האישה ששרדה 12 גידולים
מקרה נדיר של אישה צעירה ששרדה 12 גידולים, שבעה שפירים וחמישה סרטניים, הוביל חוקרים לגלות מוטציה חדשה. בגיל שנתיים הופיע אצלה הגידול הסרטני הראשון, בתעלת האוזן. בשנים הבאות הופיעו שוב ושוב גידולים בחלקים שונים של גופה והיא עברה טיפולים כימותרפיים, הקרנות וניתוחים בהם הוסרו הרחם, רקמה מהאוזן, בלוטת התריס, גידולים במעי הגס ועוד.
החוקרים נטלו מהאישה דגימות דם, ומצאו כי 40-30 אחוז מתאי הדם הכילו יותר מדי או מעט מדי כרומוזומים. בדיקה העלתה שיש לה שני עותקים פגומים של גן שחשוב לחלוקה תקינה של תאים. האישה ירשה מכל אחד מהוריה מוטציה שונה, אך שתיהן פוגעות באותו גן, וכך גורמות לה להיות רגישה יותר לגידולים. החוקרים נדהמו שהאישה שרדה והגיעה לבגרות: עכברי מעבדה עם מוטציה זו מתים עוד בשלב העוברי. הם משערים שמספר לא תקין של כרומוזומים, שמעודד התפתחות גידולים, גם מעורר תגובה דלקתית חזקה וממושכת, שפועלת ביעילות כנגד כל גידול שמתפתח ומשפרת את התגובה לטיפולים.
האבא של הבירה
הבירות שאנו שותים נחלקות לשני סוגים עיקריים: אייל (Ale), שמבשלים בטמפרטורות חמות יחסית בעזרת שמר הבירה S. cerevisiae, ולאגר, שמבשלים בטמפרטורות קרות יותר עם השמר S. pastorianus.
את בירת הלאגר בישלו לראשונה בבוואריה שבגרמניה במאה ה-16. השמר שבו השתמשו הוא הכלאה בין שמר הבירה הנפוץ המשמש לבישול אייל, לבין המין S. eubayanus. היינו מצפים, אם כן, למצוא את המין הזה באופן טבעי באירופה, אך במפתיע הוא התגלה בעשור הקודם דווקא בפטגוניה שבארגנטינה. לכן שיערו שהוא הובא משם לאירופה.
כעת, מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת דבלין מצא את הזן האבוד באירלנד, מדינה הידועה באהבה של תושביה לבירה. המין נמצא בדגימות אדמה מקמפוס האוניברסיטה וריצוף ה-DNA שלו אישר שהוא אכן S. eubayanus. החוקרת הראשית אמרה לאתר Science News שהיא מקווה שהגילוי יעודד את חיפוש הזן גם בבוואריה, מקום הולדתו של הלאגר.
קרב שריון בשריון
האנקילוזאוריים (Ankylosaurinae) היו משפחה של דינוזאורים אוכלי עשב, קטנים יחסית לברונטוזאורים הענקיים אך עדיין גדולים למדי, ששקלו 3-2 טונות. גופם היה מכוסה לוחות משוריינים ובקצה זנבם הייתה מעין "אלה" גדולה וקשיחה, שמאפשרת לחבוט ביצורים אחרים. במשך שנים רבות הניחו חוקרים כי זנבם שימש בעיקר להגנה מטורפים, אולם מחקר חדש מלמד כעת כי ייתכן שהם השתמשו בזנב לא רק להגנה אלא גם להתקפה.
במאובן של דינוזאור משוריין מהמין Zuul crurivastator, שהתגלה בשנת 2017, נמצאו סימנים לנזק שנגרם ללוחות המכסים את צידי גופו. אופי הפגיעות בשריון וסידורן מעידים על תקיפות חוזרות שנעשו, ככל הנראה, באמצעות ה"אלות". החוקרים מניחים שלפגיעות הללו היו אחראים דינוזאורים משוריינים אחרים ולא טורפים, שכן התקפה של דינוזאור טורף הייתה אמורה להשאיר פגיעות פזורות על כל הגוף, כולל צלקות של שריטות ונשיכות. ייתכן שכמו איילים ובעלי קרניים נוספים, האנקילוזאוריים השתמשו בנשק שלהם במאבקי כוח עם זכרים אחרים בני אותו מין.
לנקות מים עם מגנטים
מיקרופלסטיק הם חלקיקי פלסטיק קטנים במיוחד שנוצרים מהתפרקות פלסטיק בסביבה. בעלי חיים בטבע בולעים את החלקיקים הזעירים, שמצטברים בגופם ובגוף טורפיהם, ויש להם יש השפעה הרסנית על הסביבה הטבעית וגם על בריאות האדם.
פיתוח של חוקרים מאוסטרליה עשוי לסייע בניקוי הסביבה המימית, בעזרת ננו-חלקיקים מגנטיים שנקשרים לחלקיקי מיקרופלסטיק. החלקיקים שהחוקרים פיתחו הם שטוחים ונקבוביים, בעלי שטח פנים עצום: השטח של גרם אחד של חלקיקים מגיע לגודל של 3.5 מגרשי טניס. זה מאפשר לכל חלקיק להיקשר למיקרופלסטיק רב, וגם למזהמים אחרים המומסים במים. בזכות המגנטיות של החלקיקים קל מאוד להפריד אותם מהתמיסה, והחוקרים ראו שאפשר להשתמש בהם כמה פעמים ביעילות גבוהה. לדברי החוקרים, החלקיקים שפיתחו יכולים לסייע בטיהור שפכים ביתיים ותעשייתיים ממיקרופלסטיק, וכך למנוע ממנו להגיע לסביבה הטבעית ולתוך גופנו.
קוקאין במקום טבק
קוקאין הוא סם שמקורו בצמח הקוקה (Erythroxylum). במשך אלפי שנים השתמשו בו בני האדם לתזונה, לשינוי מצב הרוח ולצרכים רפואיים. במשך כמאה שנות מחקר לא הצליחו מדענים לפענח את מסלול הייצור המלא שלו, אף על פי שפענחו מסלולים של תרכובות דומות השייכות לאותה משפחת תרכובות שאליה שייך הקוקאין.
כעת הצליחו חוקרים מהמכון הסיני לבוטניקה בקונמינג לשחזר את המסלול לייצור קוקאין, על ידי כך שגרמו באמצעות הנדסה גנטית לצמח טבק לייצר קוקאין בעלים שלו. כך הם הצליחו לזהות שני אנזימים הנחוצים לייצור הקוקאין שלא היו מוכרים קודם לכן, ושחזרו באופן כמעט מלא את מסלול הייצור הביולוגי של הסם. הבנת המסלול הזה עשויה לאפשר בעתיד לייצר באופן מסחרי קוקאין ותרכובות דומות ויעילות יותר, באמצעות חיידקים מהונדסים או יצורים אחרים.