הלוויין מתקרב אל "ענן" הפסולת במהירות של 28 אלף קילומטר לשעה. בתוך זמן קצר, אם לא ישנה את נתיבו הוא יתנגש ברסיסי לוויינים, חלקי אסטרואידים ושברי טילים במהירות כזו שהוא ייהרס ויתפרק בעצמו לאלפי רסיסים. הפעלת המנועים והטיפוס בגובה צורכים את מעט הדלק שנושא איתו הלוויין, ויקצרו את שהותו בחלל בחודשים רבים. ברגע האחרון מתקבלת ההחלטה - לא לוקחים סיכונים, מזיזים את הלוויין מנתיבו כדי לשמור על חייו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
ככה זה עכשיו בחלל – לא רק באיילון, גם מחוץ לאטמוספירה נהיה צפוף: מסלולי לוויינים שחוצים לוויינים אחרים או פסולת חלל, שהולכת ונערמת ומסכנת את השוהים בחלל. יותר ויותר מדינות מבינות שזה תחום חשוב, אפילו קריטי, ומשקיעות בנוכחות בו. סכנת ההתנגשות בלוויינים אחרים או בפסולת חלל עלולה לפגוע משמעותית בביצועיו של הלוויין, שאמור להביא תוצאות במשך עשרות שנים, ודרוש תיאום מול גורמים מקבילים למניעת התנגשויות. אך הסכנה הזו היא רק חלק מתקופה קריטית מבחינת מדינת ישראל - עידן "החלל החדש".
מדובר בשורה של תמורות ושינויים שהופכות את החלל לאחת ההזדמנויות המשמעותיות ביותר עבור ישראל - צבאית, טכנולוגית וכלכלית. איכות הטכנולוגיה משתנה ומאפשרת יכולות שלא היו בעבר, וישראל מנצלת את ההזדמנות: היום (שישי) הושלם שיגור מוצלח של ISI EROS C-3, לוויין צילום וביון ישראלי ראשון - בצבע. הלוויין החדש מצלם תמונות צבעוניות באיכות גבוהה, ומאפשר זיהוי פרטים והפרדת צבעים בצורה ברורה מאוד.
It’s official! We’re pleased to announce that #EROSC3 was successfully launched into orbit by @SpaceX!#EROSC3 is the newest member of ISI's EROS-NG™ constellation and the world's first sub-meter Multi-Spectral EO Satellite. Stay tuned for more updates . . . pic.twitter.com/FgAgUV5TqW
— ImageSat Intl. (@ImageSatIntl) December 30, 2022
לראות מהחלל גם חפצים בגודל חצי מטר
הלוויין החדש, תוצרת התעשייה האווירית ואלביט הוא של חברת אימאג'סאט (Imagesat) בשליטת קרן פימי, חיכה לשיגור בתנאי מזג אוויר נוחים - והיום הוא יצא לדרך מקליפורניה, על גבי טיל של חברת SpaceX. מהחלל הוא יופעל על ידי החברה הישראלית שמוכרת תמונות ללקוחות בכל העולם. הלוויין יוצר בתעשייה האווירית: הוא שוקל 300 קילוגרם ומוצבת בו מצלמה מתקדמת מתוצרת אלביט, מצלמת חלל צבעונית. זו המצלמה המסחרית הראשונה שמסוגלת לצלם מהחלל בצבע ובכושר הפרדה כזה. למעשה מדובר ביכולת לראות עצמים מהחלל, גם כשהם בגודל של חצי מטר.
