המשרד להגנת הסביבה יוצא בימים אלו במהלך אכיפה רחב ומשמעותי מול כ-500 יצרנים ויבואנים מפרי חוק, שעדיין לא חתמו על הסכם עם תאגיד המחזור "תמיר" ולא לוקחים אחריות על מחזור האריזות של המוצרים שהם מכניסים לשוק הישראלי. המטרה: לגרום לכל היצרנים והיבואנים למלא את חובתם.
מה העונש הצפוי למפרי החוק?
לאחרונה הוציא המשרד להגנת הסביבה מכתבי התראה לפני מתן קנסות, כדי לתת לאותם יצרנים ויבואנים הזדמנות אחרונה להסדיר את העניין. אם היצרנים והיבואנים יתקשרו עם תאגיד המחזור בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה על העיצום הכספי, יבוטל הקנס.
מנגד, על כל יצרן או יבואן אשר ימשיך להפר את החוק לאחר מועד זה, יוטלו עיצומים כספיים גבוהים בגין ההפרה. בנוסף, גם אם יתקשר בהסכם אחרי שיקבל את הקנס שעומד על 126 אלף ש"ח – הקנס לא יבוטל.
מי עלול לקבל את הקנס?
הקנס ומבצע האכיפה שמים את היצרנים והיבואנים על הכוונת. על פי חוק האריזות, יצרן הוא כל מי שמייצר מוצרים ארוזים או אריזות שירות. עוד לפי החוק, יבואן הוא כל מי שמייבא מוצרים ארוזים או אריזות שירות.
במוצרים ארוזים, יצרן הוא לא רק מי שמייצר בעצמו, אלא גם מי שמייצר באמצעות אחר (מה שנקרא Private Label). לשם השוואה, "יצרן זעיר" הוא יצרן בעל משקל אריזות נמוך מ-1,000 ק"ג בשנה ובאפשרותו להתקשר עם "תמיר" או לדווח למשרד הסביבה על אופי הפעילות שלו. מזהים את עצמכם ברשימה? מהרו להסדיר את החובות שלכם, לפני שיהיה מאוחר.
בהודעת המשרד להגנת הסביבה בנושא צוטט סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, אלעד עמיחי: "המשרד להגנת הסביבה יצא לפעילות אכיפה רחבה מול יצרנים ויבואנים אשר לא התקשרו עם גוף מוכר - תאגיד המחזור תמיר, לפי חוק האריזות, ולא מממנים את הטיפול בפסולת הנוצרת בתום השימוש במוצרים הארוזים או באריזות השירות שאותם הם משווקים לציבור".
"נמשיך לפעול באכיפה נוקשה מול מפירי החוק ומול 'הטרמפיסטים', שאף מגבילים את היכולת לעמוד ביעדי החוק, ונוביל לשיפור השירות לציבור", נמסר.
מה הנימוק החוקי לאכיפה?
לפני כעשור חוקק בישראל חוק המחייב יצרנים ויבואנים לקחת אחריות על האריזות שהם מכניסים לשוק - החוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011, שמטרתו להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע את הטמנתה ולהקטין את ההשפעה השלילית הסביבתית של פסולת אריזות.
כיום חתומים עם תמיר כ-1,800 יצרנים ויבואנים. לעומתם, לפי הערכות יש כ- 3,500 פורעי חוק שלא חתומים, מה שמכונה "רוכבים חופשיים": מוצר שלהם נמצא על המדף בסופר, אבל הם לא משלמים דמי טיפול עבור מחזור האריזות שלהם. זה גם יוצר חוסר הוגנות ומאפשר להם למכור בפחות, אבל גם מעביר את הנטל לאחרים. בנוסף, ההערכה היא שכ-20% מפורעי החוק הם יצרנים, בעוד הרוב הגדול הם יבואנים.
"המזהם משלם": כל מה שצריך לדעת
החוק פועל לפי עיקרון של "המזהם משלם": היצרנים והיבואנים מחויבים להתקשר עם גוף שהוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה (כמו תאגיד מחזור האריזות "תמיר") ולממן את כל העלויות של תהליכי מחזור האריזות.
