"התזמון של שבוע החלל השנה מדויק; רק השבוע ביצעה ישראל ניסוי בטיל 'חץ 3', שבו הפגנו יכולת מעצמתית מיוחדת במינה מול תרחישים מאד מאתגרים בחלל. ראינו את יכולות ההגנה של מדינת ישראל מפני טילים בליסטיים בחלל ואת השאיפה שלנו – ליירט אובייקטים לא רצויים, אותם אנחנו רוצים להשמיד, בגובה רב ככל שנוכל ובמרחק גדול ככל האפשר ממדינת ישראל", אומר בגאווה בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית בתחילת שיחתנו לכבוד שבוע החלל הישראלי.
לוי ותיק בתעשיית החלל והטילים. הוא כיהן בחברה גם כמנהל חטיבת מערכות הטילים והחלל ואין מתאים ממנו כדי לסמן את גבולות התמונה הרחבה בכל הנוגע לפעילות התעשייה האווירית בכלל ומפעל החלל בפרט.
"מפעל החלל בתעשייה האווירית הוקם לפני עשרות שנים, כמענה לצורך להביא לישראל מודיעין, בעיקר אחרי הסכמי השלום עם מצרים והפרידה מחצי האי סיני, בתחילת שנות ה-80. היציאה משטחים ששלטנו בהם בעבר, הצורך לצאת מהמישור ולעבור למרחב, חייבו אותנו ליציאה מקופסה כדי להביא מודיעין ממקומות אחרים. כך התחיל איסוף המודיעין מהחלל", מספר לוי ומוסיף, "הטכנולוגיה הייתה שונה מזו של היום ומקבלי ההחלטות של מדינת ישראל, יחד עם ראשי התעשייה האווירית, החליטו החלטה נועזת לפתח יכולת חללית למדינת ישראל".
מה שהתחיל בטלסקופ, והמשיך בשיגור לוויינים מערבה
החשיבה הראשונית הייתה של הצבת טלסקופ בחלל, כדי שיביא את המידע הנדרש. "במשך השנים, למדנו את הטכנולוגיות, פיתחנו משגר ששלח את הלוויין והציב אותו במסלולו בחלל, הקמנו תחנות לוויינים, שמקבלות ומנתחות את המידע ונתנו ללוויינים משימות מדויקות בחלל. מכאן, פיתחנו תהליך של בניית לוויינים, שמטרתם להביא מודיעין גם באמצעות טלסקופ רגיל וגם בתחום המכ"מי, שמאפשר להביא תמונה ולראות את המטרה גם ביום וגם בלילה, בכל תנאי מזג אוויר", מסכם לוי את ההישגים בתחום הביטחוני.
הייחוד של ישראל הוא בפיתוח יכולת השיגור של לוויינים יעילים מערבה ולא מזרחה, כפי שעושים בכל העולם, תוך ניצול סיבוב כדור הארץ לכיוון מזרח. "אלה יכולות ייחודיות למדינת ישראל והן נולדו מתוך הצורך שלנו לשמור על הנכסים שלנו, מול כל המדינות שנמצאות ממזרח לנו", מסביר לוי. "האתגר הזה הביא אותנו לייצר תעשייה שמפתחת מערכות יעילות יותר מתעשיות חלל אחרות בעולם. כך, אנחנו מצליחים להביא לוויין קטן יחסית עם ביצועים ייחודיים, שנותן מענים טובים למקבלי ההחלטות".
מהשימוש הביטחוני לאזרחי
אחרי הוכחת היעילות הלוויינית הישראלית במרחב הביטחוני, עברו בתעשייה האווירית ללוויינות תקשורת. "המשותף לשתי תעשיות אלה הוא רק השם – לוויין. מעבר לזה, הכל שונה ביניהם", הוא אומר ומתכוון לעובדות בהן לוויין התצפית סובב את כדור הארץ במרחק של 400 ק"מ ושוקל רק כמה מאות ק"ג, בעוד לוויין התקשורת מסתובב יחד עם כדור הארץ, במרחק של 36 אלף ק"מ ושוקל מספר טונות.