לאחר שיגורו נכנס הלוויין למסלולו סביב כדור הארץ והחל לשדר נתונים לתחנת הקרקע. מהנדסי התעשייה האווירית, החלו בסדרת כיולים ובדיקות מתוכננות מראש לאימות תקינותו ורמת ביצועיו של הלוויין, עד לכניסתו לפעילות מלאה בתקופה הקרובה
ההפעלה של הלוויין תעזור מאוד לאיסוף המודיעיני בתקופה קריטית, כחלק מההיערכות מול האיום האיראני. השיגור הזה הוא חלק משינוי כללי המשחק, שינוי גדול שמתחיל מסנסורים קטנים ושדרוגים ביכולות הצילום והרזולוציה, שמובילים לשיפור התקשורת המוצפנת. ולכך מצטרף גם השילוב בין החלל ל"ענן": היכולת להחזיק ולהפעיל רשתות ואפליקציות דרך הענן מאפשרת יעילות וקיבולת של מידע רב.
שיגור לוויין הוא אירוע חשוב בישראל, שהיא אחת משמונה המדינות היחידות בעולם השותפות למועדון החלל היוקרתי – מדינות שיודעות לייצר ולשגר לוויינים לחלל. השיגור שבוצע מארה"ב הוא ייחודי פעמיים: לראשונה זהו שיגור ממשגר רב פעמי של חברת SpaceX, והעובדה כי מדובר בלוויין ביון שמצלם תמונות צבעוניות.
זה אינו הלוויין היחיד שישראל צפויה לשגר בשנה הקרובה, כחלק מההיערכות מול איראן. המהלך הזה בחלל, לצד עוד כמה לוויינים שמשמשים את ישראל בחלל, יאפשר כיסוי מודיעיני ותקשורתי קריטי. עד כמה? על כך אפשר ללמוד מצילום לדוגמה של אצטדיון הכדורגל בטהראן: מהחלל אפשר לראות את השחקנים על כר הדשא ובצבע, וההדגמה הזו מעידה על הרזולוציה ויכולות הצילום.
הפטנט שהוזיל את עלויות השיגור
ישראל היום "משתמשת" בכמאתיים לוויינים, מיעוטם מתוצרת כחול לבן, והיא מפעילה אותם לצרכיה – צילום ותקשורת. מרביתם שייכים לחברות אזרחיות שישראל קונה מהן שירותים – תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה משורה ארוכה של מקומות שיש לה עניין בהם ברחבי העולם.
לווייני צילום נעים במסלול בגובה של בין 400 ל-500 קילומטרים מעל כדור הארץ, ומתוכננים לשהות בחלל כעשר שנים בממוצע. כיום כבר נעשים שיגורים לחלל ממשגר רב פעמי - מה שמוריד את מחיר השיגור והופך את המרוץ ליכולות בחלל ל"משתלם". בימים אלה כבר לא משגרים רק לוויין אחד בכל טיל אלא אשכולות לוויינים - משגר אחד יכול לשגר לחלל 140 מיקרו לוויינים יחד, ובעתיד הנתון הזה יגיע ל-300 מיקרו לוויינים ויותר.
והמשמעות ניכרת: אם ב-1970 המחיר לשיגור היה 30 אלף דולר לקילוגרם, בשנת 2000 הסכום הנדרש כבר היה 12 אלף דולר, והשנה רק 1,000 דולר, והמחיר עוד יירד. בעשור הקרוב ישוגרו לחלל 100 אלף לוויינים חדשים. מי שמוביל את המהלך הזה הן חברות פרטיות - בישראל זו חברת אימג'סאט שקונה לווייני צילום מהתעשייה האווירית ומוכרת את מוצריו בעולם. אם כן, החלל הוא כבר לא רק עסק של מדינות ומעצמות.
ננו ומיקרו לוויינים הם היתרון של התעשיות הישראליות שמתמחות במזעור טכנולוגיות. וכך התעשייה האווירית, רפאל וגם אלביט פונות לפיתוח לוויינים זעירים שישוגרו אחר כך כלהקות לוויינים בחלל. כל אחד מהם נושא סנסור אחר, ויחד הם משלימים תמונה רחבה בשורה ארוכה של תחומים.
