תקווה ישראלית: רופאי רמב"ם פיתחו שיטה שהצליחה במקרים ראשונים להעלים לחלוטין גידולים שהיו עד כה לא ניתנים לניתוח. בפעם הראשונה בישראל, הצליחה יחידת הקרינה של רמב"ם לפתח שיטה חדשנית המקטינה גידול מסוג סרקומה. רופא ברמב"ם: "אצל שלושת החולים הראשונים נרשמה הצלחה מלאה והגידולים הוסרו באופן מלא".
איך פועלת השיטה? חוקרי רמב"ם הצליחו לבנות תוכנית קרינה ייחודית, בשיטה הנקראת GRID, משום שהיא מזכירה רשת. באמצעות חישובים מורכבים של עוצמת הקרינה ובעזרת בינה מלאכותית לקביעת מסלול ההקרנות, הצליחו החוקרים לטפל בגידולי סרקומה שעד היום היה קשה לטפל בהם. גידולי סרקומה נחשבים לאגרסיביים ועמידים לטיפול בהקרנות וכימותרפיה, הם מוגדרים בלתי ניתנים לניתוח אם נמצאים צמוד לאיברים חיוניים, עצבים או כלי דם.
יעקב חיון, תושב יקנעם עילית הוא המטופל הראשון בשיטה החדשנית. בשיחה עם N12 הוא מספר כי בהתחלה חש מעין התכווצות שרירים מאחורי הברך. "לא ייחסתי לזה חשיבות. עד שיום אחד התעוררתי בבוקר והרגל היתה מאוד נפוחה. אז גילו את הגידול שהיה מלופף סביב העצם וכלי דם הגדולים. הוא היה במקום ממש בעייתי ואי אפשר היה לנתח. אז התחלתי טיפולים כימותרפיים שהיו מאוד מאוד קשים ולא הצליחו לצמצם את הגידול שהמשיך לגדול". לדבריו, רופאי רמב"ם הציעו לו את הטיפול החדשני: "בסיום סדרת הטיפולים הגידול הצטמצם לעשירית מגודלו ואפשר היה לנתח. והסירו את כולו. אמנם השיקום אחרי הניתוח ארוך, אבל אני משתפר ושמח שלא צריך יותר כימותרפיה".
הרופאים הופתעו: הגידול נעלם כמעט לחלוטין
"נדהמנו מהתוצאות", מספר ד"ר סאלם בלאן מנהל תחום רדיותרפיה ברמב"ם. "אצל שלושת החולים הראשונים נרשמה הצלחה מלאה והגידולים הוסרו באופן מלא. יעקב הגיע אלינו אחרי שהגידול הגיע ליותר מעשרה ס"מ ולא הצליח ללכת יותר. כינסנו צוות רב-תחומי והתחלנו לתכנן בקפידה את ההקרנות. אחרי הטיפול הגידול הצטמצם מאוד וניתן היה לנתחו".
"המקרה השני הוא של אישה צעירה בת 24, היא הגיעה עם גידול באורך עשרה ס"מ שהיה צמוד לעורקים. הטיפול הראשוני שהוצע היה כריתה מלאה של הרגל מעל הברך. אחרי שהשלימה את הטיפול הקרינתי, הגידול הצטמצם לשלושה מ"מ בלבד", סיפר ד"ר בלאן. "לנוכח ההצלחה עם המקרים הראשונים אנחנו מאמינים שניתן יהיה להרחיב את הטיפול לא רק לסרקומה אלא גם לגרורות גדולות בסוגים אחרים של סרטן".
ד"ר בלאן מציין כי "למרבה הצער, גידולי סרקומה לרוב עמידים לקרינה ולכן פעמים רבות הניתוח נגמר בכך ששולי הגידול חיוביים, כלומר קיים סיכון משמעותי שהגידול יחזור. אם הגידול צומח ברקמה שומנית או בשריר זה יותר קל, הבעיה היא כאשר הגידול צמוד לאיבר חיוני כמו כליות, מעיים, כלי דם גדול או עצב מרכזי. במצב כזה מדובר בגידולים אגרסיביים שקשים מאוד לטיפול עם תוחלת חיים קצרה לחולים. השיטה שפיתחנו, מאפשרת לבצע הקרנות במסלול ובמינון שחושב בקפידה, תוך שמירה על איברים חיוניים".
ד"ר מירוסלב לוצק, רופא בכיר ביחידת הקרינה באגף האונקולוגי של רמב"ם אמר: "נדהמנו להיווכח שהגידול נעלם. אין גידול יותר. ולא נותרו תאים של הגידול. זאת היתה הפתעה גמורה. היכולת לתכנן טיפול בצורה של GRID וירטואלי מצריך מיומנות תכנונית גבוהה. אנחנו מתכננים טיפול לא אחיד לרקמה – ובפועל נותנים קרינה בעוצמה גבוהה מאוד בנקודות מדוייקות שמפוזרות ברחבי הגידול כמו רשת".
לדבריו, בעבר בוצע תכנון שהשתמש במרכיב מכני שנראה כמו מסננת. "ברמב"ם הצלחנו ליצור את כל הטיפול ללא שינוי בחומרה וברמת דיוק הרבה יותר גבוהה. אנחנו יודעים וקובעים מראש את המיקומים של החורים והמרחקים ביניהם, עוצמת הקרינה והמינונים. לבסוף מאושרת דרך הטיפול האופטימלית על-ידי הרופא".
הטיפול הסטנדרטי בגידולי סרקומות כולל 25 טיפולי הקרנות, וכל טיפול אורך בין 3-5 דקות. "בשיטה החדשה אנחנו מוסיפים טיפול ייחודי שניתן פעם אחת נוספת, בתחילת הטיפולים. אנו משתמשים בקרינה מאוד מדוייקת, כמו סכין של מנתח וכך הטיפול אינו כואב ודי דומה לצילום סיטי", אומר ד"ר לוצק.
יו"ר איגוד הסרקומה הישראלי, ד"ר אלונה זר אומרת כי מדובר בבשורה של ממש. "סרקומות של רקמות רכות הן גידולים שיכולים להופיע בכל מקום בגוף. מדובר בגידולים נדירים אך יש מגוון של 70 סוגים שונים. הם לרוב מאוד אגרסיביים ומהווים אתגר טיפולי לא פשוט. הגודל והמיקום גורמים לכך שקשה להוציא את כל הגידול בניתוח. השיטה החדשה עשויה לשפר את הפרוגנוזה ואיכות החיים של המטופלים".