זה היה דיון חשאי ורגיש בפנטגון, והוא התרחש ממש לאחרונה. האמריקנים עמדו בפני פעולה מורכבת רחוק מאוד מהבית ונדרשו לכל פיסת מודיעין אפשרית כדי להחליט על עיתוי היציאה למבצע. אחד האנשים שנדרש לתת תשובות לגבי המודיעין הנחוץ היה יועץ הנשיא האמריקני לענייני אקלים. ג'ון קרי גיחך, מספרים מי שהיו בחדר, הוציא מהתיק את ההערכה המודיעינית השנתית האמריקנית ונפנף בעמוד האחד שמתעסק באקלים. "יש כאן פסקאות שלא אומרות כלום, יש לי יותר מידע ממה שכתוב בדף הזה ממה שאני קורא בתקשורת. אני לא יכול להבין כך מה האיום, ואיך זה משפיע על הכוחות ועל הפעילות המבצעית", אמר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לאמריקנים התברר שמודיעין מדעי הוא מודיעין שהמערכת "לא יודעת לאכול". הנושא מורכב מאוד, מודים הבכירים באגף המודיעין שלהם – וגם בצה"ל אין מדעני אקלים בתוך מערכת. מודיעין על אוכלוסיות אמ"ן יודע לספק, מודיעין שנוגע לקבלת ההחלטות יש, מודיעין מדעי שנותח ומצביע על משמעויות – אין. סוגיית האקלים לא נוגעת רק בתכנון אורבני ובהצפות – יש לה השלכות רחבות על האזור, ברמה של גיאופוליטיקה אזורית. וגם מבלי שבהכרח נשים לב, משהו מהותי קורה ומערכת הביטחון מתעניינת לדעת מה קורה ועל מה זה משפיע.
הסיבה העיקרית לכך היא שהמזרח התיכון מאוד פגיע, כפי שהראתה למשל הבצורת בסוריה בין 2006 ל-2010, שהפכה למחוללת ולמאיצה של מלחמת האזרחים במדינה. "המלחמה בסוריה החלה בעיקר בגלל משבר חמור בבצורת – מיליון וחצי חקלאים עברו לערים, וזה חידד פערים ויצר מתחים שהובילו בהמשך למלחמה הפנימית שם", אומרת ד"ר שירה עפרון, יועצת מיוחדת שמינה משרד הביטחון להתמודדות עם משבר האקלים.
משבר האקלים החמור בסוריה יצר חיכוך בין אוכלוסיות שונות והאיץ את קריסת המשטר. לא המשבר הקריס את המשטר, אבל הוא היה גורם תומך בתהליכים שקרו. לכן לצד כל הניתוח המודיעיני, מתעסקים גם בהשפעות האקלים ומזג האוויר על זירת המלחמה; יש עיסוק בזירות לחימה ובבניין כוח מודיעני שנגזר משינויים כאלה.
"איום אמיתי על האזור, יותר מברוב העולם"
"כשהטמפרטורות עולות, הים הופך חומצי והתחזיות מתממשות מהר יותר משציפו – משבר האקלים משפיע על מערכת הביטחון", קובעת ד"ר עפרון. "אין דבר שקשור לכוחות הביטחון שמשבר האקלים לא נוגע בו – אם בחיילים עצמם, אם בנשק, בבסיסים וגם באויבים מסביב. משבר האקלים הוא איום אמיתי שישפיע על הסביבה שלנו יותר מאשר ברוב העולם".
בימים שבהם העיניים נשואות לאיראן, הן צריכות להיות מופנות גם למצרים, לירדן ולעיראק – המדינות האלה נפיצות כולן בשל שינויי מזג אוויר. "יהיו כאן 250 מיליון פליטי אקלים עד 2050, בעיקר באזור שלנו. מערכת הביטחון היא בעלת יכולת להיערך לאומית לאירועים כאלה ונכון שהיא תטפל בזה בגלל האיומים שעלולים להישקף מכך", מציינת ד"ר עפרון. "גם עלייה 'רק' של 4 מעלות זה למעשה המון, זה אומר צמצום משאבי מים, בצורת, סופות חול ואבק, יובש קיצוני ומחסור במים, תלות ביבוא מזון. זה דרמטי להרבה אוכלוסיות".