ממושבות לאנשים ועד לוחמה בחלל
החלל הוא מקום קשוח: הלוויין מתמודד עם פערי טמפרטורות עצומים, כשבצד המואר מטפסת הטמפרטורה למאתיים מעלות צלזיוס ויותר, ובצד החשוך צונחת למינוס מאה מעלות. זה מכתיב פיתוח רכיבים אלקטרוניים שיודעים לעבוד במנעד הטמפרטורות הזה. כאן יש פוטנציאל לישראל שיודעת לייצר רכיבים יחודיים לתעשיית החלל העולמית, לאו דווקא תעשיות גדולות אלא גם סטראט-אפים ישראליים שמתמחים ברכיב אחד ספציפי. לתעשיות הישראליות יכולות מתקדמות מאוד בפיתוח סנסורים בתחום הצילום ההיפר-ספקטרלי (זיהוי חומרים מהחלל), בזיהוי ניסיונות הסוואה, בלוחמה אלקטרונית, בלווייני מכ"מ, באינפרא אדום ובמצלמות אלקטרו אופטיות ברזולוציה גבוהה מאוד.
חשיבות האחיזה בחלל היא דרמטית בכמה מובנים: החל במושבות לאנשים, עובר בלהקות הלוויינים שישנו את יכולות התיעוד והביון - ועד לאפשרות של לוחמה מהחלל ובחלל. כשמדברים על פיתוח יכולות לחימה מהחלל, מדובר על מגוון תרחישים – מהתנגשות בלוויין כדי להשמידו ועד סינוורו באמצעות קרן לייזר (מלוויין אחר או מהקרקע) ויכולת יירוט לוויין מהקרקע באמצעות טיל מיירט.
על פי פרסומים זרים, זה בדיוק מה שמסוגל חץ 3 מתוצרת התעשייה האווירית לעשות: ליירט טיל בליסטי או לוויין מחוץ לאטמוספירה, הרחק בחלל - ובעתיד יכולת לתקוף מהחלל באמצעים קינטיים או נשק אנרגטי מטרות על האדמה. כך בעתיד יכול לוויין לאתר שיגור טיל גרעיני באיראן ומיד להשמידו כשהוא עוד על כן השיגור או מיד אחרי ההמראה סמוך ככל הניתן לקרקע איראנית – כך שהפיצוץ הגרעיני יקרה שם ולא בחלל.
השיא שישראל קבעה בחלל
בימים אלה קובעת ישראל שיא כמעט בלתי אפשרי – לוויין הצילום הוותיק "אופק 5", שכבר ציין יותר מ-20 שנות פעילות. מדובר בשיא נדיר: אף אחד, לא בצה"ל ולא בקרב התעשייה האווירית שייצרה אותו, לא העריך שכך יהיה. שורה של שינויים שנעשו בו בהפעלה מרחוק הביאו לכך שהוא שורד גם היום והוא עדיין שולח תמונות מרחבי המזרח התיכון באיכות גבוהה למפענחים ביחידה 9900 של אמ"ן, מי שאמונים על הפעלה וניתוח המודיעין מלווייני הצילום הישראליים.
כניסת יכולות אינטליגנציה מלאכותית (AI) לצה"ל מביאה שינוי דרמטי ביכולות העיבוד והניתוח של מידע קריטי. היכולת לשלוף את המוץ מהתבן מתוך מיליוני פרטי מידע, אותות ופיקסלים ולהפוך אותם למטרות ויעדים. הרמטכ"ל הנכנס הרצי הלוי יצטרך לקבל החלטות דרמטיות בנוגע לעומק הכניסה של צה"ל לתחום החלל: כמה מוכן הצבא להשקיע ולפתח את התחום – ביכולות תקשורת, באיסוף, בשמירת העצמאות הישראלית בחלל מול תלות באחרים, בשיתופי פעולה בין-לאומיים עם צבאות ומדינות אחרים ובבניית תוכניות חינוכיות למדעים ולטכנולוגיה כדי לאפשר שימור ופיתוח היכולת הייחודית הזו בישראל.