"זה טווח היכולות שיש בתעשייה האווירית ומכך, ביכולות החלליות של מדינת ישראל", אומר לוי. "היכולות הללו הביאו אותנו לייצר דורות של לוויינים, שמשרתים גם את התחום האזרחי וגם את התחום הביטחוני ובשני המקרים מעבירים תקשורת ומידע קריטיים".
שנות פריחה והזדמנויות
בשנים האחרונות חווים בתחום החלל הישראלי פריחה, גם ביכולות הפיתוח והחשיבה וגם בכיוונים המסתמנים לתעשיית החלל. "כיוון אחד שאליו אנחנו צועדים הוא זה שיביא לוויינים לנקודת עניין, בקבוע זמן קצר והשני זו היכולת לאחוז שטח לתקופת זמן ארוכה. שתי היכולות יובילו אותנו לצורות שונות של שיגורי לוויינים", מסביר לוי. "לווייני העתיד יהיו קטנים יותר, זולים יותר ובעלי יכולות כיסוי רחבות יותר ובשילוב עם הלוויינים הגדולים יותר, יתנו למשתמשים השונים, תמונת מצב איכותית לאורך זמן קבוע כך שיוכלו לבצע את משימותיהם".
לוי מסמן את הפריחה הגדולה של היום כזו שתוביל להתפתחות גדולה דווקא בכיוונים האזרחיים של התעשייה. "לוויינים משוכללים כאלה יכולים להיכנס לשימושים בעולמות החקלאות, התחבורה, התעבורה הימית והם כבר חלק מהפעילות השוטפת שלנו בתעשייה האווירית הישראלית ובעולם בכלל", הוא מסביר.
"דווקא היכולת של תעשייה אווירית לעבוד מול הדרישות המיוחדות של בטחון מדינת ישראל וגם כחברה גלובלית, שמשרתת עשרות לקוחות ברחבי העולם, עם מרכיבי טכנולוגיה שחלקם צבאיים וחלקם אזרחיים ומפעל שמבצע את הפרויקטים על סמך הידע שקיים, משרתים את צרכי הלקוחות שלנו תוך התחשבות ברורה בצרכים של מדינת ישראל".
לוי מתכוון ללוויינים כמו VENUS, שהוא שיתוף פעולה של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, מיקרו-לוויין שמבצע חקר סביבתי מהחלל באמצעות ניטור שדות וחלקות אדמה. ונוס משמש למטרות מחקרי סביבה, ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים מן החלל ועוד והוא מצויד במצלמה איכותית במיוחד.
"גם בגשושית 'בראשית', לקחנו את היכולות פורצות הדרך וכל הידע הייחודי של המהנדסות והמהנדסים אצלנו, שאפשרו לשגר ולנייד גוף קטן יחסית, לנקודה מסוימת בחלל ולהביא אותו לבצע תהליכים שלמים של בקרה ושליטה בתנאים של היעדר כוח כבידה, עד קצה המשימה. אם יודעים לעשות את זה במרחק של 40 אלף ק"מ מכדור הארץ, יודעים לעשות גם גשושיות וחלליות ולהכניס בהן חיישנים. אם יודעים לבנות חיישן שיודע לזהות מערכות מטווחים רחוקים, ניתן למזער אותם ולתת להם יישומים, שאינם בהכרח צבאיים", מסביר לוי את גודל ההישג.
לוי בעצם מסביר את כל נושא אזרוח הטכנולוגיות בתעשייה האווירית. "התחלנו את העיסוק בחלל כמענה לצורך בטחוני של מדינת ישראל. כשהשלמנו את היכולת הביטחונית, נפתח פתח לחשיבה על יישומים אזרחיים. במוצר הסופי ובטכנולוגיות שמאחוריו, ניתן לעשות שימוש לנושאים שונים, למשל אלה האזרחיים. אנחנו חברה עסקית לכל דבר והכיוון שלנו להרחיב את הייעודים שלנו כל הזמן", הוא אומר לסיום.
רוצים לדעת עוד על שבוע החלל? לחצו כאן: