להפנות את המשאבים שלנו", הוסיפה מנלי.
סימני דמנציה משתנים מאדם אחד למשנהו, ויכולים לכלול אובדן זיכרון ובלבול, קושי בדיבור, הבנה והבעת מחשבות, או קריאה וכתיבה. פעולות התורמות לשמירה על הבריאות כמו פעילות גופנית המסייעת במצב הרוח, איזון וחשיבה, תזונה מאוזנת ושינה איכותית - יכולות לשפר את תפקוד המוח בטווח הארוך.