ענן הפטרייה מפיצוץ גרעיני צרוב בזיכרון הקולקטיבי העולמי, גם אצל אלה שלא היו חיים כאשר הוטלה הפצצה על הירושימה ונגסאקי. סרטים דוקומנטריים ועלילתיים רבים עוסקים בהשלכות ההרסניות של מלחמה גרעינית, עוד מימי המלחמה הקרה, אבל חוקרים ברחבי העולם עדיין עוסקים בסוגיה, ושואפים למפות את הסיכון וההשלכות תוך שמירה על דיוק מדעי.
למעשה, בחלוף עשורים מאז שמלחמה גרעינית הייתה מככבת בכותרות המהדורות דרך קבע, אנחנו יודעים יותר ויותר על ההשפעות של החלקיקים הרעילים שעפים באוויר. הם משפיעים לא רק דרך הנשימה, אלא גם, ובאופן משמעותי – דרך התוצרת החקלאית.
מחקר חדש בינלאומי מציע שישה תרחישים אפשריים באשר ליבול ולדגה ברחבי העולם, זאת בהתבסס על נתונים עדכניים בשילוב מודלים של השפעת מלחמה גרעינית על העולם שסביבנו. החוקרים הוציאו מכלל חישוב את האבדות שיהיו מיד אחרי מתקפה שכזו, מה שמסתכם במאות מיליונים של אנשים שימותו. כך לפי המחקר, נוסף על כל אלה, שיעור התמותה כתוצאה ממשבר מזון ומחסור קלורי ממנו יסבלו המונים, יביא למחיקה כמעט טוטלית של כלל אוכלוסיית העולם.
החוקרים עשו שימוש במודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספרה (Community Earth System Model, CESM) כדי לחזות כיצד דפוסי מזג אוויר עשויים להשתנות בתוספת הפיח והאבק שנגרמים בעקבות פיצוצים גרעיניים. המודלים סייעו להעריך כיצד תשואות היבולים והתוצרת הימית (דגים, פירות ים) יגיבו לשינויים בטמפרטורה על פני השטח, לשינויים באור (אור ישיר לעומת אור מפוזר), ולשינויים במשקעים.
התוצאות לא היו מעודדות בלשון המעטה. הפצצה גרעינית קלה יחסית שכוללת כ-100 התפוצצויות, כזו שניתן לצפות לה במקרה שבו המתיחות בין הודו לפקיסטן תגיע לנקודת רתיחה, תביא לפי החישובים ל-5 מיליון טונות מטרים של חלקיקים שיוזרקו לאטמוספרה. לשם השוואה, השרפות הקטסטרופליות בקליפורניה בשנת 2017 ואלה שפרצו באוסטרליה בסוף 2019 פלטו עד מיליון טונות מטרים כל אחת.
המשמעות היא שלרובנו תהיה גישה ל-8% פחות קלוריות, כאשר עד 255 מיליון אנשים יוכרעו על ידי רעב במהלך השנים שאחרי. למרבה האירוניה, ההתאמות שיהיו כורח המציאות יביאו אף לחידוד הפערים בין אוכלוסיות ברחבי העולם, וקהילות מסוימות צפויות למצוא את עצמן עד 5% תוספת בצריכה הקלורית.
ככל שהפיח באוויר נבנה, בגלל שימוש ביותר פצצות גרעיניות, כך יהיה קשה יותר למצוא גישה למשאבי המזון. בתרחיש עגום יותר, מלחמה כוללת שתדלדל את מאגרי הפצצות של המעצמות ארה"ב ורוסיה, תוסיף 150 מיליון טונות של חצץ ואבק לאטמוספרה, ותשלול מהעולם שלושה רבעים מהקלוריות שניתן יהיה לצרוך.
קיימת כמובן האפשרות של שילוב מזון בעלי חיים כחלק מהתזונה של בני האדם, וניצול של מה שהיום נזרק (כי נתפש כפסולת), יוכלו רק להאט את התהליך האסוני. 5 מיליארד איש ירעבו אט-אט, תוך שהם מנסים לשווא למצוא מזון – במשך שנתיים שלמות.
גישה לאספקת מזון תהיה תלויה גם במיקומה של האוכלוסייה. בתרחיש שבו 250 פיצוצים גרעיניים יעיפו 27 מיליון טונות של חומר לאוויר, אוכלוסיות התגוררות בסביבת קווי רוחב גבוהים בחצי הכדור הצפוני יראו ירידה של יותר מ-50% בקלוריות שניתן יהיה למצות מהטבע, כ-20-30% ירידה במאגרי הדיג. לעומת זאת, עבור מדינות הקרובות יותר לקו המשווה, ההפחתה הממוצעת בקלוריות תהיה פחות מ-10 אחוזים.
כפי שניתן לראות כבר היום בסכסוך בין אוקראינה לרוסיה, הסחר במזון יופסק כמעט בוודאות. מדינות התלויות במזון שנשלח ממקומות אחרים ייאלצו להסתגל במהירות.
מיהן המדינות בנות המזל?
עבור חלק מהאוכלוסיות אם כן, זה אולי לא יהיה כל כך גרוע כפי שיהיה לבטח לאחרות. אפילו ללא סחר בינלאומי שישלים את התזונה שלהם, אוכלוסיית אוסטרליה למשל עדיין תוכל להתקיים מלפחות מחצית מהקלוריות הזמינות כיום, מחיטת אביב.
סימולציות שערכו החוקרים הראו שהיבול הזה יחווה ירידה מינימלית בתוצרת, ואולי אפילו עודף קל. אז, האוסטרלים עדיין יצטרכו להיערך, אבל יתכן שאירוע שיכלול קורבנות רבים יימנע. גם ניו זילנד עשויה בהחלט לחמוק מרוע הגזרה, לפחות חלקית.
עם זאת, כפי שמציינים החוקרים, המהומה החברתית-פוליטית שתבוא בעקבות תרחיש האימים שבו מחסור חמור במזון, הופכת תחזיות פשוטות יחסית על כלכלת מזון - לבלגן כאוטי. "אם התרחיש הזה אכן יקרה, אוסטרליה וניו זילנד כנראה יתמודדו גם עם זרם של פליטים מאסיה וממדינות אחרות שיחוו פגיעה בביטחון התזונתי", מציינים המחברים.
למרות שהמחקר עוזר להבין ביתר דיוק תחזיות שניתנו בעבר, באמצעות מידע ונתונים, ישנם עדיין לא מעט אלמנטים בלתי ידועים בכל הנוגע להתמודדות של האנושות בעקבות מלחמה גרעינית. יש לקוות שהתרחישים התיאורטיים יישארו בגדר תיאורטיים, ואף ישמשו הרתעה בקרב מנהיגי העולם, וימנעו היגררות מסוכנת של סכסוכים למדרון הגרעיני.