הממשלה אישרה היום (ראשון) את הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה תוך עשור. ההחלטה גובשה על ידי משרד ראש הממשלה החליפי והמועצה הלאומית לכלכלה. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בירכה על המהלך, אך מתוך הקואליציה נשמעו גם קולות המבקרים את הצעד, שגובש במהירות: "שורה של פשרות שהתקבלו במהלך הכנת התוכנית הובילו לליקויים משמעותיים“.
"זהו צעד חשוב בהליך שסופו סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, הבראת המפרץ וסביבתו, ושיפור איכות החיים והסביבה באזור כולו“, ציינה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג והוסיפה ”חשיבותה של ההחלטה היא בכך שכלל הממשלה מחויבת אליה, ובכך שהיא משרטטת היטב את הכיוון ואת דרכי הפעולה המרכזיות“.
להחלטה, שעלתה ביוזמת שר החוץ יאיר לפיד, שותפים גם שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת הפנים איילת שקד, כמו גם מנהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, ומשרד הכלכלה.
רגע היסטורי או ספין?
יו"ר ועדת המשנה לבריאות, סביבה ואקלים, חבר הכנסת פרופסור אלון טל (כחול לבן), שלקח חלק בדיונים על אודות ההחלטה, ברך עלייה אך ציין כי "בעקבות שורה של פשרות שהתקבלו במהלך הכנתה יש בה ליקויים משמעותיים“. ח“כ טל טען כי ניתן לפנות את כל התעשייה המזהמת, לרבות בתי זיקוק, בתוך פחות מעשור.
מטעם משרדו של חבר הכנסת טל נמסר כי במהלך הדיון התברר כי משרד האוצר לא ביצע כימות עלויות חיצונית של התחלואה במפרץ חיפה, זאת על אף שנדרש לעשות זאת על ידי הוועדה לפני כ-3 חודשים. במהלך הדיון הוצג מחקרו של פרופ' ניר בקר מהטכניון, לפיו עלות הזיהום בחיפה מגיעה לכ-1.35 מיליארד שקלים בשנה. לדברי משרדו של ח“כ טל, משרד האוצר לא התייחס למחקר או לטענות השונות שעלו כלפיו בדיון.
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, ביקר את ההחלטה שאינה כוללת הקצאת תקציב ולא נתחמה בלוח זמנים. ”זהו כישלון חמור של השרה זנדברג ואכזבה ענקית לכל מטרופולין חיפה שהופך קורבן לספין תקשורתי של לפיד, אלהרר ומפלגת יש עתיד“ אמר הוכמן. לדבריו, לא מדובר ברגע היסטורי כפי שמנסים להציג זאת במשרדי הממשלה, בין היתר כי לא נקבע תאריך סגירה לבז“ן ולהפסקת הזיקוק. ”יש תחושה של בגידה מצד מי שהיו שותפים שלנו לדרך, במקביל לניצחון מהדהד של האחים עופר“. הוכמן הבטיח כי בארגונו ימשיכו הפעילים להילחם למען תקצוב ההחלטה ולקביעת תאריכי יעד.
גם ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, התייחסה לשלב המעבר שעלול להפוך בתנאים הנוכחיים למצב קבוע, וציינה: "אני מתנגדת להפיכת מפרץ חיפה ממרכז ייצור למרכז אחסון של פטרוכימיה וחומרים מסוכנים. ממשלת ישראל עומדת לקבוע את גורל חיפה כעיר מזוהמת ומסוכנת לעוד עשורים רבים - תהליך שימשיך להרוס את העיר ואת כל המטרופולין עד למותם הסופי".
עיקרי התוכנית
לפי ההחלטה, פעילות התעשייה הפטרוכימית תופסק במפרץ חיפה תוך עשור. במקביל, תקודם תוכנית לפיתוח האזור על ידי פרויקטי תשתית, מגורים ותחבורה בהיקף של מיליארדי שקלים. לצורך מימוש התוכנית, תוקם מנהלת ייעודית שתעסוק בהסרת חסמים, תעודד שיתופי פעולה בין-משרדיים ותיעזר בתמיכת הרשויות המקומיות והחברה האזרחית - לצורך קידום הפרויקטים. המנהלת תפקח על הנעשה ותדווח לממשלה באשר לעמידה או אי עמידה בלוחות הזמנים.
לפי התוכנית, בשנים הקרובות תצומצם פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה, עד לכדי סגירת המפעלים בתום העשור. פעולות אלו יעשו תוך כדי משא ומתן עם החברות במטרה להביא להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית מחד, תוך שמירה על הביטחון האנרגטי ואספקת דלקים סדירה למשק מאידך. ככל שיתעוררו מחלוקות במסגרת המשא ומתן, הן יובאו בסופו של דבר להכרעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי ומנכ"ל משרד האוצר.
כחלק מההחלטה מוצע פיתוח של מגוון פרויקטים כלכליים, אשר יחד עם הפסקת הפעילות הפטרוכימית, צפויים במימושם לתרום תרומה משמעותית לפיתוח העיר חיפה והאזור. פרויקט אחד שהוצע הוא בניה של בין 70 ל-100 אלף יחידות דיור חדשות בלב חיפה נוסף על שדרוג של תשתיות התחבורה הציבורית, הכפלת מסילות הרכבת בין תל אביב למפרץ ומנהור הרכבת בחיפה עד שנת 2035.
יעד נוסף שהציבה התוכנית הוא צמצום או פינוי חוות המיכלים בקריית חיים ופינוי התעשייה הכימית במתחם הדשנים, שיקום קרקעות מזוהמות לצורך מגורים, השקעת משאבים בשטחים ירוקים, בחופים ובנחלים, ושיקום נחל סעדיה. עוד מתוכנן להקים בית חולים חדש בקריית אתא עד 2029, ופארק היי-טק חדש בסמוך ללב המפרץ ולרכבל מהטכניון ואוניברסיטת חיפה כאשר בתוכו יזרום נחל סעדיה.