בכנרת חיים עשרות מיני דגים, חלקם ייחודיים שלא קיימים בשום מקום אחר. בשנים האחרונות, הדייגים באזור מתלוננים על מחסור משמעותי בדגים, בעיקר בדגי האמנון (מושט), שמספרם הלך והתמעט. במחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי PLoS One, הצליחו חוקרי הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית לבנות מאגר מי דע גנטי מלא שיאפשר זיהוי של מיני הדגים בכנרת ויאפשר לעקוב אחרי מצבם ביעילות. המחקר נערך בהובלת פרופ' ליאור דוד וד"ר רוני תדמור-לוי מהמחלקה למדעי בעלי חיים, יחד עם ד"ר דני גולני מאוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית ובשיתוף משרד החקלאות.
התפתחות חקר הדנ"א אפשרה זיהוי מינים בהתבסס על הרצף הגנטי כשיטה משלימה לזיהוי הקלאסי ע"פ המאפיינים החיצוניים, אך זו מצריכה מאגר רצפים אמין ממינים שונים. במחקר החדש, החוקרים ביצעו דגימות סנפיר עבור הפקה וריצוף דנ"א של דגים מרחבי הכנרת ומקורות המים באזור, כך שכל פרט שנדגם עבר גם זיהוי חיצוני.
בהתבסס על ההגדרות החיצוניות, רצפי הדנ"א שנדגמו, הושוו למאגרי מידע קיימים על מנת להגיע לקביעה סופית של מין הדג. המחקר עשה שימוש במאגר מידע בינלאומי הפתוח לקהילה המדעית ולציבור הרחב, בו ניתן להפקיד רצפי דנ"א לכל אורגניזם בעולם. "במהלך פרויקט המוסמך שלו, תומר בורובסקי ז"ל החל לבנות מאגר ייחוס לזיהוי מולקולרי של דגי הכנרת והסביבה", משתפת ד"ר תדמור-לוי. "החלטנו להקדיש לו את המחקר הנוכחי ולהשלים את המאגר שבנה, אשר ישמש תשתית חשובה לחקר והגנה על דגי הכנרת".
הכנרת היא מאגר המים המתוקים הגדול ביותר באזור, המהווה בית גידול ייחודי עבור למעלה מ-25 מיני דגים שונים. הכנרת היא בית גידול מבודד יחסית ועבור חלק מהמינים הללו היא גבול התפוצה הצפוני ביותר. "בזכות הבידוד הזה והתנאים הייחודיים, גם מינים שקיימים במקומות אחרים בעולם פיתחו בכנרת מאפיינים גנטיים הייחודיים רק להם. מדובר במינים אחרים, כמו דג לבנון הכנרת, שלא קיימים בשום מקום אחר", משתף פרופ' דוד. לטענת צוות החוקרים, שיטות לזיהוי מולקולרי מאפשרות לפתח כלים לניטור מדויק ויעיל של המגוון הביולוגי ולהבנת האקולוגיה של אוכלוסיות הדגים הייחודיות. ד"ר תדמור-לוי מסכמת כי "בהתבסס על המאגר החדש שפותח, ניתן יהיה לפתח שיטות לניטור ושימור אוכלוסיות הדגים הללו בצורה יעילה יותר, נוכח המצב האקולוגי הרגיש של הכנרת והרצון לשמר אותה על כל המגוון הביולוגי שבה".