גם המודלים הפסימיים לא צפו שיהיו 40 מעלות צלזיוס באי הבריטי הקריר כבר בשנת 2022, אבל למציאות היו תוכניות אחרות. ולא רק שם: בארגון המטאורולוגי העולמי (ה-WMO) מזהירים כי בשנים הקרובות צפויים מספר גבוה הרבה יותר של גלי חום כמו הגל הנוכחי באירופה, שגובה קורבנות והורס חיים של רבים. בעשור האחרון פעם אחר פעם המציאות עולה על התחזיות - והטמפרטורה באירופה שוברות שיאים, ולא במקרה.

 

התמונות של שרפות שמכלות את עמקי אירופה הירוקים, וגם של פניהן הסמוקות של תושבי האיחוד, ככל הנראה יפנו את מקומן לתמונות אחרות בשבוע הבא. אבל הטמפרטורות הללו, חריגות ככל שיהיו, הן רק קצה המזלג בסיפור שכדאי מאוד שלא יירד מהכותרות. ובשביל להבין מדוע כמה ימים חמים בלונדון צריכים להדאיג את כולנו – כדאי להתחיל במבט אחורה בזמן.

 

כשמתבוננים אחורה בזמן, רואים שהתחממות פני השטח של כדור הארץ מאז 1970 שוברת שיאים: מדובר בקצב ההתחממות המהיר ביותר שנמדד במשך 50 שנה - מתוך כל 2,000 השנים האחרונות. למעשה, הטמפרטורות בעשור האחרון (2020-2011) גם היו גבוהות יותר מאלה שבתקופה החמה האחרונה, שחלה לפני כ-6,500 שנה ונמשכה כמה מאות שנים. מומחים טוענים כי הטמפרטורה בכדור הארץ לא הייתה כל כך חמה לפחות 125 אלף שנים.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

איך אפשר לדעת כמה חם היה כל כך מזמן? מדידת טמפרטורות בעזרת תצפיות קיימת בערך משנת 1850, אך באמצעות הדמיות שמתבססות על ניתוח מרכיבים כמו טבעות עצים, ליבת קרחונים וחקר חול ואבנים, הצליחו חוקרי אקלים להרכיב מודלים שמשחזרים טמפרטורות מתקופות קדומות יותר. כך מצאו כי העלייה בטמפרטורה של השנים האחרונות חריגה באופן קיצוני ביחס לתקופות מוקדמות יותר בהיסטוריה.

 

עד כמה ההתחממות הזו היא מעשה ידי אדם?

ניתן לראות שהטמפרטורה העולמית הממוצעת הייתה יציבה עד לתחילת המאה ה-20 ואז עלתה מעט. לאחר מכן הייתה יציבה גם בין השנים 1940-1960 בקירוב ואז החלה לעלות במהירות.

ד"ר אור קומאי, אקולוג נתונים ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, השתתף בכתיבת דוח הטבע השנתי של "מארג" - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל. "הנתונים מראים כיצד היקף שינוי האקלים בעקבות השפעות האדם הוא חסר תקדים מאז המהפכה התעשייתית", הוא מסביר. "מודלים שנבנו על-ידי מומחים כדי לבחון את השפעת הגורמים הטבעיים (השמש ופעילות הרי געש) וגורמים אנושיים (תיעוש) על עליית הטמפרטורות מראים בצורה מובהקת כיצד השפיע התיעוש על עליית הטמפרטורות בכדור הארץ".

אדם בורח מהלהבות בספרד (צילום: reuters)
אדם בורח מהלהבות בספרד, השבוע | צילום: reuters

 

דוח ה-IPCC (הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים) קובע כי האנושות גרמה לשינוי האקלים, בעיקר דרך פליטת גזי חממה. בשל כמות גזי החממה שכבר פלטה האנושות כולה, ואלה שעוד ייפלטו בעתיד, גם בתרחיש האופטימי ביותר ימשיך שינוי האקלים מעשי ידי אדם לבוא לידי ביטוי במאות עד אלפי השנים הבאות והטמפרטורה העולמית תעלה בלפחות 1.5 מעלות.

"אחד ביום": גל החום והשרפות באירופה

מזכ"ל האו"ם: "האנושות עומדת בפני התאבדות קולקטיבית"

מנהיגים רבים באירופה התבטאו השבוע וקישרו בין גל החום לבין המגמה הכללית של התחממות כדור הארץ והצורך לעשות לנקוט בפעולות מידיות. ראש ממשלת בריטניה היוצא בוריס ג'ונסון אמר כי "עם שיאי טמפרטורה במדינה הזו, מי יכול לפקפק בכך שצדקנו שהיינו הכלכלה הגדולה הראשונה שפעלה לכיוון 'נטו-אפס' (פליטת גזים מזהמים)".

"אני יודע שאולי לפעמים זה לא אופנתי להגיד את זה עכשיו, אבל זה הדבר הנכון לעשות", הוסיף ג'ונסון. "אם אנחנו מתכוונים להגן על הפלנטה שלנו ואם אנחנו הולכים לעשות את הדבר הנכון כדי להתמודד עם ההתחממות הגלובלית זה חיוני שנמשיך את ההובלה הזו".

