בשנת 2005 זוהתה לראשונה בישראל הפלישה של נמלת האש הקטנה. עקיצה של הנמלה עלולה לגרום למחלה בקרנית העין של בעלי חיים וביניהם חיות מחמד והיא כואבת במיוחד גם לבני אדם. מקורה הוא באמריקה הדרומית והמרכזית, כאן היא זוהתה לראשונה באזור עמק הירדן, ומאז הספיקה להתפשט ברחבי הארץ. בישראל ובשאר העולם היא נחשבת מין פולש, אחד ממאה הפולשים הגרועים בעולם. לראייה, הנמלה הצליחה לפלוש לכמעט כל יבשת על פני כדור הארץ. מדוע?
ראשית, מושבה אחת של הנמלה היא חלק קטן ממושבת-על. למה הכוונה? תארו לכן עיר מוצלחת. ואם נזרום עם הרעיון, עיר של נמלים הרי תכלול בעיקר נקבות: נשותיה מצליחות לאסוף מזון רב מהסביבה, ולכן קצב ההתרבות בה גבוה, יש בה הרבה צאצאיות והן ניזונות היטב. משום שהעיר הזו כה מוצלחת, היא כבר עולה על גדותיה, ואז היא שולחת חיל חלוץ המקים ערים מוצלחות נוספות בסביבה. לאט לאט גדל שטח המדינה ונוספות ערים קטנות המרכיבות אותה. כל עיר היא עצמאית, ויש לה ראש עיר - כמו מלכה - משלה. אך פה יש הבדל מהותי מהאדם: בכל עיר כזו, היצורים המתרבים - המלכה והזכר - הם שיבוט גנטי של העיר המייסדת: כל עיר חדשה, היא 'תאומה' שלה.
זוהי סיבה נוספת להצלחת הפלישה של נמלה זו. באזורים שאליהם פלשה המלכות הצעירות הן שיבוטים גנטיים של אימן המלכה, והזכרים הם שיבוטים גנטיים של אביהם, שהזדווג עם המלכה האם. כיצד? המלכה יכולה לשבט את עצמה, וזה קורה גם אצל נמלים אחרות. אולם, איך הזכר משבט עצמו, כאשר המידע הגנטי שלו מצוי בתוך גוף המלכה (לאחר ההזדווגות), וכביכול בשליטתה? ובכן, הנמלה הזו מאוד יוצאת דופן: המנגנון אינו ידוע, אך באחוזים מסוימים המידע הגנטי של הזכר 'מחסל' את המידע הגנטי של המלכה ונותר זכר משובט של אביו. בשונה מהמתרבים, הפועלות הן שילוב גנטי של אימן ושל אביהן. כך, במערכת הרבייה הייחודית הזו, נשמרים הגנים הקריטיים של היצורים המתרבים. שהרי אם הגנים שרדו, הם כנראה מוצלחים, והם מצויים בתוך מלכה השמורה באדמה או בזכר הפעיל רק לתקופה קצרה ואז מת. הפועלות, לעומת המתרבים, נוצרות ברבייה מינית, ולכן, בשונה מהם, הן שומרות על המגוון הגנטי של המושבה. להן- גנים מגוונים יותר, אשר מקנים יותר עמידות לתנאי הסביבה ההפכפכים, וכך משפרים את היכולת של המושבה לשרוד.
לבסוף, מערכת הרבייה הייחודית של הנמלה מקנה לה גם יתרון תחרותי. נמלים רבות משקיעות אנרגיה במתחרות הקשות ביותר שלהם - מושבות מאותו המין. לנמלה הזו, לעומת זאת, אין מתחרות מאותו המין, משום שכל המושבות השכנות לה הן 'תאומות' שלה. הן לא תוקפניות כלפי התאומות שלהן, אבל הן תוקפניות מאוד כלפי המינים המקומיים, וכך הן מייצרות שליטה על משאבי המזון ודוחקות אותם. ודאי כבר הבנתם מדוע נמלת האש הקטנה היא פולשת מצטיינת. אולם, הצלחתה הכבירה של הנמלה היא אסונם של פרוקי רגליים מקומיים רבים.
נוסעת סמויה ברחבי ישראל
בישראל, ככל הידוע, המקור הגנטי של הפלישה הוא מלכה אחת וזכר אחד בלבד מארגנטינה. הנמלה זוהתה לראשונה ב־2005 בקיבוץ אפיקים. אך מושבות של הנמלה שנאספו בגליל, במישור החוף ואפילו בערבה הן זהות גנטית למושבה באפיקים. כלומר, ככל הידוע כיום, הנמלה יצרה מדינת נמלי אש קטנות בישראל. כיצד נמלה קטנה כזו צלחה מסעות של מאות קילומטרים בישראל? היא פשוט תפסה טרמפים.
התברר שהיא התבססה במשתלות מסוימות בישראל, וכנראה זו דרך ההפצה המרכזית שלה. בכל פעם שמישהו רצה לשמח את ליבו בשתיל חדש, הוא הוסיף בלא יודעין נקודה במפה כאשר לקח אותו הביתה. הנמלה עלתה על טרמפים מרובים בישראל בתור נוסעת סמויה בשתילים, באדמה ובגזם. היא קטנה כל כך, שפשוט קשה מאוד לשים לב להימצאותה שם. בשנים האחרונות זיהתה המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט מאות נקודות נוספות שבהן הנמלה מצויה בישראל, אם כי עוד לא נבדק האם מקורן בפלישה חדשה או התרחבות של הפלישה המקורית.
כיום נעשים מאמצים לנטר ולהדביר את הנמלה בישראל. החל משנת 2020 המשרד להגנת הסביבה מפרסם את תוצאות בדיקות הנוכחות של הנמלה במשתלות בישראל כדי להגביר בציבור את המודעות להימצאות הנמלה ואת ההתנהגות הצרכנית בהתאם. ההמלצה היא לבדוק לפני קנייה האם המשתלה נגועה בנמלה, ואם כן, להימנע ממנה.
אומנם הנמלה כזו קטנה, אך העקיצה שלה מכאיבה. מדובר בנמלה ג'ינג'ית בגודל 1-2 מ"מ שנעה בשיירה באיטיות יחסית לנמלים אחרות. עקיצתה מלווה רבות בתחושה הדומה לכוויה, ומכאן שמה. במקרה של עקיצה אפשר לשכך את הכאב באמצעות מריחת משחה אנטיהיסטמינית או תכשיר להקלה, כגון ג'ל אלוורה, וקירור המקום. אם מתעורר חשד לתגובה אלרגית יש לפנות לעזרה רפואית בהקדם. אם זיהיתם נמלי אש קטנות בסביבתכם - הזמינו מדביר מוסמך, לפני שתעקצו ותתעצבנו.
ד"ר מאיה סער, זואולוגית ואנטומולוגית, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב. כיום בפוסט-דוק במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת פלורידה. חוקרת חרקים חברתיים (בדגש נמלים) בנושאים כגון אקולוגיה, גנטיקה תומכת, והתמודדות עם מינים פולשים, ומתנדבת בעמותת מדע גדול, בקטנה