השמנה הינה מגיפה עולמית, ששכיחותה הולכת ועולה ברחבי העולם. מדובר במצב שבו ישנה הצטברות עודפת או לא תקינה של רקמת השומן, מה שמהווה סיכון בריאותי. הסיכון מתבטא בעליה בסיכוי לחלות במגוון מחלות כרוניות, ובהן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם וסוגי סרטן מסוימים. ניהול אורח חיים למניעה או טיפול בהשמנה כולל צריכה והוצאה קלורית מאוזנת, פעילות גופנית ואף טיפול התנהגותי-קוגניטיבי.
חוקרים מאוניברסיטת אריאל ערכו סקירה ספרותית מדעית ובדקו עד כמה וכיצד תוספי מזון וצמחים עשויים לתרום למניעת השמנה, או שמא להזיק.
נבדקו צמחי המרפא הנפוצים לשימוש; קינמון, קפצין, פלפל שחור וכורכומין, השפעתם על ירידה במשקל ובטיחות השימוש בהם. ירידה במשקל נבדקה במגוון היבטים שונים במאמרים השונים: מנגנונים, השפעה על פעילות התאים, ומודלים בבעלי חיים ובבני אדם.
קינמון
ישנם כ-250 מינים, הנפוצים ביותר הם: C.verum הנקרא גם C.zeylanicum ו-C.cassia. בנוסף לשימושו כתבלין, קינמון משמש ברפואה המסורתית לטיפול בבעיות מערכת העיכול כגון שלשולים, דלקת פרקים שגרונית, זיהום חיידקי וסוכרת מסוג 2. צמח הקינמון מכיל מספר רכיבים בעלי הפועלים באופן אנטימיקרוביאלי, אנטי דלקתי ומעכב חלוקת תא.
בניסויים בתאים נמצא, שלרכיבים בקינמון יש מספר השפעות על מטבוליזים הגלוקוז ועל פעילות האינסולין. ראשית, נרשמה הפעלה של הרצפטור לאינסולין, המשפרת את רגישות התא לאינסולין ומעודד כניסת גלוקוז לתא וכמו כן הפחתה בהפרשת גרלין (הורמון הרעב).
בנוסף, בניסויים בבעלי חיים נמצא שלקינמון יש תפקיד בשיפור הרגישות לאינסולין, במניעת העמידות לאינסולין וכך במניעת סוכרת, ואף במניעת השמנה.
ניסוים בבני אדם הראו שלקינמון יש יכולת לשפר הומיאוסטאזיס (איזון) של גלוקוז ורגישות לאינסולין הן באנשים בריאים והן בחולי סוכרת, מה שאומר שהוא יעיל גם במניעה וגם כחומר טיפולי. הדבר בא לידי ביטוי בירידה ברמות הסוכר בצום וירידה ברמות ההמוגלובין המסוכרר HgA1C. כמו כן, בחלק מהמחקרים נצפתה ירידה בהיקפי הגוף וירידה במשקל.
קפסאיצין
הקפסאיצין, בשמו המדעי 8-Methyl-N-vanillyl-trans-6-nonenamide, הינו המרכיב הפעיל בפלפל צ'ילי, המוכר בשל תחושת הגירוי והבעירה שהוא גורם במגע ברקמות. אולם, הקפצין ידוע גם בזכות סגולותיו הרפואיות. הוא נוגד דלקת, נוגד חמצון, אנטי מיקרוביאלי ואף נוגד סרטן.
מגוון מחקרים שנערכו עד כה הראו שקפסאיצין עשוי להיות גורם המונע השמנה וסוכרת. בתאים בתרבית, נמצא שקפסאיצין משרה אפופטוזיס (גורם לתהליך המוות המתוכנן של התא), ומונע התמיינות של תאי שומן צעירים.
בניסויים בחולדות נמצא שקפסאיצין מוריד את משקל הגוף ומשפר מדדי סוכר בחולדות סוכרתיות. השפעתו של קפסאיצין על בני אדם באה לידי ביטוי במגוון דרכים. בניסויים אפידמיולוגיים, שיעורי ההשמנה בקרב אוכלוסיות הצורכות קפסאיצין כחלק מהתפריט היומיומי, היו נמוכים יותר.
מחקרים נוספים הראו שקפסאיצין משפיע על מגוון מסלולים האחראיים על מאזן הקלוריות בגוף. ראשית, הוא מעלה הפרשת הורמון GLP-1 (הורמון הניתן כטיפול תרופתי לחולי סוכרת ולאחרונה אף כטיפול לעודף המשקל). ההורמון מופרש מהמעי כתגובה למזון, משרה שובע, מגביר הפרשת אינסולין, ומקושר לירידה במשקל.
כמו כן, החומר מוריד את רמות גרלין (הורמון הרעב) ומקטין את תחושת התיאבון. באמצעות הפעלת מערכת העצבים הסימפטטית, קפסאיצין אף גורם לירידה בצריכה הקלורית ולעליה בהוצאת אנרגיה.
