בטורקמניסטן מתכוונים לסגור את "שער הגיהינום": סמוך לעיירה דרווזה שבטורקמניסטן בוער כבר חמישה עשורים בור שנפער באדמה. מכתש הגז הטבעי הוא אחד מהאתרים המתויירים ביותר, ומבט אחד על הצילומים שמגיעים משם מספיק כדי להבין מדוע. התופעה הוויזואלית מהפנטת, ואין שני לה בעולם. אלא שעכשיו, החליט הנשיא גורבנגולי ברדימוחמדוב לכבות את האש בנקודה שקיבלה את הכינוי "שער הגיהינום", והורה לרשויות למצוא דרך להכניע אותה. ברדימוחמדוב הופיע בטלוויזיה הממלכתית ביום שבת והסביר שהדבר נחוץ כדי למנוע המשך פגיעה אקולוגית, ופגיעה בבריאותם של תושבי האזור, והוסיף: "אנחנו מאבדים משאבים טבעיים בעלי ערך רב, כאלה שאנחנו יכולים להשתמש בהם כדי להרוויח וכדי לשפר את רווחת התושבים".

 

"שער הגיהינום", המכתש הבוער שבדווזה, טורקמניסטן (צילום: Alatom, Getty images)
"שער הגיהינום", המכתש הבוער שבדווזה, טורקמניסטן | צילום: Alatom, Getty images

הבור הבוער - מעשה ידי אדם

ב-1971 הגיעו למדבר קאראקום אנשי האיחוד הסובייטי והחלו בקידוחי גז, ובתאונה שקרתה תוך כדי העבודה - נפלה מכונת הקידוח אל תוך מערת הגז התת קרקעית. שטח אדמה נרחב קרס פנימה, והבור הענק הפך לנקודת דליפה מסוכנת של גז. המדענים במקום החליטו על שריפה מבוקרת של הגז, מתוך אמונה כי הדבר יאפשר "לסתום" את הדליפה תוך זמן קצר. אלא שההערכה הייתה שגויה, ואדי גז המשיכו לדלוף ולבעור - מאז ועד היום.

 

ניסיונות קודמים לחנוק את האש לא הצליחו, והמכתש הבוער - ברוחב 70 מטרים ובעומק של 20 - משך אליו תיירים רבים מדי שנה. יש להניח שהיוזמה הכלכלית-אנרגטית שמתכנן הנשיא ברדימוחמדוב תצליח להתעלות על ההכנסות מענף התיירות, אולם השיטה המעשית לכיבוי הבערה נותרת עדיין כבעיה בלתי פתורה.