משבר האקלים הוא אמנם סוגיה שמוכרת לכל מי שהיה מחובר לטלוויזיה, לאינטרנט או לכל כלי תקשורת בשנים האחרונות, אבל השיח עליו מלווה לא פעם גם בתגובות של סקפטיות ואפילו הכחשה מצדם של לא מעט אנשים, ולא מדובר רק בקונספירטורים אלא באנשים שמציגים גישה שונה. אכן, קל לקבל את הרושם שמה שקורה לקרחונים הרחק מכאן, או לאזורים טרופיים מוכי סופות קשות – לא באמת קשור אלינו. אלא שהנתונים ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Climate Change, מראה כי רוב אוכלוסיית העולם מושפעת משינויי האקלים. לפחות 85% חוו אירועי מזג אוויר קיצוני, שהיכה קשה יותר בגלל משבר האקלים.
צוות חוקרים מ- Mercator Research Institute and Climate Analytics שבברלין, עשה שימוש בלמידת מכונה כדי לסרוק כמויות אדירות של מחקרים שנערכו בין 1951 ל-2018; החוקרים מצאו כ-100,000 מתוכם שעשויים היו לכלול השפעות אפשריות הקשורות בשינויי האקלים בכדור הארץ. בזכות השימוש בטכנולוגיה המתקדמת בשילוב עם החומר הנרחב, מצאו לטענתם החוקרים עדות שאיננה משתמעת לשני פנים לכך שמשבר האקלים משפיע על כל היבשות ועל כל מערכות החיים.
צוות המחקר נשען על נתוני מיקום מחד, ועל מגמות אקלימיות מאידך. שורה של אירועים כמו נדידת פרפרים, מוות שנגרם מחום, ושינויים באחוזי כיבוי היערות ברחבי העולם נבדקו, זאת בשילוב עם נתונים שהתבססו לאורך שנים כמו שינויים בטמפרטורות ושינויים בכמויות המשקעים. כל אלה אפשרו למדענים לבסס קשר בין התופעות הקיצניות שמחמירות לאורך השנים, לבין הפעילות האנושית, זו שבסופו של דבר גורמת להם, וכך להגיע למסקנה לפיה התחממות כדור הארץ השפיעה על 80% מהקרקע בכדור הארץ.
המחקר מספק מספרים ונתונים המשקפים היטב את חוויות האזרחים המושפעים – מסיאטל שהוכתה השנה בגל חום יוצא דופן, דרך ניו יורק שנשטפה בכמות משקעים והוצפה במהלך הקיץ, ועד לג'ובה שבדרום סודן, שם אירועי האקלים גורמים לרעב ומוות. למעשה, בעוד ששלל המחקרים הללו בפני עצמם כמעט אף פעם לא מצליחים לבסס את שינויי האקלים כגורם, הצליחו החוקרים מגרמניה הפעם למפות ולרשת את העולם ולאפיין כל אזור ואזור – אם מתחמם או מתקרר ואם רווי במשקעים או יבש יותר – מעבר לטווח הצפוי באופן טבעי. כשהתשובות נבדקו מול שינויי האקלים – התקבלה התוצאה לפיה 80% מכדור הארץ ו-85% מאוכלוסיית העולם נקשרו במחקרים המדוברים, באופן שמעיד על השפעה ישירה שנגרמת להם מההתחממות הגלובלית. המחקר המדובר מתווסף לשורה של מחקרים קיימים אשר מחזקים את הסברה לפיה שינויי האקלים נותנים את אותותיהם כבר שנים, ומפריעים לחיי אזרחים ברחבי העולם.
זנדברג: "אנחנו מחוייבים להתמודדות עם המשבר"
הממצאים הללו מתפרסמים בשיאן של ההכנות ברחבי העולם לוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו שתחל ב-30 באוקטובר. כחלק מההכנות – מאמצים להביא את מדינות העולם לקבוע ולהתחייב ליעדי אקלים מאתגרים יותר מאלה שנקבעו בעבר. מימוש היעדים הקיימים יאפשר להגיע להתחממות של כ-2.7 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, וזה על פי מחקרים יוביל למחסור חמור במזון ובמים, לאסונות מזג אוויר קטלניים וקריסה של מערכות ביולוגיות שלמות. ראש הממשלה נפתלי בנט והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג יגיעו גם הם לוועידה וייקחו חלק בדיונים. "החדשנות האקלימית הישראלית צריכה ויכולה להיות מובילה עולמית בשיתופי פעולה לפתרון האתגרים האקלימיים, כאלה שלא ישאיר אף קבוצת אוכלוסייה מאחור", אמרה זנדברג ל-N12 והסבירה כי ישראל תגיע לוועידה כשבאמתחתה מספר צעדים בצידה של המחויבות הממשלתית להתמודדות עם משבר האקלים. "אחד הבולטים שבהם, הוא החלטת הממשלה לעבור לכלכלה דלת פחמן, כמו גם הצבת יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי החממה, מנגנון תמחור פחמן, ותקציב ממשלתי של יותר משני מיליארד שקלים למאבק במשבר האקלים". השרה זנדברג מקווה להציג בוועידה את התוכנית להיערכות הכלל-ממשלתית למשבר, כחלק מחקיקת אקלים רחבה.
פרט לישראל שתנסה לתרום את חלקה דרך חידושים טכנולוגיים, יהיו כמה מדינות שצפויות למשוך את רוב תשומת הלב בוועידה – ביניהן סין והודו, שכובשות את הפסגה בתור מי שפולטות הכי הרבה גזי חממה לאטמוספירה. זאת למרות, ואולי אף בזכות העובדה שכבר עכשיו ישנם דיווחים לפיהם נשיא סין שי ג'ינפינג עצמו לא יגיע לוועידה.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנכ"ל גרינפיס ישראל התייחס לממצאים ואמר ל-N12: "המחקר מאשש מה שכולנו מרגישים באופן ברור: משבר האקלים מחריף והוא לא פוסח על אף אחד. הסיפור הוא חא רק של בעלי החיים באזורים הרגישים, כמו דובי הקוטב, אלא גם של אזרחים קנדיים, אמריקניים, יוונים, ישראלים - כולם מתמודדים עם גלי חום ושריפות; של אזרחים גרמנים ובלגים שסופגים שיטפונות בתדירות ובעוצמה חסרי תקדים. עכשיו צריך להתמודד וכדאי שישראל תהיה חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה"
היעדים והסוגיות שבעניינן יגיעו להסכמות בוועידה עדיין אינם ברורים, אבל מה שבטוח זה שפעילי האקלים לא יקלו על המנהיגים להתחמק מהתחייבויות קשות. בשבועות האחרונים נערכות מדי יום הפגנות שנועדו לחלחל לתודעה את הדחיפות שבטיפול במשבר – הן התודעה הציבורית והן זו של מקבלי ההחלטות, כשהדרישה היא: פעולה משמעותית ומידית שתעצור את הספירלה המסוכנת שאליה נשאב העולם. בהפגנה שהתקיימה במילאנו בתחילת החודש אמרה על הפודיום גרטה תונברג: "הם מעמידים פנים שיש להם פתרונות למשבר, ושהם נוקטים בצעדים הנדרשים. אבל אנחנו רואים את השקרים שלהם, ומבינים מה עומד מאחורי ה'בלה בלה בלה' – ונמאס לנו מזה".