אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
התמזגות בין כוכבים מתים
טל סוקולוב
חוקרים מגרמניה גילו סוג חדש של כוכבים. על סמך המדידות, סווגו כוכבים אלו כ"תת-ננסים" עשירים בפחמן ובחמצן ובעלי ליבות הליום. הרכב זה שונה מהרכב תת-הננסים שנחקרו עד כה, שבמעטפת שלהם לא היו שיעורים כאלה של פחמן וחמצן. ההרכב החריג דורש מודל חדש שיסביר כיצד נוצרו כוכבים אלה.
חוקרים מציעים מודל שלפיו הכוכבים נוצרו בהתנגשות והתמזגות של שני ננסים לבנים, כוכבים בשלבים האחרונים של חייהם. אחד מהשניים הוא ננס לבן בעל ליבת הליום, מסיבי יותר, והאחר הוא ננס לבן בעל ליבת פחמן חמצן, מסיבי פחות. הננס המסיבי פחות התפרק בהתנגשות וכיסה את ננס ההליום במעטפת פחמן וחמצן. המיזוג יצר כוכב חדש, בעל מסה והרכב המספיקים להמשך תהליכי הבעירה.
האנטיביוטיקה הנכונה לחולה הנכון
ד"ר אילת זאוברמן
חוקרים ישראלים פיתחו אלגוריתם שיסייע לרופאים לבחור עבור החולים שלהם טיפול אנטיביוטי מותאם אישית. החוקרים התמקדו בשני סוגים של מחלות שנובעות מזיהומים חיידקיים נפוצים המטופלים באנטיביוטיקה – דלקות בדרכי השתן וזיהומים חיידקיים בפצעים. בשני המקרים רבים מהחולים בהן סובלים מדלקות חוזרות ונשנות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
במהלך המחקר ריצפו את ה-DNA של חיידקים שנדגמו מחולים לפני קבלת טיפול אנטיביוטי ואחריו, ואספו נתונים רפואיים ודמוגרפיים על כ-150 אלף חולים שסבלו מסוגי הזיהומים הרלוונטיים. בעזרת בינה מלאכותית הם גילו כי אצל רבים מהחולים, ההתפרצויות החוזרות לא נבעו מהחיידקים שגרמו למחלה במקור ורכשו עמידות, אלא מזנים עמידים אחרים שחיו עד אז בגופם של החולים והטיפול האנטיביוטי אפשר להם לשגשג.
לדברי החוקרים, באמצעות ידע מוקדם על החולה, יכולה הבינה המלאכותית שלהם לסייע לרופאים להתאים לכל מטופל טיפול יעיל יותר, שיצמצם את הופעת העמידות והישנות המחלה.
גשמי טיטניום, אודם וספיר
ד"ר אביב אופיר
מזג האוויר בכדור הארץ מושפע בעיקר מתהליכים שבהם מים משנים את מצב הצבירה שלהם – מגז (למשל אדי מים באוויר) לנוזל (ענני גשם), למוצק (שלג וקרח) וחוזר חלילה. אך בכוכבי לכת אחרים יכולים לשרור טווחי טמפרטורות ולחצים שונים מאוד, ולכן מזג האוויר בהם יתאפיין בשינויים במצב הצבירה של חומרים אחרים לגמרי. למשל, בכוכב הלכת WASP-121b, הצד המואר לוהט במיוחד: 3,000 מעלות צלזיוס, ואילו בצד השני שורר לילה נצחי והטמפרטורה נמוכה ב-1,500 מעלות.
מחקר שהתפרסם לאחרונה הראה שמולקולות אדי המים הקיימות בצד הלילה של כוכב הלכת מתפרקות למימן ולחמצן בטמפרטורה הקיצונית השוררת בצד המואר. לעומת זאת, המתכת טיטניום, ומינרלים כמו קורונדום – חומר הגלם של אבני החן אודם וספיר – משנים את מצב הצבירה שלהם במעבר בין שני צידי כוכב הלכת: הם מתאדים לגז בצד המואר ומתעבים לטיפות גשם בצד הלילי. כמו כן נראה שנושבות בכוכב הלכת רוחות עזות במיוחד עקב ה"שאיפה" של החום הרב לעבור מצד היום לצד הלילה