והמצב בעזה מוכיח זאת: הצפות, גלי חום, קריסת תשתיות – כל אלו יביאו לאסונות הומניטריים וישפיעו מיד על ישראל. השנה האחרונה מעידה ומלמדת שגם מדינות בעלות משאבים באירופה פגיעות מאוד, על אחת כמה וכמה במזרח התיכון: מצבים שכאלה יכולים להתרחש אפילו מחר ולהצית מחאות כלפי משטרים ובעיות כלכליות חדשות באזור. כך, למשל, בעיות החשמל והמים באיראן שמורגשות לאחרונה מועצמות על ידי שינויי האקלים. יש תופעות רוחב כגון מים, אנרגיה והגירה, שמשפיעות על הסביבה – וישפיעו על ישראל בעתיד.
אגף המודיעין של צה"ל, יחד עם רפאל, מנסים להיערך לאיומים הלא צפויים של העתיד – והחלו לחקור את שינויי האקלים. מדובר בהחלטה מודעת ומתוכננת היטב, חלק מתהליך רחב שהחל במערכת הביטחון לפני יותר משנה. בחטיבת המחקר של אמ"ן הבינו שמחקר קלסי לא עומד לבדו: עד היום התמקדו בניסיון להבין מה האויבים שלנו רוצים, מה האינטרסים שלהם – את כל אלו עושים בצורה יום-יומית חוקרי אמ"ן, אך אין בכך די.
לאט-לאט התחילו במערכת הביטחון לתהות כיצד ניתן להיערך למגמות עומק באזור, זאת כחלק מההבנה ש"הכול משפיע על הכול". כך, למשל, מחירי החיטה בסוריה משפיעים על מספר הפליטים המנסים לצאת ממנה – ואלו משפיעים על המצב הביטחוני באירופה. על כן, הובן שצריך להרחיב את היריעה עוד יותר, ולחקור בצורה מקצועית תחומים כמו חברה וכלכלה, חקר ביצועים, יחסים בין-לאומיים, פסיכולוגיה ואקלים – תחומים חשובים להבנת תמונת המצב העולמית, ובעיקר לא שגרתיים לעשיית המחקר המודיעיני הקלסי.
"לא ניתן להתחמק מהמצב"
כל התפיסות הללו מתנקזות לכדי הקמתו של מכון המחקר גזית, שנחנך לפני כשנה. בגוף המחקר המיוחד הזה, שהוא פרי שיתוף פעולה של רפאל ואמ"ן, יושבים חוקרים ומעמיקים בין היתר בתחומים האלה. שיתוף הפעולה מאפשר למערכת הביטחון לפתוח צוהר חדש למודיעין אסטרטגי. יושבים במקום אחד פסיכולוגים, חוקרי תרבויות, חוקרי פסיכולוגיה חברתית ועוד, ומנתחים שאלות מודיעיניות מורכבות. ואת כל זאת הם עושים באמצעות מערכות ניתוח מידע טכנולוגיות – כאן רפאל מאפשרים את "הקפיצה הגדולה" ביכולות.
לצד פתרון שאלות ויצירת כלים לטובת מחקר מתקדם, המכון שואף להיות פלטפורמה רחבה לשיתופי פעולה מחקריים וקרקע פורייה לרעיונות חדשים שירחיבו את גבולות העשייה המודיעינית. במהלך השנה האחרונה ביצע המכון מספר מחקרים בתחומים שונים, ומסקנותיהם משמשות את מערכת הביטחון. ההבנה היא שחיבור בין שינויי האקלים ומזג אוויר קיצוני הוא מה שקהילת המודיעין קוראת לו "מכפיל איומים", שיוצר לא מעט בעיות כגון הקורונה או המצב באוקראינה.
תא"ל (במיל') דורון לוין, יועץ מיוחד למשבר האקלים במשרד הביטחון, מזהיר: "העולם במשבר. הכול קורה יותר ויותר מהר, לא ניתן להתחמק מהמצב". בנוגע להשפעות הנרחבות של משבר האקלים על שדה הקרב הקיים והעתידי, הוא מדגיש: "אנחנו צריכים להבטיח שהמטוסים יוכלו להמריא כשהאספלט יגיע ל-70–80 מעלות, שאמצעי הלחימה שאנחנו בונים היום כמו הטנק העתידי ישרדו כשיהיו כאן 50 מעלות בצל, שהספינות יוכלו להפליג בתנאי הים וגם שיהיו להן רציפים לחזור אליהם כשגובה פני הים יעלה".
