"ישראל תצמצם את פליטת גזי החממה ל-0": ראש הממשלה, נפתלי בנט, נאם הערב (שני) בוועידת האקלים בגלזגו, והדגיש את יתרונותיה של ישראל במאבק במשבר שמאיים על יציבות העולם כולו. בנט שיווק בנאומו הקצר את ישראל כמדינת החדשנות - כזו שהודות להון האנושי בה, יכולה לתרום להתמודדות עם התופעה בפיתוח אמצעים טכנולוגיים חדשניים.
"בעודנו מתכנסים כאן היום בגלזגו, אנו יודעים שההיסטוריה תשפוט את תגובת הדור שלנו לאיום הזה - לא לפי מידת השאפתנות שלנו, אלא לפי הצעדים המעשיים שאנו נוקטים", אמר בנט בפתח נאומו והדגיש: "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים".
"לאחרונה התחלנו ליישם את 'תוכנית 100 השלבים' שלנו, מה שאומר שאנו עושים כיום יותר לקידום אנרגיה נקייה ולהפחתת פליטת גזי חממה, מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה של ארצנו", הוסיף ראש הממשלה וציין: "לראשונה, ישראל מתחייבת לצמצם את פליטת גזי החממה ל-0 עד שנת 2050 ואנו נפסיק בהדרגה את השימוש בפחם עד שנת 2025. כן, אנחנו מתקדמים".
"אבל, בואו נודה על האמת - ישראל היא מדינה קטנה. אנחנו מהווים פחות משליש מגודלה של סקוטלנד", אמר בנט, "טביעת הרגל הפחמנית שלנו אולי קטנה, אבל ההשפעה שלנו על שינויי האקלים - יכולה להיות אדירה. אם בכוונתנו להשפיע באמת, עלינו להזיז את המחט, לתרום את מקור האנרגיה היקר ביותר של ישראל: האנרגיה והמוח של אנשינו. זה מה שמזין את החדשנות ואת כושר ההמצאה שלנו, זה המקום שבו ישראל יכולה לעשות שינוי אמיתי".
"ישראל היא אולי 60% מדבר, אבל הצלחנו לגרום לה לפרוח. אנחנו אולי נמצאים באחד המקומות היבשים ביותר על פני כדור הארץ, אבל הצלחנו להפוך למדינה מספר 1 בעולם בתחום חדשנות במים", הוסיף. "כמדינה עם הכי הרבה סטארט-אפים לנפש בעולם, עלינו לתעל את מאמצינו להצלת העולם שלנו".
"אולם שינוי התנהגותי לא יכול להביא אותנו אל היעד", חידד בנט, "לשם כך נזדקק להמצאות חדשות ולטכנולוגיות חדשות, שעדיין לא דמיינו. זו הסיבה שאני אומר ליזמים ולאנשי החדשנות שלנו: אתם יכולים להיות מה שעושה את השינוי. אתם יכולים לעזור להציל את הפלנטה שלנו. במקום לבנות עוד אפליקציה מרשימה, תוכלו להשיק סטארט-אפים שיעזרו לפתור את האיום העולמי הזה".
"את שינוי הכיוון הלאומי שלנו לעבר פתרונות אקלים ניתן להשיג רק עם האקו-סיסטם המתאים - וזו הסיבה שהקמתי צוות משימה בשם 'ארגז החול הירוק', כדי להזרים כספים שיעזרו להם ויבטיחו שדרכם תהיה נקייה ממהמורות בירוקרטיות", ציין.
לדברי ראש הממשלה, "בעודנו פועלים לשמור על ביטחונם של אנשים היום, נפעל גם למען החוסן של המחר; אז הילדים שלנו ינשמו אוויר נקי יותר, ישתו מים נקיים יותר ויחיו בעולם שמתייחס לכדור הארץ טוב יותר מאיתנו. ישראל היא 'אומת חדשנות האקלים' ואנחנו מוכנים להוביל את הדרך".