באחד המחקרים, גברים ונשים שקיבלו קפסולת קפסאיצין צרכו באופן מובהק פחות קלוריות בהשוואה לקבוצת הביקורת. במחקר שבו בחנו את ההוצאה האנרגטית הבסיסית, כלומר שריפת קלוריות בזמן מנוחה (REE- resting energy expenditur) בקרב צעירים, צריכה יומית של 2 מיליגרם קפסאיצין, הביאה לשיפור מובהק בשריפת הקלוריות.
"ככל שחוקרים יותר את החומר הזה מגלים מנגנונים נוספים בהם הוא פועל ומסייע לירידה במשקל", מציינים החוקרים מאוניברסיטת אריאל. "המנגנון המרתק ביותר הוא הפיכת רקמת שומן רגילה לרקמת שומן חומה".
בניגוד לרקמת שומן רגילה (לבנה), רקמת שומן חומה הינה רקמה בעלת פעילות אנרגטית מוגברת, הצורכת אנרגיה ויוצרת חום. באמצעות מנגנון שטיבו עדיין לא ברור לגמרי לחוקרים, נמצא שנוכחות קפסאיצין בחלל הפה מפעילה את רקמת השומן החומה וייתכן שאף מסייעת ליצירתה, כלומר להפיכת שומן לבן לחום.
חקר הקפסאיצין נותן מענה לשאלה נפוצה למדי - מדוע מזיעים כשאוכלים צ'ילי? החומר המדובר נקשר ומפעיל רצפטור בשם TRPV1. מדובר בקולטן שמופעל כאשר טמפרטורת הגוף עולה, ואחד מתפקידיו הוא קירור הגוף באמצעות הזעה, תהליך אשר גם כן צורך (שורף) קלוריות.
פלפל שחור
שייך למשפחת ה-Piperaceae, הכוללת יותר מ-1,000 מינים בתפוצה נרחבת. התבלין מיוצר על ידי בישול קצר וייבוש הפירות. גם לפלפל ישנן מגוון סגולות רפואיות החל מהיותו אנטי-מקרוביאלי, נוגד חמצון, נוגד דלקת, מונע חלוקת תאים ובעל רכיבים המשפיעים על מערכת העצבים.
בתרבית תאים נמצא שפלפל משפיע על תרמוגנזה (יצירת חום בגוף על ידי תהליכים מטבוליים), בקרת אנרגיה, הצטברות של ליפידים, רגישות לאינסולין וכניסת גלוקוז לתא בכמה מסלולים. בבעלי חיים הפלפל השחור נמצא כגורם אפקט אנטי גליקימי ומונע השמנה.
בבני אדם נערכו מחקרים שבדקו מגוון תרכובות צמחיות הכוללות פלפל, קפצין, קרניטין וסיבים. נמצא שהתערובת מגבירה את תחושת השובע, לטווח הקצר, ואילו בטווח הארוך, מורידה עמידות לאינסולין ותיאבון, מביאה לעלייה בהורמוני מעי (המגבירים תחושת שובע), ולעלייה בהורמוני בלוטת התריס. כמו כן, מתן התערובת לנשים לאחר תהליך ירידה במשקל, הקטינה את העלייה במשקל, הנפוצה למדי בסיום התהליך.
כורכומין
בתרבית תאים נמצא הכורכומין כמשפיע על ביטוי גנים הקשורים בחלוקת תאי שומן. כמו כן, הוא מהווה גורם נוגד חימצון וחומר אנטי דלקתי.
במחקר בבעלי חיים נמצא שתרכובות פנוליות הנמצאות בכורכומין הן בעלות השפעה מיטיבה על הסובלים מהשמנה; הכוללת עידוד משקל גוף נמוך, שמירה על מסת שומן נמוכה ורמת טריגליצרידים נמוכה. המנגנון העומד מאחורי ההשפעה הוא עלייה ברמת ההוצאה האנרגטית.
בניסוי בבני אדם נמצא שצריכה של 600-1,000 מ"ג כורכומין ביום למשך 4-8 שבועות, גרמה לירידה בציטוקינים פרו-דלקתיים (אותם ציטוקינים מ "סערת הציטוקינים" העלולה להתרחש כתוצאה מהדבקה בווירוס הקורונה) כגון: IL-6, TNF-a מדד דלקתי CRP ועוד. בניגוד לכך, באשר לירידה במשקל, לא נרשמה כל השפעה.
מגוון התרכובות הפעילות הקיימות בצמחים עשויות לשמש כלי נוסף מתוך מאגר הכלים המשמשים לניהול משקל תקין. לגבי חלק מהמרכיבים, המסלולים דרכם הם משפיעים ידועים, בחלקם המנגנון עדיין איננו ברור.
בחלק מהמחקרים, הצריכה הנדרשת לשם השפעה חורגת מצריכה ממוצעת אופיינית לתבלין. אולם, מסבירים החוקרים "כיוון שלא נצפו נזקים או תופעות לוואי, ניתן בהחלט להמליץ לפלפל את הארוחות שלנו בקצת יותר טעמים, ריחות וחריפות. התבלינים מוסיפים טעם לחיים - וגם בריאות".
מבוסס על מאמר של ד"ר חגית סאלם מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, ועל הסקירה שנעשתה על ידי צוות החוקרות: ד"ר ורד קאופמן שריקי, ד"ר שירי שרף דגן, ד"ר חגית סאלם, ד"ר אביגיל נברו ופרופ' מונה בועז.