כשמזג האוויר מקרקע מטוסי קרב
השורה התחתונה ברורה – ומעוררת מחשבה: עליית הטמפרטורה תשפיע על תשתיות ועל אמצעי לחימה, וזה איום אמיתי שצריך לתת לו מענה לפני שהוא מתרחש. כלי הנשק והתשתיות שבונים היום צריכים להתאים 40 שנה קדימה, ובשל כך יש שורת דרישות שצריך להציב לתעשיות הביטחוניות, כגון בניית רציפים שיעמדו בעליית גובה פני הים.
אין מדובר בשאלה עתידנית בלבד: טיסות של חיל האוויר האמריקני בבסיסיו במפרץ הפרסי מושפעות כבר עכשיו ממזג אוויר קיצוני. 30% מהטיסות בקיץ מתבטלות בשל חום קיצוני שמשפיע על כוח העילוי של המטוסים, וחיישנים צריכים לעמוד בטמפרטורות גבוהות או באבק ובסופות חול. ומצב המים במזרח התיכון מדאיג במיוחד: מתוך עשר המדינות ה"מובילות" בעולם בכל הקשור למחסור במים, שבע במזרח התיכון הרחב – מאיראן ועד סודאן. שכנתנו ירדן היא אחת מהן.
"לא בכדי יש הסכמים מדיניים שמתייחסים לסוגיית המים בכובד ראש, במיוחד כאשר המצוקות וקריאות השבר בהקשרי אספקת המזון נשמעו בכל המרחב של המזרח התיכון", מחדד לוין. "ועל כך יש להוסיף את הזיהום: המזרח התיכון פולט לא מעט גזי חממה, מעל הממוצע העולמי. כאשר מבינים את רמת הפגיעות הבסיסית, המסקנה ברורה: העולם כולו עלול להיפגע. כשהפגיעות לשינויי האקלים מוכפלת, גם המדינות העשירות פגיעות. כאשר מסתכלים על עליית גובה פני הים, לא מעט אזורים במזרח התיכון בסכנה, וצפון אפריקה פגיעה במיוחד. במקומות רבים יצטרכו לחפש פתרונות, הן ברמת המוכנות והן בתחום המניעה".
מדינת צ'אד היא דוגמה לכך: אגם צ'אד הוא מקור חיים למיליונים שחיים על הדגה, והוא מתייבש בקצב מטריד. מיליוני תושבים כבר עזבו את המרחב בשל אובדן פרנסה. "אפשר לקרוא לזה 'משבר כלכלי', אני קורא לזה 'אקלים שגורר משבר כלכלי' – העוני גורר טרור, אוכלוסייה שנעה, תופעות שמתעצמות בעקבות העוני", מפרט לוין. "זאת דוגמה קצת רחוקה, אבל אפשר לחשוב על דוגמאות קרובות בעתיד".
איך יילחם צה"ל בשדה הקרב המתחמם?
ולצד הסכנות, יש גם הזדמנויות: "מתעסקים בדברים כאלה. חתימה על הסכם מים וחשמל בשרם א-שיח' למשל היא הזדמנות שאנחנו מסמנים כפוטנציאלית. יש העמקה מודיעינית בהבנת המרחב, והתהליך מתחבר לתהליכים צה"ליים". לדברי לוין, "צה"ל ומערכת הביטחון, גם המל"ל וגם פנים המערכת, מתעסקים יותר ויותר בהיערכות למשבר האקלים, כיצד צה"ל צריך לבנות את עצמו כדי שתופעות קיצוניות כאלה לא יפתיעו אותו בחירום, כיצד לשמור על רציפות תפקודית".
וקיים גם לקח מהעבר: כשהאמריקנים פעלו ב-1991 בעיראק, הימים הראשונים של מלחמת המפרץ ("מבצע סופה במדבר") היו מאוד קשים, סופות אבק הפתיעו אותם ומנעו המראת מטוסים. תופעות כאלה, שנחשבו לחריגות, יקרו במזרח התיכון באופן תדיר וקיצוני יותר – ורצוי שהמערכות הביטחוניות והאזרחיות יהיו מוכנות לזה.
השפעת האקלים על צה"ל צפויה להיות משמעותית גם היא: האם ניתן לגייס לוחמים ליחידות השדה ביולי אם לא ניתן יהיה להתאמן בשל הטמפרטורה עד אוקטובר? חייל יצטרך לשאת עליו הרבה יותר מים ויידרשו יותר אימונים בסימולטורים. בעוד את הגיוס אולי אפשר לשקול לדחות, כמו את המונדיאל בקטאר, איך בונים את הצבא כך שינצח בכל עימות ובכל מזג אוויר?