פריט אופנתי וחתימה על מסמכים: במהלך פעילות סינון עפר ארכיאולוגי שגרתי יחסית שמפעילה עיר דוד בגן הלאומי עמק צורים, אותר חותם ראשון מסוגו בעולם שנענד כטבעת בתקופת בית המקדש השני. בין שפכי העפר הארכיאולוגי שהגיע מחפירות שניהלה רשות העתיקות למרגלות הכותל ואשר סונן במקום, נחשפה אבן סגלגלה וזעירה ששימשה כחותם בתקופת בית המקדש השני לפני כ-2000 שנה. מנהל החפירה: "מדובר בממצא חשוב".
החותם עשוי אבן יקרה מסוג אחלמה בגווני סגול ולילך ולרוחבו תעלת חרירה שלתוכה הוכנס חוט מתכת אשר שימש לענידת האבן כטבעת. אורכו של חותם האבן האובלי 10 מ"מ, רוחבו 5 מ"מ ועוביו 7 מ"מ והוא שימש לחתימה ולאשרור מסמכים וסחורות והיווה פריט אופנתי שנענד לשם נוי כתכשיט. חלק מפרשני המקרא, מזהים את האפרסמון ברשימת המתנות שהעניקה מלכת שבא למלך שלמה. בכתביו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, מסופר כי גם מרקוס אנטוניוס העניק לאהובתו קלאופטרה במתנה מטעי אפרסמון.
במאמר בהובלתם של אלי שוקרון, פרופ' שוע אמוראי-שטרק ומלכה הרשקוביץ שחקרו את הממצא, הם מנסים לאפיין את החריתה שעל גבי החותם. לדבריהם, על האבן היקרה מופיעות שתי חריתות אחד ליד השנייה: הראשונה מציגה ציפור, ככל הנראה יונה, ולידה מופיע ענף עבה ארוך ומעוגל ועליו חמישה פירות. לאחר בחינה של הממצא, החוקרים סוברים כי הצמח המופיע על האבן הוא צמח בושם האפרסמון, המוזכר במקרא, בתלמוד ובמקורות ההיסטוריים. האפרסמון, שכלל אינו דומה לפרי האפרסמון של ימינו, מתואר כצמח יקר, ששימש להפקת תרופות, משחות ובשמים ואף היה חלק ממרכיבי הקטורת שהוקטרה במקדש.
"מספק הצצה לחיי היום יום"
"מדובר בממצא חשוב כיוון שזוהי הפעם הראשונה שבה מתגלה בעולם אבן חותם עם תיאור של הצמח היקר והמפורסם עליו יכולנו עד היום רק לקרוא במקורות ובתיאורים ההיסטוריים", אומר הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות ועיר דוד. "הממצא מספק לנו הצצה אל חיי היום יום של האנשים שחיו בימי בית המקדש השני, ימי תפארתה של ירושלים".
פרופ' אמוראי-שטרק מוסיפה: "לקראת סוף ימי בית שני הלך והתרחב השימוש בחותמות אבן והן נעשו נפוצות יותר, אולם במרבית החותמות שהתגלו עד כה עם תיאורים צמחיים, מקובל למצוא צמחים שהיו נפוצים בארץ ישראל באותה העת: גפן, תמר וזית הנמנים על שבעת המינים. כשניגשנו לבחון את החותם מיד הבחנו כי הפרי שמופיע עליו לא דומה לאף אחד מהפירות שנתקלנו בהם עד היום. לאחר בחינה מעמיקה של הממצא העלו החוקרים את ההשערה כי מדובר בענף בושם האפרסמון".
"היונה מהווה מוטיב חיובי בעולם ההלניסטי, הרומי והיהודי. היא מסמלת עושר, אושר, טוב והצלחה", היא ממשיכה. "יש בחריתה שעל החותם כדי להעיד על זהותו של האדם שענד את הטבעת. אם אכן מדובר בפרי האפרסמון המפורסם והיקר, הרי שסביר להניח כי בעל החותם היה יהודי בעל אמצעים, שכן ההפקה והמסחר שהתקיימו סביב צמח האפרסמון, נשלטו באותה תקופה בידי יהודים שחיו באגן ים המלח, שם גידלו את הפרי. ייתכן שבעל החותם היה אדם בעל מטע לגידול אפרסמון".
ה"חוויה הארכיאולוגית" בגן הלאומי עמק צורים בחסות עמותת אל עיר דוד יחד עם רשות הטבע והגנים הלאומיים, הינה מיזם ארכיאולוגי רחב היקף המציע לציבור להתנסות בפעילות ארכיאולוגית ללא צורך בידע מוקדם. הפעילות מתקיימת בליווי צמוד של ארכיאולוגים ובמסגרתה הופכים המשתתפים ל"ארכיאולוגים ליום אחד" כאשר הם מסננים עפר שמקורו בחפירות עיר דוד, ומוצאים בו אוצרות מן העבר. בין הממצאים שהתגלו עד כה במסגרת המיזם: טביעות חותם מתקופת הבית הראשון, מטבעות מתקופות שונות של ירושלים, ראשי חיצים, תכשיטים ועוד.