לרשותו של הלוי עומדת חבורה אחרת במטה הכללי, עם הבנה עמוקה ומעט אגו, שיכולה לסייע לו להוביל תהליכים דרמטיים בצה"ל ולעשות קפיצה משמעותית ביכולות ישראל בחלל. זה יאפשר איסוף מודיעני מסביב לשעון ובכל מקום: הפיכת המידע המודיעני בחלל לזמין בזמן אמת, מה שיאפשר חופש פעולה מלא ובכל מזג אוויר - גם באיסוף מודיעיני ובעתיד גם ביכולות תקיפה בכל מקום וזמן. במיוחד עכשיו שחיל האוויר מתמודד עם מערכות הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית מתקדמות שיש בידי האיראנים והסורים בניסיון להצר את צעדיו וחופש הפעולה שלו בשמי המזרח התיכון.
"הלוויינות הטקטית" שמשנה את שדה הקרב
יחידה 9900 אמונה על איסוף ומיצוי מודיעין חזותי-גיאוגרפי באגף המודיעין. היחידה עוסקת בתחומי הפענוח החזותי, המיפוי המדויק והלוויינות. בשנים האחרונות היחידה הרחיבה את ייעודה למערך גיאוגרפי שמשמש תשתית גיאוגרפית באיסוף מודיעין לאמ"ן בפרט ולצה"ל בכלל. ליחידה ישנם ענפי שטח בפיקודים המרחביים ובאוגדות.
המערך הזה מורכב מאנשי טכנולוגיה ואנשי מודיעין שמשלבים את הידע במטרה לבנות כלים רלוונטיים בעידן המידע לאמ"ן ולכוחות בשטח. רוב המשרתים ביחידה הן נשים, כ-60% אחוזים בכל התפקידים, כולל מהנדסות וטכנאיות. האתגר הוא להביא לקמ"ן בשטח, ביחידה המתמרנת, תמונת לוויין עדכנית בתוך פחות מחצי שעה - זו מהפכה של ממש, יכולת "לוויינות טקטית".
האם נכון שישראל כמו מדינות מובילות אחרות – ארה"ב, סין, רוסיה ובריטניה , תקים "פיקוד חלל"? צה"ל צריך גוף ייעודי שידע לבנות את הכוח הישראלי בחלל ולהפעיל אותו: תחנות קרקע, אנטנות, יכולות עיבוד ושליטה, יכולות הגנה, בניית תמונת מצב של לוויינים בחלל (שלנו ושל אחרים) ומיצוי יכולות הלוויינים וניתוח המודיעין. דרושה גם הכשרת כוח האדם לפיתוח, עיבוד ומחקר - וגם מהנדסים וטכנאים ברמה גבוהה להפעלת המערכות.
לתקוע דגל בחלל רגע לפני השינוי הגדול
בעשור הקרוב יחל העולם להסדיר ולארגן את החלל. עבור ישראל, השנים טרום הרגולציה הן הזדמנות לקבוע מסמרות. החלל החיצון הוא שטח שניתן להשתמש בו עבור האינטרסים של ישראל, שכבר "תקעה דגלים" בחלל - וצריך למהר ולהחזיק עוד כאלה לפני הסדרת הרגולציה. ולא מדובר רק במיקום או במסלולי שיוט: בחלל יש משאבים, מחצבים נדירים ויקרים שנמצאים על אסטרואידים (זהב ופלטיניום). בשנים הבאות נוכל להצליח להגיע אליהם ולחצוב מהם מתכות יקרות. נוסף על כך, יש פוטנציאל עצום במחקרים רפואיים בחלל שמשמש כמאיץ הניסויים: מה שלוקח עשר שנים על הקרקע לוקח שנה בחלל.
