בעידן הקרח האחרון, לפני 31 אלף שנה, חיה קהילה במה שהפך בעתיד להיות מזרח אינדונזיה. אותה קהילה קברה בחור צעיר במערה לצד ההרים - ולצד הקבר ציירו ציורים. האנשים שחיו בקצה היבשת שכונתה אז סנדה היו ככל הנראה חלק מקבוצה צעירה של מלחים שהיו בדרכם לאוסטרליה. אחד מאנשי הקבוצה שנקבר במקום ללא רגל עבר ככל הנראה את הניתוח הראשון המתועד בהיסטוריה, כך על פי ניתוח של השלד שפורסם במגזין Nature. 

טיפול בפצועים וחולים הוא חלק מהותי מהאבולוציה של האנושות לאורך השנים, ובעיקר טיפול בפצועים באורח קשה - מה שדרש ידע רפואי והקדשת משאבים להחלמתם. בשלדים של הניאנדרטלים מקרב האדם הקדמון, ניתן לראות עדות להחלמה מפציעות מלפני עשרות אלפי שנים – ושורת אנתרופולגים טוענים כי היכולת להעניק טיפול רפואי אפשרה לקופי האדם להתפשט על פני כדור הארץ.

עריכת ניתוח מוצלח דורש אפילו יותר תחכום וידע: "היכולת לשרוד קטיעה היא נורמה בחברות המודרניות במערב רק יחסית לאחרונה בהיסטוריה", הסביר טים מאלוני, ארכיאולוג באוניברסיטת גריפית' שהיה בין עורכי המחקר. 

כשהחוקר מאלוני וצוותו איתרו את השלד ואת מקום הקבורה בתקווה ללמוד עוד על האנשים שציירו בסמוך לאתר הקבורה לפני 40 אלף שנים, הם שמו לב למשהו מוזר: לשלד הייתה חסרה כף הרגל השמאלית. בעוד שהעצמות העדינות של כף הרגל הימנית נשמרו כמעט בשלמותם, הם הבחינו כי השוקה והשוקית (שתי עצמות השוק) ברגל שמאל נקטעו – וקצה העצם החלים.

כשחוקרים בחנו את קצוות העצמות, הם לא מצאו עדות לתקיפה של חיה או תאונה כמו מפולת סלעים שגרמו לקטיעה – מה שהיה משאיר סימנים של ריסוק או שבר סביב קצה העצם. הפצע הנקי מעיד על כך שהוא נעשה במתכוון. בנוסף, העובדה שהוא חי שנים אחר כך ושהפצע טופל בקפידה מחזקת את ההערכה שהקטיעה לא נעשתה כעונש.

"בחור בן 19 שעבר את הקטיעה בילדותו"

על בסיס הגיל של השלד, ההערכה היא שמדובר בבחור כבן 19 וכן על פי העצם שהחלימה, החוקרים העריכו שהניתוח נערך לו בהיותו ילד – בגילאי 6 עד 9. לא רק שהוא שרד כעשור לאחר מכן, אלא הצליח לחיות ולהתנהל בסביבה הסלעית של ההר.   

גם אם כף הרגל שלו נקטעה בתאונה ולא במכוון "זה עדיין מדהים שהוא הצליח לחיות יותר מעשור לאחר מכן", אמרה רבקה גואלנד, מומחית לשרידי שלד האדם באוניברסיטת דרהאם. "אין מה להטיל ספק, ראיתי כמה קטיעות – וללא ספק מדובר באחת כזו".

הליך רפואי מסוג זה ועצם העובדה שהילד שרד מעיד על ניסיון, ידע רפואי וביטחון. "אי אפשר לשרוד קטיעת רגל, בטח עבור ילד, מבלי לדעת להתמודד עם הטראומה שהגוף עובר, איבוד דם והזיהום האפשרי", הוסיף עורך החוקר טים מאלוני.