נשיא ארה"ב ביידן: "יש לנו חלון זמנים קטן מאוד לפעול, עלינו לפעול עכשיו"
יומיים חלפו מאז נפתחה ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, סקוטלנד - והמדינות המתועשות הגדלות לא ממהרות לצאת בהתחייבויות חדשות. מנהיגים מרכזיים כמו פוטין של רוסיה וג'ינפינג של סין לא טרחו כלל להגיע לאירוע המכונן והכלכלות הגדולות לא הציבו לוח זמנים מדויק לצעדים קריטיים לטיפול במשבר.
על פי רשימת הדוברים בוועידת האקלים, שפורסמה על ידי האו"ם, נשיא סין שי ג'ינפינג הוא המנהיג היחיד שפונה לוועידה בהצהרה כתובה - וזאת למרות שסין היא המקור הגדול בעולם לפליטת גזי חממה. הנשיא לא עזב את סין מאז החלה מגפת הקורונה ומראש לא היה צפוי להשתתף בוועידה באופן פיזי.
ראשון לנאום בטקס הפתיחה של הוועידה היה ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. "בואו נקדיש את עצמנו למשימה בימים הקרובים, בואו נציל את הכוכב", אמר ג'ונסון בנאומו. "נעשה את זה למען אלו שלא נולדו, שיכעסו עלינו אם ניכשל. יש לנו את כל מה שצריך. זה יכול להיות הרגע שבו נתחיל בשינוי ובמלחמה נגד שינויי האקלים - זה יהיה קשה, אבל זה אפשרי. בואו נצא לעבוד".
אחרי ג'ונסון עלה לנאום מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. "מספר מדינות קיבלו על עצמן התחייבויות לאפס פליטות פחמן עד אמצע המאה", אמר. "צבא הפעולה האקלימי, בראשות צעירים, בלתי ניתן לעצירה". נציג משפחת המלוכה, יורש העצר, הנסיך צ'ארלס אמר בנאומו: "הזמן אוזל, העולם מביט בנו. מדינות העולם חייבות לפעול, מדינות רבות שנציגיהם נמצאים כאן כבר מרגישים את שינויי האקלים, כל מנהיג של אומה כזו שנמצא כאן יודע עד כמה גבוהות עלויות השיקום, אנו צריכים להתגייס למנוע את האסונות".
עצירת פליטת הפחמן העולמית היא תנאי שנחשב הכרחי למניעת ההתחממות הגלובלית הההרסנית - והמנהיגים אמנם הכירו בחשיבתה, אולם לא קבעו תאריך מדויק להחילה. "עד או בסביבות אמצע המאה", נאמר בוועידה המכונה COP26. בעקבות זאת, הפעילה השוודית הבולטת גרטה תונברג תקפה בטוויטר את המנהיגים על אדישותם: כאזרחים בכדור הארץ, אנו קוראים לכם להתמודד עם מצב החירום האקלימי. לא בשנה הבאה. לא בחודש הבא. עכשיו". תונברג גם ביקשה ממיליוני עוקביה לחתום על מכתב פתוח שמאשים את המנהיגים בלא פחות מבגידה.
"יש לנו חלון קטן מאוד לפעול, אנחנו צריכים לפעול עכשיו", אמר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. שינויי האקלים "נוטלים חיים, גורמים לשריפות, שיטפונות, בצורות ועוד. אם נכשל - הגרוע מכל עוד לפנינו. אני מאמין שיש לנו הזדמנות להשקיע וליצור עתיד נקי יותר לילדינו. אנחנו יכולים להעלות את רמת החיים סביב העולם - ואפילו לייצר משרות".
בנאומו התייחס ביידן גם לחלקה הספציפי של ארה"ב למאבק בהתחממות הגלובלית. "ארצות הברית לא רק חזרה לשולחן הבינלאומי - אנחנו מובילים גם בעזרת פעולות במלחמה באקלים, צמצום פליטת גזי החממה, הרכבים החשמליים. אנחנו מחוייבים לנושא המלחמה בשינויי האקלים - אצלנו, לא מדובר רק במילים".
