מחקר חדש שפורסם אתמול (שלישי) גילה שיותר מ-50 מיני בעלי חיים שנחשבו בעבר אילמים – דווקא מתקשרים בצורה קולית. לפי המחקר, ייתכן והיכולת הקולית המשותפת של הזנים התפתחה מאב קדמון לפני למעלה מ-400 מיליון שנים.
הרעיון לחקור ולתעד מינים אילמים החל ממחקר על צבים ביערות הגשם באמזונס בברזיל. "כשחזרתי הביתה התחלתי להקליט את הצב הפרטי שלי בבית", סיפר החוקר הראשי גבריאל גורגוויץ'-כהן. להפתעתו, הוא גילה שהצב מפיק צלילים ווקאליים, אז הוא החל להקליט מינים אחרים של צבים בעזרת הידרופון - מיקרופון להקלטה מתחת למים. בהקלטותיו הוא שם לב שכל מיני הצבים הפיקו צליל. "ואז עלתה אצלנו השאלה כמה עוד בעלי חיים שנחשבים אילמים, בעצם מייצרים צלילים", הסביר גורגוויץ'-כהן.
בנוסף ל-50 מינים של צבים, המחקר שפורסם כלל גם הקלטות של שלוש חיות מיוחדות שנחשבות אילמות. החיה הראשונה היא דג ריאה, בעל זימים וריאות המאפשרים לו לשרוד ביבשה. השנייה היא סוג של חסר רגליים, מקבוצת הדו-חיים, הנראה כמו הכלאה בין נחש לתולעת. החיה האחרונה שתועדה נחשבת לנדירה במיוחד: זוחל שנמצא רק בניו זילנד בשם טואטרה, המזכיר בצורתו לטאה.
כל החיות שנחקרו השמיעו צלילים קוליים כמו נקישות וציוצים, גם אם הצלילים לא היו חזקים מאוד או שנשמעו מעט פעמים במהלך היום.
אב קדמון משותף
צוות המחקר ניתח את הממצאים עם נתונים מההיסטוריה האבולוציונית של תקשורת אקוסטית בקרב 1,800 מינים שונים. הצוות בחן את ההסתברות לקשר היסטורי בין מושאי המחקר. הם שחזרו מי האבות הקדמונים ומצאו קשר בין כל המינים. לפי המחקר, לכל המינים אב קדמון משותף שחי לפני לפחות 407 מיליון שנים בתקופת הפלאוזואיקון. הוא הפיק צלילים שהמינים מפיקים גם היום והשתמש בהם בצורה מכוונת, כדרך חיים.
המשמעות היא שמינים שונים של צבים, כמו גם דגי ריאה ואפילו חסרי רגליים פיתחו תקשורת קולית משותפת והם באים מאותו המקום ומאותה היסטוריה.