אחוזת קבר מימי הבית השני, לפני 2,000 שנה, נחשפה היום (שלישי) במערת סלומה ביער לכיש שבדרום. זאת, כחלק ממזם "דרך מלכי יהודה" של רשות העתיקות בשיתוף משרד ירושלים ומורשת וקרן קיימת לישראל. לפי החוקרים, האחוזה היא "מהמפוארות ביותר שהתגלו בישראל", ושימשה את האנשים שחיו בתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה עד המאה ה-9 לספירה.
המערה, נחשפה לראשונה לפני 40 שנה על ידי שודדי עתיקות, וכעת במיזם "דרך מלכי יהודה" נחשפת גם החצר שלה. את שטחה הגדול של החצר הנפרשת על פני 350 מ"ר - תוחמים קירות מרשימים עשויים אבני גזית, והיא רוצפה בלוחות אבן וברצפות פסיפס. בתוך המערה, התגלו גם כתובות שחרטו על הקירות בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה, ובהן הקדשות ל"סלומה הקדושה".
מול פתח מערת הקבורה נתגלו בחפירה פתחי הכניסה שהובילו אל מערת הקבורה ואל הקפלה שבתוכה. חלק מהאבנים שעיצבו את החזית עוטרו בדגמים מפוארים מימי הבית השני, ובעיטורים צמחיים בדגמי ורדות (רוזטות), גבעי אקנטוס ורימונים, המוזהים כדגמים יהודיים. חצר המערה ומערת הקבורה עצמה, מעידים על משפחה יהודית אמידה מאוד שהקימה את אחוזת הקבר תוך השקעת משאבים רבים בהקמת החצר וחציבת המערה. במהלך החפירות התגלו גם עשרות נרות שמן - שאותם רכשו הצליינים הנוצרים לפני שנכנסו למערה.
מי זו סלומה?
"השם סלומה - ובעברית שלום או שולמית, היה שם נפוץ בימי הבית השני, ומוכר גם במשפחת בית חשמונאי והורדוס", הסבירו מנהלי החפירה ניר פארן וצבי פירר. "על פי אחת המסורות הנוצריות, סלומה הייתה מיילדת מבית לחם שהוזמנה לסייע בלידה של ישוע. היא לא האמינה שהיא מתבקשת לילד אישה בתולה, ובעקבות כך יבשה ידה, והיא נרפאה רק לאחר שאחזה בעריסת ישוע".
"סלומה נותרה דמות חידתית", הסבירו החוקרים. "אחוזת המערה מעידה, ללא ספק, כי היא ומשפחתה היו מהחשובות בשפלת יהודה בימי הבית השני. נראה כי פולחן סלומה, הקדושה לנצרות, שייך לתופעה רחבה יותר במאה ה-5 לספירה, במסגרתה הנצרות גילתה וקידשה אתרים יהודיים, כחלק מהפולחן הנוצרי של עולי הרגל. יתכן שבעת העתיקה, שמה של סלומה הופיע על אחת הגלוסקמאות שנחו בקבר ולא השתמרו עד היום, ומכאן זיהוי מקום קבורתה והתפתחות המסורות להפיכתה לקדושה לנצרות".
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אמר לאחר חשיפת המבנה: "חפירת סלומה הנה תוצר של שיתוף פעולה פורה עם משרד ירושלים ומורשת, משרד החינוך וקרן קיימת לישראל, להעצמת הארכיאולוגיה ולפיתוח אתרי המורשת לטובת כלל הציבור. רשות העתיקות מפתחת ומנגישה שבילי מורשת כחלק מתפיסת עולם הרואה את האתרים הארכיאולוגים בשטחים הפתוחים כחלק בלתי נפרד מנופי התרבות של הארץ. רבים מהשבילים נמצאים בתחום הגיאוגרפי של מרחב דרום ברשות העתיקות, כדוגמת דרך מלכי יהודה, דרך הבשמים, ודרך האבירים".