לחוצים, כועסים - מנקים: מחקר חדש של אוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון מצא קשר בין פעולות ניקיון לבין ירידה של רמות חרדה ומתח, שיכולות להיות מושפעות אפילו מרחיצת ידיים. "אנשים בסיטואציות מלחיצות נוטים לרצות יותר מוצרי ניקיון", מספר ל-N12 פרופ' אמיר גרינשטיין, שהיה שותף לעריכת המחקר שפורסם השבוע בכתב העת לפסיכולוגיה התנהגותית ואישיות. מתברר שחלק גדול מאיתנו משכילים לתעל את האנרגיה השלילית לפעולה חיובית – סדר וניקיון.

גרינשטיין מספר שהמוטיבציה לחקור את הנושא הגיעה בעקבות גילוי מפתיע בתחום התנהגות הצרכנים: "אחרי אירועי אחד עשר בספטמבר בניו יורק, גילינו שאנשים קנו כמויות הרבה יותר גדולות של שמפו ביחס למדינות אחרות ואזורים אחרים בארצות הברית. גילינו שאחרי שהבורסה האמריקנית צנחה באסון התאומים, דווקא מחירי המניה של חברות שמוכרות מוצרי ניקיון עלו".

ולא חייבים ללכת 20 שנה אחורה כדי להיזכר באירוע טראומטי גדול במיוחד שגרם לכולנו לצרוך כמויות של מוצרי ניקיון. רק לפני רגע גרמה לנו הקורונה לחטוף את גלילי נייר הטואלט מהמדפים כאילו בעזרתם אנחנו יכולים להתמגן מפני הנגיף. ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אמרה ל-N12 כי ניתן להסביר את מכירות נייר הטואלט שהרקיעו שחקים בתחילת המגיפה, בעזרת אלמנטים שקשורים לפסיכולוגיית העדר: "כשאני נמצא במצב של חוסר ודאות כשאין לי שום מודל מנטלי אני לא יודע מה הולך לקרות, אני עושה שימוש בכלים מאוד פרימיטיביים. זה הדבר שבאופן מדומה גורם לי אשליה של שליטה, אשליה שאני יכול איפשהו לשלוט במצב למרות שאני לא יכול לשלוט בו. זו הסיבה שבגללה קנינו כל כך הרבה נייר טואלט במהלך הקורונה".

מתברר שמדובר בהתנהגות חייתית של ממש, כפי שמסביר פרופ' גרינשטיין: "גילינו שבסיטואציות מלחיצות יש מגוון חיות שנוטות לנקות את עצמן דווקא כשהן חרדות. המחקר שלנו ניסה לזהות אם גם בני אדם יכולים להשתמש בטקטיקה הזו כדי להקטין חרדה". הוא מדגיש כי לרחיצת ידיים יש השפעות מרחיקות לכת על הרמות הלחץ שלנו: "שמפו, שטיפת ידיים, זה תהליך שמרגיע ויכול לספק הקלה מסוימת מהלחץ ולשפר את תחושת הביטחון העצמי שלנו".

מתברר שהטריק הזה עובד גם כשרוצים להיחלץ ממצבים מסובכים יותר, כפי שמסבירה ד"ר מרגלית: "כשאנחנו עושים פעולות מסוימות הן גורמות לנו תחושת טוהר תחושת ניקיון. אנחנו יודעים שאנשים שמשקרים ומתנהגים בסוג של רמיה, אז כשהם מתקלחים – זה גורם להם לתחושת טיהור. זה גורם להם להרגיש תחושה טובה יותר לגבי עצמם ולכן כשאנחנו עוסקים בפעילויות של טיהור, ניקיון וסטריליזציה זה גורם לתחושה טובה יותר ומפחית את החרדה בצורה משמעותית".

גם אם אנחנו לא מומחים גדולים בסדר וארגון, אפילו כניסה לבית מסודר עשויה להרגיע אותנו. "הבלגן והעומס שיש לנו בבת הוא מאוד משפיע עלינו, משפיע על מצב הרוח שלנו, משפיע על מערכות היחסים בבית. אם יש לנו הרבה בלגן ועומס בבית, אז זה גורם למתחים וריבים", אומרת ל-N12 סיון גונן מומחית לסידור וארגון בתים בשיטת קימונו. "יש בבית כל כך הרבה חפצים one way ticket - כשהם נכנסו הייתה, גם אם הם לא פרקטיים עבורנו, הם 'יתאבנו' למרחב בבית".

עם זאת סיון מציעה גם פתרון פשוט לסוגיה: "כשאנחנו משחררים חפצים מהבית יש לזה השפעה אנרגטית. מאחורי כל חפץ יש סיפור. אם היו דברים שלא טובים ולא חיוביים, ברגע שאני משחררת אותם אז אני משתחררת מהסיפור ואני משנה את האנרגיה ואת התדר שיש לי בבית, והכל משתנה".

פרופ' אמיר גרינשטיין (צילום: אלבום בייתי)
פרופ' אמיר גרינשטיין | צילום: אלבום בייתי
ד"ר לירז מרגלית (צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי)
ד"ר לירז מרגלית | צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

קרין וייצמן, מנהלת הקבוצה "חולי ניקיון" מסכימה: "כשאני מנקה, זה בעיקר מרגיע אותי. אני אוהבת להיות לבד כשאני מנקה את הבית, לשים מוזיקה טובה, מקפיצה, לשקוע בתוך המחשבות. אני מתלבשת בהתאם עם בגדים מיוחדים, זה מרגיע אותי וגורם לי לסיפוק שאני מצליחה להביא את הבית למצב שהוא נקי ומתוקתק. אחרי זה אני מתפנקת לי בכיף – ואז הלחץ מתחיל מחדש כדי שלא ילכלכו לי עוד פעם את הבית".