בנאום שנשא הנשיא ביידן ביום רביעי במסצ'וסטס, הוא הודיע על תוכנית ממשלתית למאבק במשבר האקלים. "שינויי האקלים הם איום קיומי על המדינה שלנו ועל העולם, פשוטו כמשמעו - משבר האקלים הוא מצב חירום, ואני אתייחס אליו ככזה", הצהיר. ביידן גם חשף בנאום לראשונה כי בעבר חלה בסרטן העור ולדבריו המחלה נבעה ממגוריו הקרובים לבתי זיקוק נפט בצעירותו.

ולא רק מנהיגים פוליטיים מדברים כך. "תופעת שינויי האקלים הפכה למצב חירום שאינו נשאר עוד בשולי החברה", כך התבטא בשבוע שעבר האפיפיור פרנציסקוס. "במקום זאת, היא תפסה מקום מרכזי, שעיצבה מחדש לא רק את המערכות התעשייתיות והחקלאיות, אלא גם השפיעה לרעה על המשפחה האנושית העולמית, במיוחד על העניים ועל אלה שחיים בפריפריה הכלכלית של העולם שלנו". האפיפיור אמר את הדברים במסגרת וועידה בוותיקן שהתרכזה בנושא חוסן ושינויי אקלים: המנהיג הקתולי קרא לכל המדינות לעבוד יחד כדי להפחית את פליטת הפחמן ולעזור לאנשים להסתגל לשינויי האקלים.

ג'ו ביידן ובוריס ג'ונסון בכנס G7 (צילום: רויטרס)
"מי יכול לפקפק בכך שצדקנו". בוריס ג'ונסון עם ג'ו ביידן | צילום: רויטרס

בנובמבר האחרון אישרו 197 מדינות את הסכם האקלים הבינלאומי החדש במסגרת וועידת גלזגו. הן הסכימו על "הפחתה הדרגתית" של שימוש בפחם על מנת לצמצם פליטת גזים מזהמים. נציגות האיחוד האירופאי, שקיוו להגיע להפסקה מוחלטת בשימוש בפחם הביעו אכזבה בשל העובדה שברגע האחרון הוכנסה ההחלטה המרוככת על הפחתה הדרגתית. השינויים הוכנסו לאחר התנגדות של סין, הודו ומדינות נוספות כמו איראן להפסקת השימוש בפחם.

הפגנה נגד שימוש בדלקים פוסיליים, ועידת האקלים בגלז (צילום: Yves Herman, Reuters)
הפגנה נגד שימוש בדלקים פוסיליים בוועידת האקלים בגלזגו | צילום: Yves Herman, Reuters

הנסיך צ'ארלס, שיצא השבוע לסיור עם חליפה מלאה ועניבה במחוז קורנוול ביום החם בהיסטוריה, התייחס להתחייבויות של המדינות ואמר: "אם יורשה לי לומר זאת, ההתחייבויות סביב ה'אפס-נטו פליטות' מעולם לא היו חשובות יותר. כולנו נסערים מטמפרטורות השיא המדאיגות היום ברחבי בריטניה ואירופה. ניסיתי לציין כבר די הרבה זמן, משבר האקלים הוא באמת מצב חירום אמיתי וההתמודדות איתו היא חיונית לחלוטין, עבור קורנוול, המדינה והעולם כולו".

הנסיך צ'ארלס והנסיכה קמילה בחום הכבד בבריטניה (צילום: רויטרס)
הנסיך צ'ארלס והנסיכה קמילה בחום הכבד, השבוע | צילום: רויטרס

"אני מקווה שאירועים מהסוג הזה יהוו קריאת השכמה לממשלות רבות", אמר השבוע ראש הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) פטרי טאלאס. הוא גם הזהיר כי לתנאי מזג האוויר עשויות להיות "השפעות גדולות" על התפוקה החקלאית. "כבר יש לנו משבר מזון עולמי בגלל (המלחמה) באוקראינה, לגל החום הזה תהיה השפעה שלילית נוספת על הפעילות החקלאית"

גם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, התבטא בנושא במפגש שקיים עם שרים מ-40 מדינות על מנת לדון במשבר האקלים. "מחצית מהאנושות נמצאת באזור הסכנה, משיטפונות, בצורת, סופות קיצוניות ושריפות. אף אומה לא חסימה. ובכל זאת אנחנו ממשיכים להאכיל את ההתמכרות שלנו לדלק מזהם", אמר גוטרש.

אנטוניו גוטרש בוועידת האקלים בגלזגו (צילום: reuters)
אנטוניו גוטרש בוועידת האקלים בגלזגו | צילום: reuters

העלייה בטמפרטורות היא בעיה של כולנו. כל אחד מ-8 מיליארד בני האדם שחיים על הכדור הזה. ואולי יותר מכל מדינאי הטיבה לומר השבוע דורינה וולדהוייס, מורה תושבת בריסל, שאמרה: "אני חושבת שיותר מכל אנחנו צריכים להתבונן בעצמנו. זה מה שאנחנו צריכים להתחיל איתו. אין ספק, המדינאים בוחנים מה אפשר לעשות במישור הגדול יותר, אבל אני חושבת שכדאי שנשאל את עצמו – האם אנחנו מפעילים את המזגן או לא? כמה זמן אנחנו נשארים במקלחת? אני חושבת שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים עכשיו".