יותר ויותר אנשים ברחבי העולם סובלים ממחלות אוטואימוניות בגלל שהגוף שלהם לא מצליח להבחין בין תאי הגוף עצמו לבין מיקרו אורגניזמים פולשניים. במחלות אוטואימוניות המערכת החיסונית פועלת שלא לצורך כדי לתקוף את תאי הגוף עצמם. הופעתן של מחלות אלה הופכת שכיחה יותר ויותר, ומהווה מקור לדאגה בקרב רופאים וחוקרים מסביב לעולם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שינויים קיצוניים בדיאטה המערבית כגורם חיצוני, בתהליך שקיבל את המינוח "גלובליזציה תזונתית".
בסוכרת מסוג 1, למשל, תוקפים תאי מערכת החיסון תאים בלבלב, וכך פוגעים ביכולת שלו לייצר אינסולין – ההורמון שמווסת את הסוכר בדם. בדלקת פרקים שגרונית מותקפת הרקמה שמרכיבה את המפרקים, וזו אף מתפשטת לעיתים לאיברים נוספים בגוף. בטרשת נפוצה פוגע הגוף ביכולתו לייצר את החומר שמבודד בין סיבי העצים, ובכך משבש את הסדר וגורם לפגיעה בתפקודים שונים כמו גם לכאבים.
"רואים תחלואה אוטואימונית איפה שלא הייתה כלל בעבר"
שני מומחים בתחום, ג'יימס לי וקרולה וינואסה מהמכון Francis Crick הממוקם בלונדון, משלבים כוחות כדי לנסות ולהבין מה מקורן המדויק של מחלות אוטואימוניות. זאת בתקווה שהממצאים יוכלו לסייע במאמץ להילחם במגמה המטרידה.
בעוד שמגמת העלייה בתחלואה האוטואימונית החלה במערב כבר לפני 40 שנה, "בימים אלה אנחנו רואים מקרים כאלה היכן שלא היו כלל בעבר", מסביר לי למגזין הבריטי האובזרבר. בתור דוגמה הוא נותן את מחלות המעי הדלקתיות במזרח התיכון ובאסיה, אשר לפני העלייה החדה בשכיחותן – כמעט ולא תועדו באזורים הללו. על פי הערכות, מדי שנה חלה עלייה שנעה בין 3% ל-9% בשכיחות מחלות אוטואימוניות ברחבי העולם.
רוב המדענים מאמינים כי גורמים סביבתיים משחקים תפקיד חשוב בהופעתן של המחלות. מאחר שמדובר בשינוי שמתפרס על פני מספר עשורים בודדים, טווח זמן שבמהלכו לא השתנתה הגנטיקה האנושית, יש להניח כי השינוי הוא חיצוני לגוף - והוא שגורם לבני האדם לסבול ממחלות אוטואימוניות באופן מוגבר, כך לפי החוקרים.
מזון מהיר עם השפעה מהירה
המומחית קארולה וינואסה מצביעה על שינויים קיצוניים בדיאטה כגורם חיצוני כזה: יותר ויותר אנשים מסתמכים על מזון מהיר ומעובד, ויותר מדינות אשר בעבר נבדלו מהמערב בזכות דיאטה מקומית ייחודית – עוברות תהליך של "גלובליזציה תזונתית". באופן זה התפריט הממוצע בהן הופך דומה יותר לזה של מדינות כמו ארה"ב ובריטניה למשל. "הדיאטות עתירות המזון המהיר מאופיינות במחסור בסוגים שונים של מזונות, והעוני הדיאטטי הזה מביא לצמצום בביומה" - המגוון הביולוגי שבתוך מערכת העיכול האנושית. אותו מגוון חיוני, אשר לשם שימורו מעודדים אותנו בין היתר לצרוך למשל פרו-ביוטיקה, שאחראית על מגוון רחב של תפקודים גופניים. "אותם שינויים בלתי רצויים מציתים מחלות אוטואימוניות שונות, ונכון להיום אנחנו מכירים לא פחות מ-100 כאלה".
גם לי וגם וינואסה מסכימים כי בכל מקרי התחלואה הללו יש גם גורם של נטייה אינדיבידואלית, וכי תזונה היא לא הגורם היחיד שמשפיע על הסיכון לחלות: "לפעמים זה לא משנה כמה 'ביג מק' תאכל - אם אין נטייה גנטית הסיכון יורד משמעותית".
אז איך מתכוונים החוקרים הבריטים לעזור לעולם להוריד את הסיכון לחלות? קודם כל, השניים יוצאים מנקודת הנחה שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעצור את התפשטותן של רשתות המזון המהיר, לפחות עם האמצעים המחקריים והביולוגיים שלרשותם. מטרתם היא לפתח טכניקות שיאפשרו לזהות את ההבדלים הקטנים בין מטען גנטי אחד למשנהו בתוך אוכלוסייה רחבה. במספרים גדולים תוך שימוש בטכניקות ביג דאטה יהיה אפשר לזהות דפוסים נפוצים בקרבם של מי שסובלים ממחלות אוטואימוניות.
ריצוף דנ"א יביא את הבשורה?
"היכולת החדשה שיש לנו לרצף דנ"א בהיקפים גדולים שינתה הכול", סיפר לי לגרדיאן. "כשאני התחלתי את דרכי כחוקר ידענו על כמה וריאנטים בודדים של דנ"א שהיו מעורבים בהופעת מחלות מעי דלקתיות. היום אנחנו כבר מכירים 250 מהם". החוקרים מציינים כי למחקר מהסוג הזה גם חשיבות רבה באשר לסוג הטיפול המתאים עבור סוג המחלה. "אנחנו יודעים בימים האלה שיש גרסאות שונות של זאבת שככל הנראה נגרמות מסדרות שונות של פעולות ואינטראקציות בחומר הגנטי". כלומר גם כשמדובר בסוג מסוים של מחלה, לעיתים הטיפול אינו אחיד וצפוי להשתפר הודות למחקר שבו משקיעים לי ווינואסה.
החשיבות במציאת תרופה, שכיום כלל לא קיימת למחלות האוטואימוניות השונות, היא צעד מדעי ראשון במעלה בחשיבותו עבור מיליונים. עם ההישענות המוגברת על מזון מעובד וצמצום העושר התזונתי, שכבר עכשיו נותנים אותותיהם באוכלוסיית העולם, פתרונות מבוססי מדע נחוצים יותר מאי פעם. זאת כדי לפטור את אותם המיליונים מניתוחים וטיפולים פולשניים שנמשכים לאורך שנים.