שבוע חלף מפלישת רוסיה לאוקראינה - והקרבות העזים בשטח רק הולכים וגוברים. על פי הדיווחים בשטח, רוסיה - ובעיקר העומד בראשה - מאבדים את הסבלנות ומגבירים את עוצמת ותדירות התקיפות. לצד זאת, בימים האחרונים עולות טענות של שימוש בנשק מסוכן מצד רוסיה: כמו פצצות מצרר ופצצות דלק-אוויר הנקראות גם פצצות ואקום.

שגרירת אוקראינה בארה"ב, אוקסנה מרקובה, טענה כי הכוחות הרוסיים השתמשו בפצצות ואקום נגד האוקראינים במהלך הקרבות ביום שני בלילה. לדיווחים ב-CNN צורפו תיעודים מדרום לעיר הרוסית בלגורוד בסמוך לגבול עם אוקראינה של משגרים רב קניים מסוג TOS-1 או TOS-1A. מדובר במשגרים שיכולים לשאת טילים בעלי ראש "תרמובארי". באיזה נשק מדובר - ומה הסכנה האפשרית?

פצצות ואקום (פצצות דלק-אוויר)

פיצוץ נשק מסוג תרמובארי יוצר יותר חום ולחץ מפיצוץ של נשק קונבנציונלי בכך שהוא משחרר "קיטור" באזור המופצץ. התחמושת הזו עובדת כך שהיא ראשית משחררת ענן של רסס במקום שבו היא מתפוצצת. אותו רסס מתפזר בחלל של הפיצוץ ונכנס גם לפתחים וסדקים של מבנים - והענן הזה מוצת באמצעות החום הגדול שיוצר הפיצוץ. 

פצצות דלק-אוויר גורמות לפיצוץ עז וחסר הבחנה באופן משמעותי יותר מזה שנגרם מנשק קונבנציונלי. הדבר עלול להיות מזיק פי כמה וכמה, במיוחד כאשר נעשה שימוש בנשק כזה באזורים עירוניים בסמוך לאזרחים.

משגר רב קני רוסי (צילום: רויטרס)
משגר רב קני רוסי, ארכיון | צילום: רויטרס

לצד הפיצוץ האדיר, ההדף שנוצר "שורף" את כל החמצן שנמצא במקום - והוואקום שנוצר בעקבות זאת שואב אליו אובייקטים שנעים בחלל הפיצוץ. אותו ואקום הוא עוצמתי מאוד ויוצר גל הדף שגורם נזק לאנשים בסביבתו - בדמות פגיעה במערכות הפנימיות בגופם ובאיבריהם הפנימיים. 

בעבר דווח בין השאר על נזק עצום שנגרם לריאות ולעור התוף ש"נקרעים" לגמרי לאנשים שנפגעו מפיצוץ שכזה. אם אדם נמצא בסמוך מאוד להדף מערכות נוספות בגופו עלולות להינזק - כמו למשל מערכת הלב וכלי הדם, השמיעה, הריאות, הקיבה והמעיים ומערכת העצבים המרכזית.
 
הנזק הגדול בשימוש בנשק מסוג זה היא בחוסר ההבחנה שהפיצוץ העצום שלו גורם - בעיקר באזורים עירוניים ובסביבת אזרחים. זאת בשל היכולת של ההדף של הפיצוץ לחדור לתוך פתחים של מבנים - והדבר עלול להקריס בניניים שלמים בתוך שניות.   

  

פצצות מצרר: "נזק בגודל 3 מגרשי כדורגל"

רוסיה מואשמת גם שהשתמשה בפצצות מצרר בהתקפות באוקראינה. מדובר בנשק שכולל בתוכו כמה פצצות קטנות שמתפזרות במקום המופצץ. בכך הנזק שנגרם מוכפל – ונפגעות שורת מטרות בו-זמנית. הפצצות הקטנות מתפזרות מעל המרחב המופצץ ומופעלות רגע לפני הפגיעה. במקרים אחרים, הן יופעלו רק במגע עם האובייקט המופצץ, תלוי במטרה. 
פצצת מצרר (צילום: AP)
פצצת מצרר, ארכיון | צילום: AP
 
בשימוש בנשק מסוג כזה, לרוב נשארות בשטח פצצות קטנות שלא התפוצצו, ובכך הסיכון למי שנמצא באזור מוגבר - בין השאר לאזרחים או בלתי מעורבים. שטח הפיזור של פצצת מצרר בודדת יכול להיות בגודל שניים עד שלושה מגרשי כדורגל.

מקור הנשק התרמובארי

שימוש ראשון בנשק תועד כבר בימי מלחמת העולם השנייה בידי הכוחות הגרמניים בחזית המזרחית. אך מאז השימוש בטכנולוגיה הזו התרחב - ונעשה בידי צבאות של מדינות רבות. ארה"ב, לדוגמה, הודתה שהשתמשה בחימוש תרמובארי בהרי מזרח אפגניסטן במלחמתה נגד אל-קאעידה. מלבד רוסיה, ישנם דיווחים שגם הצבאות של בריטניה, סין והודו מחזיקות בנשק זה בארסנל שלהן. 

ההרס לאחר התקיפה האמריקנית בקאבול, אפגניסטן (צילום: רויטרס)
גם ארה"ב הודתה בשימוש בחימוש תרמובארי: תקיפה אמריקנית באפגניסטן | צילום: רויטרס

 

הרס שגרמה פצצת ואקום בסוריה בשנת 2014 (צילום: רויטרס)
הרס שגרמה פצצת ואקום בסוריה בשנת 2014 | צילום: רויטרס
הביקורת על השימוש בחימוש תרמובארי מגיע בעיקר לאורך השנים מצד ארגונים לא ממשלתיים כמו ארגון אמנסטי שגינה את השימוש של רוסיה בו בלחימתה בסוריה. עם זאת, השימוש בו לא אסור באופן מפורש על פי החוק הבין-לאומי.