אריות ידועים כבעלי חיים אגרסיביים במיוחד, כאלו ששומרים בקנאות על הטריטוריה שלהם והופכים עוינים בסביבה חדשה. אך נוכח הצמצום בשמורות טבע בעולם גובר הצורך ברילוקיישן שלהם לשטחי מחייה חדשים לצד בעלי חיים זרים. השינוי הנדרש מהם גרם לחוקרים לנסות ולהבין מה יקרה אם יעזרו לאריות להפוך לידידותיים ורגועים יותר – זאת בעזרת טיפות של אוקסיטוצין, הידוע כ"הורמון האהבה".
החוקרים השתמשו בנתחי בשר כדי לפתות את האריות להתקרב ולרסס טיפות של אוקסיטוצין לתוך נחיריהם. במשך שבועות חזרו החוקרים על אותו ההליך והבחינו שהאריות נרגעים, הופכים ידידותיים אלו לאלו ואגרסיביים פחות לסביבה. אם עד כה חשבו החוקרים שהחזק שורד, כנראה שבמציאות של כריתת יערות הנחת העבודה היא שהרגועים, שלא לומר המבויתים, הם אלו שיצליחו להחזיק מעמד.
אוקסיטוצין, או בשמו "הורמון האהבה", מופרש גם אצל בני האדם בסיטואציות של התאהבות, משיכה, קרבה ואף הורות. "כשמחבקים מישהו, אומרים להם שאוהבים אותם, או כשעושים מעשה שמביע אמון זאת המולקולה שמשתחררת במוח", סיפרה ג'סיקה בורקארט, חוקרת התנהגות של אריות. "האוקסיטוצין מגביר את התשוקה לקשר. 45 דקות אחרי שאנחנו נותנים אותו לאריות הוא מגיע לשיאו וזה נמשך בערך 4 או 5 שעות".