מנה יומית של תרופה לסוכרת מביאה לירידה משמעותית במשקל בקרב הסובלים מעודף משקל, כך לפי מחקר שמציג אפשרות חדשה עבור מטופלים רבים, כזו שעשויה לשנות את התמונה מקצה לקצה.
רופאים בוחנים את מדד מסת גוף (BMI), כדי לקבוע אם מטופל סובל ממשקל עודף ובאיזו מידה. מי שיש להם BMI בין 25 ל-30 סובלים ממשקל עודף, מי שמדד מסת הגוף שלהם הוא מעבר לכך - כבר סובלים מהשמנת יתר. השמנת יתר גורמת ל-1.2 מקרי מוות באירופה מדי שנה. על פי סקר הבריאות הלאומי של משרד הבריאות, INHIS, שנערך ב-2017, שיעור השמנת יתר בבני 21 ומעלה בישראל היה 18.3% בגברים ו-17.4% בנשים.
מאמצים להתמודד עם הבעיה הבריאותית הזו מתמקדים כבר שנים בדיאטות למיניהן ובפעילות גופנית. זאת לצד העובדה המוכרת שלפיה חלק ניכר ממי שפועלים או פעלו במשך תקופה בהתאם למשטר אימונים ובמסגרת תפריט מוגדר ומוגבל - לא מצליחים לשמר את ההישגים שלהם, ובטווח הארוך אף עולים במשקל.
השבוע אולם, פורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine מחקר לפיו תרופה קיימת שניתנת לחולי סוכרת עשויה לעזור משמעותית במאמצים הללו. המשתתפים הצליחו להשיל עד 20% ממשקלם בתקופה של 72 שבועות. צוות החוקרים שהגיעו לממצאים יוצאי הדופן בחנו 2,539 מטופלים עם עודף משקל או כאלה הסובלים מהשמנת יתר, וחילקו אותם רנדומלית ל-4 קבוצות שונות.
קיבלו 10 מ"ג - וירדו למעלה מ-20 ק"ג
קבוצה אחת קיבלה פלצבו (תרופת דמה) בזריקה, אחת לשבוע במשך 72 השבועות. חברי שלוש הקבוצות הנותרות קיבלו מינונים שונים של התרופה Tirzepatide - טירזפאטיד, 5 מ"ג, 10 מ"ג, ו-15 מ"ג. כל המשתתפים לוו על ידי צוות מומחים וקיבלו ייעוץ שיסייע להם לשמור על אורח חיים בריא ועל אכילת ארוחות שאינן עתירות בקלוריות. הם גם ביצעו פעילות גופנית למשך 150 דקות מדי שבוע.
בממוצע, המשתתפים שקלו כ-104.8 ק"ג, כאשר 94.5% מהם סבלו מהשמנת יתר. התוצאות של מי שקיבלו את התרופה - דגימה המהווה כ-82% מסך כל המשתתפים - חושפות כי בסופה של התקופה הם הצליחו להשיל קילוגרמים רבים ממשקל גופם, באופן שתואם את החשיפה שלהם לתרופה. מי שקיבלו 5 מ"ג טירזפאטיד הורידו כ-16.1 ק"ג ממשקלם בממוצע. מי שקיבלו 10 מ"ג טירזפאטיד הורידו כ-22.2 ק"ג ממשקלם, ומי שקיבלו 15 מ"ג תרופה הורידו כ-23.6 ק"ג. משתתפי קבוצת הפלצבו הורידו כ-2.4 ק"ג ממשקלם בממוצע בלבד.
בהשוואה בין הקבוצה שחבריה קיבלו את המינון הגבוה ביותר לבין קבוצת הפלצבו נחשף פער משמעותי, כך מציינים החוקרים; 91% מחברי קבוצת ה-15 מ"ג הורידו לפחות 5% ממשקלם, בהשוואה ל-35% בלבד מחברי קבוצת הפלצבו שהצליחו להגיע לאותו ההישג. כמו כן, 57% ממי שקיבלו את המינון הגבוה ביותר הצליחו למעשה להשיל 20% ממשקלם או יותר, זאת בהשוואה ל-3% בלבד מחברי קבוצת הפלצבו שהגיעו להישג.