כדי לנצל את ההזדמנויות הללו ישראל חייבת תוכנית לאומית לחלל, ולבנות חזון לחלל. חזון שכזה צריך לכלול: השקעה בחינוך, השפעה על רגולציה, מיזמי חלל, מיתוג, תכנון לאומי לנכסים ישראלים בחלל ושיתוף בין-לאומי. לוויינות היא אינה רק יכולת מודיעינית צבאית, אלא גם פיתוח יכולות אזרחיות כמו ניטור שינויי אקלים והיכולת להתריע מבעוד מועד מפני שטפונות או סופות חול. כמו כן מדובר על בניית רשתות GPS חלופיות, הפיכת ישראל למוקד ידע ובסיס לשיגורי לוויינים עבור כל דורש ועוד.
כל תפיסת הביטחון של ישראל יכולה להשתנות עקב כך. כרגע מי שמגיע לחלל ושם יד על "פיסת חלל" היא שלו: אין לנו משאבי טבע, למעט הגז, וזו הזדמנות אדירה. בימים אלה נפתח חלון הזדמנויות שייקבע את מה שיקרה כאן בעשרות השנים הבאות. יש לישראל היכולת לעשות זאת, ומי שיעשה ראשון הוא זה שיקבע את החוקים ואת עתידו.
יו"ר ISI גילון בק, שותף בכיר בקרן פימי, מסר: "שיגור לווין EROS-C3 להיום הוא בשורה לחברת אימאג'סאט. השיגור הופך את אימאג'סאט לחברה מובילה בתחום החלל בישראל ובעולם והצלחתו תאפשר לנו להאיץ את צמיחת החברה. בזכות העליונות הטכנולוגית של לוויין EROS-C3 קיים פוטנציאל של פתיחת שווקים מסחריים חדשים בפני ISI . קרן פימי מאמינה בתעשיית החלל הישראלית ואנו משוכנעים כי אימאג'סאט תמשיך לצמוח ולהתפתח לכדי ביסוס מעמדה כחברה גלובאלית, מצטיינת ומובילה עולמית בתחומה".
מנכ"ל ISI, נועם סגל הוסיף: "שיגור EROS-C3לחלל היום מהווה הישג משמעותי לחברת החלל הגדולה בישראל, חברת ISI. יכולותיו הטכנולוגיות המתקדמות ממצבות אותנו בקדמת הבמה העולמית בתחום החישה מרחוק. הלווין יאפשר לנו להרחיב ולשפר את סל השירותים הייחודי הכולל, בין היתר, צילומי לווין ברזולוציה גבוהה מאד לצד פיתוח אפליקציות אזרחיות ייעודיות מבוססות בינה מלאכותית ללקוחותינו הקיימים והחדשים כאחד".
יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, בירך: "עבור התעשייה האווירית גם השמיים אינם הגבול. שיגור הלוויין ממחיש את היותנו פורצי דרך גם בעולמות החלל. תוכנית החלל של ישראל נשענת על תשתית מרשימה של טכנולוגיות שפותחו בתעשייה האווירית בשיתוף עם מערכת הביטחון, האקדמיה ומשרד המדע והטכנולוגיה. תוצרי הלוויין ששוגר היום והממצאים החשובים שישדר לתחנת הקרקע, יסייעו לתעשייה האווירית לפתח טכנולוגיות חלל בתחום האזרחי, לטובת שיפור איכות החיים בעולם כולו".
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "בהיותה בית החלל של מדינת ישראל, מהווה שיגור לוויין 3C-EROS היום ביטוי נוסף ליכולות הטכנולוגיות המתקדמות של התעשייה האווירית. לאחר תהליך חשוב של עבודה על הלוויין, במסגרתו עמלו מיטב המוחות של עובדות ועובדי התעשייה האווירית על פיתוחו וייצורו, החל הלוויין לשדר נתונים אל תחנת הקרקע. התעשייה האווירית פועלת בשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים, מוסדות אקדמיים, עמותות ויזמים מישראל ומחו"ל, לקידום הישגים טכנולוגיים, מחקר מדעי ולפיתוח טכנולוגיות חלל עתידיות".