מעבר לכך, היצרנים והיבואנים חייבים לדווח על נתוני אריזות המוצרים/אריזות השירות שהכניסו לשוק. בתמורה, החוק קובע שהגוף המוכר שעמו התקשר היבואן/יצרן ייקח על עצמו את האחריות לעמוד ביעדי המחזור שהוגדרו עבורם.
לפחות 80% ממה שהיצרנים והיבואנים משלמים לתמיר – עובר לרשויות המקומיות לטובת הצבת פחים, פינוי, מיון והעברה למחזור. כך לדוגמא רק בחצי השנה הועברו חצי מיליארד ש"ח לרשויות המקומיות.
למעשה, זו בדיוק מהות החוק: התעשייה, באמצעות תמיר, מעבירה את הכסף לרשויות המקומיות, שדואגות לאיכות הסביבה של כולנו. השאר הולך להסברה, פעילויות לציבור ובעיקר עידוד להפרדת אריזות בבית. שינוי הרגלי הפרדת פסולת בבית, זה אחד האתגרים הגדולים, אז צריך שכולם ייכנסו מתחת לאלונקה.
היצרנים משלמים דמי טיפול דיפרנציאליים בהתאם לכמות ולסוג האריזות שהם הכניסו לשוק בישראל. עלות זו מושקעת חזרה בציבור, כמו למשל לצורך יצירת תשתית של איסוף ומיון פסולת האריזות וגם לשיווק, חינוך ולהסברה מקומית וארצית, בכדי לעודד את התושבים להפריד עוד ועוד אריזות באופן וולונטרי.
"הילדים שלנו ירוויחו מזה"
אז איפה הבעיה? כנראה שילוב בין חוסר מודעות, נסיבות וחוסר רצון, כמו שמסביר לנו גבי סוויסה – מנכ"ל חברת ספץ תעשיות, יבואנית ומשווקת מוצרי מזון ומשקאות: "קודם כל, המון יבואנים ויצרנים לא מודעים בכלל לחוק. בעיקר הקטנים ביניהם", הוא מספר.
"רק אתמול התקשר אליי חבר שהוא יבואן, ששמע לראשונה על האכיפה, ותוך שעתיים טיפלו בו. אז המודעות עוד בחיתוליה ולכן המהלך הזה של תמיר ושל איכות הסביבה כל כך קריטי בעיניי".
"חוץ מזה, צריך לזכור שהמצב כרגע של כל היבואנים הוא מאוד קשה, בין אם בגלל מחירי ההובלות או מחירי חומרי הגלם עצמם שהתייקרו וקשה להשיג אותם. בנוסף, זה טבעי שבעלי עסקים רוצים להתחמק מתשלומים, אם אפשר. אבל במקרה הזה מדובר על משהו שונה, שהוא גם לדעתי הדבר החשוב ביותר: איכות הסביבה".
"מבין כל התשלומים שאנחנו חייבים בהם כחברה, זה הדבר שממנו אני הכי מסופק – גם מקצועית וגם אישית", מודה גבי. "זה גם הדבר שהכי כיף לשלם אותו כי רואים את התמורה מיד. בזכות מהלכי אכיפה כמו אלו שנערכים בימים אלו, מהר מאוד הגלגל הזה ינוע, יותר יבואנים ויצרנים ישלמו את החוב שלהם והילדים של כולנו ירוויחו".
במבט קדימה, אחד הפתרונות הוא לבקש מכל יבואן שמגיע לשחרר את המכולה שלו מהמכס, להראות שהוא חתום מול גוף מוכר לפי חוק האריזות. כך יהיה אפשר למנוע עוד בנמל את הפרת החוק. אבל בינתיים היוזמה הזו עדיין לא יצאה לפועל, אז כדאי ליצרנים וליבואנים למהר ולנצל את התקופה הקרובה בשביל להשלים את חובותיהם - כי אחרת זה יעלה להם ביוקר.