"עלינו להתייחס להשמנת יתר כפי שאנחנו מתייחסים לכל מחלה כרונית אחרת, תוך שימוש בגישות אפקטיביות ובטוחות שמתמודדות עם המנגנונים שנמצאים בבסיס המחלה. התוצאות הללו מדגישות את העובדה שטירזפאטיד עשויה בהחלט לסייע לנו לעשות בדיוק את זה", מציינת ד"ר אניה יאסטרבוף מאוניברסיטת ייל, החוקרת הראשית.
כך עובדת התרופה
המחקר, שהוצג בכנס המדעי ה-82 של האגודה האמריקנית לסוכרת, מגיע אחרי שמנהל המזון והתרופות האמריקני אישר בשנה שעברה את שיווקה של הזריקה סמגלוטייד (ווגובי) לירידה במשקל; ואחרי אישור ה-NIH הבריטי שהגיע השנה, גם כן לשימוש בקרב מטופלים מסוימים לטיפול בהשמנת יתר.
מדובר בתרופה שמשלבת שני הורמונים, GLP-1 (פפטיד דמוי גלוקגון-1) ו-GIP (פוליפפטיד אינסולוטרופי תלוי גלוקוז), ושמקדמת את הירידה במשקל הודות להפחתת רמת הסוכר בדם לאחר האכילה, והודות להאטת התרוקנות הקיבה והפעלת מנגנון תחושת השובע בגוף.
ההבדל בין טירזפאטיד לבין סמגלוטייד, שהוא החומר הפעיל בתרופה אוזמפיק שמאושרת בארץ לטיפול גם בהשמנת יתר ובעודף משקל, הוא שבעוד שסמגלוטייד מחקה רק את פעילותו של הורמון אחד, טירזפאטיד מחקה את השניים. זה עשוי להסביר מדוע יש פער משמעותי באפקטיביות שלהן. טירזפאטיד היא התרופה הראשונה שמביאה לירידה ממוצעת של יותר מ-20% ממשקל הגוף, כפי שמעידים ממצאי המחקר.
עם זאת, קיימות גם תופעות לוואי לתרופה, בדומה לתרופות הרזייה אחרות הקיימות בשוק. טום סנדרס, פרופ' לתזונה מ-King’s College London מציין כי מינונים גבוהים יותר של טירזפאטיד - הביאו לא רק ליותר ירידה במשקל, אלא גם ליותר תופעות לוואי; בעיקר בחילות, הקאות ושלשולים. מדובר בתופעות לוואי המוכרות כאמור גם כחלק מהשימוש בתרופות הרזייה אחרות, אך פרופ׳ סנדרס מוסיף כי הדאגה העיקרית בשימוש בתרופה כזו היא דווקא השפעתה על הלבלב. "קבוצת התרופות אליה משתייכת טירזפאטיד עובדות רק אם המטופלים דובקים בדיאטה מופחתת הקלוריות שניתנת כמרשם לצד התרופה, אז צריך גם להבין שלא מדובר בפתרון קסם", מוסיף סנדרס.
במסגרת מגבלות הטיפול התרופתי, מדענים אף מצביעים על כך שסביר להניח שכל אותם הישגים שתועדו במחקר הינם רלוונטיים עבור המטופלים כל עוד הם נוטלים את התרופה, כפי שקורה למשל עם סמגלוטייד (אוזמפיק). אתגר נוסף שעלול להשפיע על יכולת התרופה להוות בשורה של ממש עבור רבים, לא נובעת מהחומר ומהשפעתו על הגוף, אלא דווקא מהתמחור והשיווק של התרופה. אוזמפיק למשל, מסתכמת עבור המטופל הישראלי במאות שקלים לחודש. יש להניח שטירזפאטיד לא תהיה זולה בהרבה, ואף סביר שתהיה יקרה יותר.
אין ספק שההתקדמות האחרונה מהווה תקווה עבור רבים, כאלה שעשויים להניב תועלת רבה ממעורבות תרופתית מהסוג שמוצג במחקר. אולם, כך או כך, מדגישים הרופאים, לא יהיה זה אפשרי לזנוח לגמרי את הפרקטיקות המשלימות לשמירה על אורח חיים בריא, כמו התעמלות, אכילה מאוזנת ונקייה, ושמירה על דיאטה מופחתת קלוריות. למעשה, עבור רבים המעוניינים לרדת במשקל, זוהי האפשרות היחידה - עם ובלי קשר לזמינותה של התרופה.