טכנולוגיה פורצת דרך שנלחמת בתאים סרטניים פותחה על ידי צוות מחקר במעבדה של פרופ' מירה ברדה-סעד מאוניברסיטת בר-אילן. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת את השימוש בננו-חלקיקים כדי לסייע למערכת החיסון הטבעית לפעול נגד תאים סרטניים. לפי צוות המחקר, הטכנולוגיה פורצת הדרך עשויה לסייע רבות בפיתוח תרופות אימונותרפיות.
לפי המחקר, שפורסם בשער של כתב העת המדעי "EMBO Molecular Medicine", השימוש בננו-חלקיקים מאפשר להסיר חסמים שמפריעים לתאי הרג טבעיים לקטול את הגידול הסרטני. תאי הרג טבעיים מהווים אמצעי הגנה חשוב מפני זיהומים נגיפיים, צמיחת גידולים והתפשטות גרורות סרטניות. בריפוי סרטן בגישה האימונותרפית ניתנת חשיבות רבה לחיסול תאים סרטניים באמצעות תאי הרג טבעיים. עד היום חוקרים ורופאים שרצו לנצל את תאי ההרג לטובת טיפול אימונותרפי נתקלו בקשיים שפגעו ביעילות הטיפול, כמו הדרישה לבצע הינדוס גנטי של תאי ההרג בדגימות מחוץ לגוף. כמו כן, עד היום לא בוצעו ניסויים שהוכיחו כי קיים יתרון משמעותי לטיפול המבוסס על תאי הרג טבעיים אצל חולי סרטן עם גידולים מתקדמים.
טכנולוגיה דומה שימשה ליצירת החיסון לקורונה
פרופ' ברדה-סעד וצוות החוקרים בחנו כיצד יוכלו להתגבר על המכשולים האלה, ופיתחו מנגנון ייחודי להחדרת תרופות שמבוססות על ננו-חלקיקים לתאי ההרג. חדירת הננו-חלקיקים, נוסף להתערבות ביו-כימית, מסייעת להם בצמצום הגידולים. הננו-חלקיקים מצופים בנוגדן ייעודי שיודע לזהות את תאי ההרג הטבעיים. "במחקר הוכחנו היתכנות של שימוש בננו-חלקיקים להגברת תפקודם של תאי מערכת החיסון, במקרה זה תאי הרג טבעיים נגד סרטן דם אנושי. בהמשך, ייווצרו חלקיקים אשר ניתן יהיה לתת בצורה אורלית לבני אדם", כך לפי פרופ' ברדה-סעד.
השימוש בננו-חלקיקים אינו חדש, וטכנולוגיה דומה שימשה לייצור החיסון לקורונה. עם זאת, בשונה מהמערך החיסוני, הטכנולוגיה החדשה נועד "להשתיק" באופן זמני ביטוי של גנים, לצורך הגברת התגובה החיסונית. פרופ' ברדה-סעד מסרה ש"טכנולוגיה זו פועלת בהצלחה בחיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה, ועם שילוב המולקולות הנכונות שהתגלו במעבדתנו, אני מאמינה שנוכל לרתום אותה גם למלחמה במחלת הסרטן". אולם, צוות המחקר הדגיש כי יש לבצע עוד מבחני בטיחות, כפי שמקובל עבור כל תרופה. עוד הוסיפו כי השימוש בתרופה יסייע לטפל במחלות נוספות מלבד סרטן.