שיא עולמי חדש: מעבדת ה-JET בבריטניה הצליחה לייצר אנרגית היתוך גרעיני, כזו שבה האטומים מתחממים ולבסוף הופכים ליסודות חדשים בצורה מבוקרת, 59 מגה-ג׳ול, שיוצרו במשך 5 שניות. מדובר מיותר מפי 2 מההישג בניסויים דומים שנערכו ב-1997. ניסינו לנתח את ההישג המדעי המרשים, בעזרתו של ד"ר ישי פומרנץ, חבר סגל בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב.
ראשית, מה המשמעות - והאם בקרוב לייצר אנרגיה נקייה, ולפתור את עצמנו מהעול הגדול של ייצור גזי חממה שבהם אנחנו ממלאים את האטמוספירה?
״זוהי השאלה הכי חשובה, וגם זו שהכי קשה לענות עליה״ משיב ד״ר פומרנץ ״והתשובה שניתנת תמיד היא בערך 20 שנה״.
פרט לטווח הזמן הארוך יחסית עד שיקרה הרגע הנכסף, חשוב להבין כי בניסוי האחרון עדיין לא הושג רווח אנרגטי. כלומר, כמות האנרגיה שהופקה היא רק כשליש מזו שהושקעה. החוקרים בכור ההיתוך בבריטניה עשו שימוש במכשיר שנקרא "טוקמק", בו מסודרים שדות מגנטיים בצורת כעך (טורוס), כדי לשלוט בדלק ההיתוך, שהוא בעצם מימן במצב צבירה הנקרא פלזמה - ורוצה להתפשט למרחב בשל הטמפרטורה העצומה שלו. ״זה מכשיר שהצלחתו תלויה בגודלו. המכשיר שלהם לא גדול מספיק כדי לייצר רווח אנרגטי, והוא נוצר כדי לבדוק אספקטים טכנולוגיים״, אומר פומרנץ.
אז מה כל כך מלהיב בניסוי האחרון בבריטניה שתוצאותיו הדהדו ברחבי העולם?
למעשה, הוא בעיקר ציון דרך משמעותי שמקדם אותנו למה שעתיד להתחיל בשנתיים הקרובות בדרום צרפת. שם, נבנה בימים אלה כור ההיתוך ITER, והוא כבר יהיה גדול מספיק כדי לייצר רווח אנרגטי. ״איטר מתוכנן להשיג רווח אנרגטי של עד בערך 10״, (ביחס לכמות האנרגיה שהושקעה במתקן), כך לדברי ד"ר פומרנץ.
״הטכנולוגה מנסה לפתור את אותו האתגר במשך 50 השנים האחרונות", הוא ממשיך. "אנחנו יודעים שהיתוך גרעיני עובד, כי השמש משתמשת בו כדי לייצר אנרגיה, והשמש היא איננה מכונה מסובכת״, מציין פומרנץ. האתגר העיקרי הוא לרתק את המימן למקום אחד, כי בטמפרטורות גבוהות של 10 מיליון מעלות צלזיוס הוא מתפשט במהירות. החוקרים בבריטניה הצליחו בכך למשך 5 שניות קריטיות שייצרו כמות שיא של אנרגיה, כאשר בסופן הדלק הפסיק להיות יציב והתפשט למרחב, אבל עצם ההישג הרשים את העולם כולו.
מה שימוש באנרגיה שכזו אומר בפועל לגבי הסביבה שלנו?
בשונה משריפת דלק כימי (פחם, גז ונפט) במהלכה נפלטות באופן בלתי נמנע מולקולות המכילות פחמן, באנרגיה גרעינית זה לא קורה. מדובר ביתרון אדיר עבור כדור הארץ, והוא משמעותי מאוד בהקשר המאבק במשבר האקלים, שבבסיסו ריכוז גבוה של גזי חממה באטמוספירה באדיבות הפעילות האנושית על הכדור.
אולם, בשונה מאנרגיה שנוצרת בעת ביקוע גרעיני, המלווה בתוצרים רדיואקטיביים וסכנה ממשית - בהיתוך גרעיני לא נפלטים חומרים בעייתיים כלשהם. ״גם מבחינת ההספק, התכנון של תחנה עתידית כזו דומה לכל תחנת כוח אחרת, כך שאין תוספת סיכון בהשוואה למה שאנחנו מכירים היום״, אומר ד״ר פומרנץ.
מדובר אם כן בהבטחה גדולה בכל הנוגע להתחממות כדור הארץ, אך בלתי אפשרי להסתמך עליה ולזנוח אסטרטגיות אחרות. אבל למרות ההתרגשות מההצלחה המדעית, חשוב לומר שאנחנו עדיין רחוקים מהיום שבו החשמל שלנו ייוצר בתהליך הזה, ויש מי שמגדירים את טכנולוגיית ההיתוך לא כפתרון שיוביל לנטו אפס פליטות עד 2050, אלא כפתרון עבור החצי השני של המאה.