ברגעים אלה ממש, מרחף לו הטלסקופ ג'יימס ווב בחלל, מיליונים של קילומטרים הרחק מאיתנו. הוא מתכונן, מכוון מראות, מתכוונן (בעזרת מפעילו על כדור הארץ), ואילו במהלך הקיץ יערוך את התצפיות שלו. כשזה יקרה, הוא צפוי להוכיח לכולנו שהבאז שאפף את שליחתו לחלל לא היה לשווא, ושלא סתם ציפינו לו כל כך. עם יכולות שאין משתווה להן, הוא יראה לנו מערכות שמש רחוקות ואת כוכבי הלכת שלהן, ואנחנו ננסה למצוא בהן סימני חיים כמו מים, חמצן או מתאן.
עכשיו טוענים מדענים כי יתכן שהטלסקופ יוכל אפילו להבחין במשהו כמו זיהום אטמוספירי בשמים של ציוויליזציה אחרת. האפשרות הזו מבוססת על העובדה שמקורן של מולקולות של חומרים מזהמים באוויר הוא לא טבעי. כך, החיפוש אחר פירורי דרך טכנולוגיים, הוא שאמור להוביל למציאת ציוויליזציה – ולאו דווקא סימנים ביולוגיים כאלה ואחרים.
במחקר חדש שעתיד להתפרסם בכתב העת Planetary Science Journal בחודשים הקרובים, וכבר יצא לאור בגרסה מקדמית ב-ArXiv, בוחנים החוקרים את האפשרות הזו בדיוק. בחינת האטמוספירות של כוכבי הלכת החוץ-שמשיים תתמקד בעיקר בפחמנים כלורו-פלואוריים (CFCs), חומרי קירור שנפוצים בתעשייה, ואף הוכחו ככאלה שגורמים לפגיעה בשכבת האוזון.
"זיהום אטמוספירי הוא סימן ייחודי של תעשייה, והוא איננו תוצאה של אף אחת מצורות החיים שאנחנו מכירים", הסביר ל-Salon האסטרוביולוג ג'ייקוב האק מיסרה, מכותבי המחקר. " CFCs מהווים 'חותמות טכנולוגיות' משכנעות במיוחד בגלל שידוע כי הם חומרים טכנולוגיים מאוד, ומהצד השני הם גם עמידים מאוד ונשארים באטמוספירה לאורך זמן".
מיסרה ושותפיו למחקר הסיקו כי טלסקופ ג'יימס ווב יוכל לזהות CFCs, אך לא בלי מגבלות. למשל, אם "השמשות" שליד אותם כוכבי לכת בהירות ומאירות מידי – הטלסקופ לא יוכל לזהות את אותן מולקולות. כמו כן, הסבירו החוקרים כי ההצלחה הגדולה ביותר מבחינת תצפיות תהיה במערכות של כוכבים אדומים מסוג ננס קטן, כמו למשל TRAPPIST-1, שנמצא במרחק 40 שנות אור.
במערכת שלו יש לפחות 3 כוכבים באזור שמתאים מלכתחילה לקיום חיים, היכן שיש מים במצב צבירה נוזלי. החוקרים מציינים כי תצפיות במערכת הזו ייקחו לא מעט יזמן, אבל לא יותר מהזמן שייקח למדענים לחפש 'חותמות ביולוגיות' כמו למשל חמצן. מכיוון שמדובר בתוכנית חיפושים ארוכה, המצב האופטימלי יהיה שילוב של חיפוש אחר חותמות טכנולוגיות ואחר חותמות ביולוגיות גם יחד.
למעשה, מציעים מיסרה ושותפיו למחקר, דר חדשה לגמרי להסתכל על החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ. מיסרה מאמין שבחינת חלקיקים מזהמים היא דרך מצוינת לקבל אינדיקציה לגבי האפשרות הזו, וכי יש להשתמש בה כמשלימה לשיטות החיפוש הקיימות.
חשוב לציין כי ההשערה של החוקרים מבססת במידה רבה על כך שהבחירות של הציוויליזציה המקבילה ההיפותטית יהיו דומות לשלנו כאן בכדור הארץ, והדבר לא בהכרח נכון. כמו כן, כלל לא מתחייב שהם יהיו דומים לנו בשימוש ב-CFCs. מיסרה מתייחס לכך, ומוסיף כי זה מחייב את המדענים לחשוב מחדש על אותן החותמות הטכנולוגיות, ועל סוגים שונים שלהן – ואף צורות שונות שהן עשויות לבוא בהן לידי ביטוי.
אבל, זה השלב שבו הדימיון נכנס לתמונה, ואם כבר דימיון – אז מהו התרחיש הקיצוני ביותר בהקשר הזה? "יכול להיות שאי שם יש צורת חיים 'פוסט-ביולוגית', שכלל לא תהיה מושפעת מ- CFCs", מציין מיסרה. אם התרחיש הזה יתגשם, אפשר לומר בבטחה שיהיה לנו כדאי מאוד ללמוד את אותה הציוויליזציה.