"בכל יום שעובר המחיר לחוסר פעולה בנושא רק עולה. בואו נפעל, אנחנו יכולים לעשות את זה. אנחנו רק צריכים להחליט שאנחנו רוצים לעשות זאת. אנחנו עדיין לא עושים מספיק, אנחנו חייבים לעשות יותר", חתם נשיא ארה"ב את נאומו.
מעט לפני שביידן קרא לעולם להתעורר, תקרית מעט מביכה נרשמה באולם הוועידה. כתב של הוושינגטון פוסט בגלזגו תיעד את הנשיא האמריקני נרדם במהלך נאומי הפתיחה של פסגת האקלים - ורק כאשר איש צוות העיר לו, הוא הזדקף - ומחא כפיים לנואם.
"טיפה באוקיינוס שמתחמם במהירות"
מוקדם יותר היום, ג'ונסון הביע דאגה על ההתקדמות המזערית באירוע שאמור להיות נקודת מפנה בהתמודדות האנושות עם המשבר: "כרגע, שלא יהיה שום ספק, אנחנו לא עומדים להצליח ואנחנו מוכרחים להיות כנים עם עצמנו". הוא כינה את ההתחייבויות שנעשו עד כה בוועידה "טיפה באוקיינוס שמתחמם במהירות".
המשימה שעומדת בפני המנהיגים לא קלה, ואובדן האמון, חוסר שיתוף פעולה והיעדר הסכמות לא יהפכו אותה לפשוטה יותר. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כבר ציין את סין ורוסיה בביקורת על כך שלא העלו הצעות לשולחן, לא שלחו מנהיגים לוועידה ולא הסכימו להתחייבויות להתמודדות עם שינויי אקלים. ביידן בעצמו מתמודד עם התנגדות מבית לשאיפות שלו בנושא.
את מדינת ישראל מייצגים בוועידה ראש הממשלה נפתלי בנט יחד עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר. בארץ אומנם הציבו יעדים סביבתיים צנועים יותר ביחס למדינות אחרות, אך בנט ינסה לשווק את ישראל כאומת הסטארט-אפ - וכמי שאולי בכוחה למצוא את הפתרון הטכנולוגי שיאפשר לכדור הארץ להתמודד עם המשבר הגדול.
אחת המטרות המרכזיות של הוועידה היא לקבוע דרכי פעולה שיגבילו את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. לשם כך, הוועידה צריכה להבטיח התחייבויות שאפתניות מאוד להפחתת פליטות הגז ולכוון מיליארדי דולרים במימון שקשור לשינויי האקלים. במהלך האירוע יעודכנו בין היתר היעדים שהוצבו במסגרת הסכם פריז ב-2015. בזמנו כמעט 200 מדינות חתמו על ההסכם בבירת צרפת, אולם בפועל רובן לא עומדות אפילו במחצית מהיעדים.
לדברי האו"ם שינויי האקלים כבר גורמים להתגברות סערות, חשיפה לתנאי חום, בצורת ושיטפונות קטלניים, הרג שוניות אלמוגים והרס סביבות חיים טבעיות. הוועידה מבקשת גם להגן על קהילות ובתי גידול טבעיים, לעודד מדינות להגן ולשחזר מערכות אקולוגיות וליצור מערכת שתמנע משינוי האקלים לפגוע בישובים, בפרנסה ובחיי אדם. עוד שואפים בוועידה לעודד פיתוח מערכות שיבטיחו סיוע כלכלי להתמודדות עם המשבר, לעודד שיתוף פעולה עולמי בין מדינות, עסקים ואזרחים. על פי המארגנים הוועידה צפויה להביא להסכם שייחתם שעות או אפילו ימים לאחר תאריך הסיום הרשמי של האירוע ב-12 בנובמבר.