משבר האקלים הפך לנושא המרכזי ואף ראשון במעלה ברוב מדינות העולם, בין השאר בעקבות האירועים הקשים שפקדו את העולם בחודשים האחרונים. מגלי חום קיצוניים בסיביר, שרפות, המסת הקרחונים שלא נפסקת ועד "אסון השיטפונות באירופה" שגבה את חייהם של מאות בני אדם. בדוח שפרסם השבוע מבקר המדינה הוא מדגיש כי ישראל אינה עומדת ביעד, הנמוך ממילא, שהציבה לפליטות גזי חממה - ומתריע: "ישראל מצויה באזור בעל סיכון מוגבר, מתעלמים מהאזהרות - זהו סיכון לביטחון הלאומי".
בשבוע הבא תיפתח פסגת גלזגו, או בשמה הרשמי COP26. מדובר בפסגה עולמית של האו"ם, שתעסוק בנושא שינויי אקלים ובדרכן של מדינות להתמודד איתם. הוועידה הייתה אמורה להתקיים עוד בנובמבר בשנה שעברה עם יותר מ-200 מנהיגים עולמיים, אבל היא התעכבה ונדחתה בשנה בגלל מגפת הקורונה. מצב האקלים בעולם לא השתנה, הוא עדיין חמור ומידרדר במהירות והאו"ם קבע תאריך חדש, מה-31 באוקטובר עד ל-12 בנובמבר 2021. המארגנים מקווים שהחלטות שיתקבלו בוועידה היוקרתית יביאו לשינויים עצומים בחיי היומיום של כולנו, אבל כך הם חשבו אחרי הסכם פריז ב-2015, וכעת – המצב גרוע עוד יותר.
משמעות ראשית התיבות "COP" היא Conference of the Parties, "ועידת החברות". ה"חברות" הן מדינות שחתמו על אמנת האו"ם הראשונית בנושא שינויי אקלים (UNFCCC) - אמנה שהוסכמה ונחתמה עוד ב-1994. הכנס בגלזגו 2021 יהיה המפגש ה-26 של המדינות ולכן הוא נקרא COP26. העשור האחרון היה העשור החם ביותר שנרשם בהיסטוריה של הגלובוס, וממשלות ברחבי העולם מסכימות כי יש צורך בצעדים דחופים. המארגנים טוענים שהעולם הולך ומתחמם בגלל הפליטה ההולכת וגדלה של דלק פוסילי. ההתחממות גורמת לקרחונים להפשיר ולמפלס גובה הים – לעלות. על פי מומחי האקלים של האו"ם, "אירועי מזג אוויר הקיצוניים שמתרחשים ברחבי העולם, כולל גלי חום, שיטפונות ושרפות יער, מחמירים בגלל שינויי האקלים".
מומחי האו"ם מסבירים שהתחממות כדור הארץ מתרחשת מכיוון שהאטמוספירה שלנו לוכדת חום מכדור הארץ ומונעת את בריחתו לחלל. זה קורה מפני שגזי החממה, שמתפרקים מהדלקים הפוסיליים, חוסמים את בריחת החום. אחת הבעיות הגדולות ביותר בנושא הזה הוא הפחמן הדו חמצני (CO2). הפחמן הדו חמצני משתחרר באופן טבעי אבל בעידן התעשייתי בני אדם הגדילו את כמות ה-CO2 באטמוספירה ביותר משליש על ידי שרפת דלקים פוסיליים כמו פחם ושמן. המדינות העניות והמתפתחות אחראיות רק על חלק קטן מזיהום האוויר, אבל דווקא אלה שחיים בהן סופגים את הנזקים הגדולים ביותר משינויי אקלים, ואולי הם גם יהיו הראשונים שייאלצו לשנות את חייהם באופן דרמטי כדי להתמודד עם השינויים.
בשנים האחרונות נולד מושג חדש – "מהגרי אקלים", אנשים שכבר לא יכולים לחיות בסביבתם הטבעית בגלל השינויים. היום העולם חם בכ-1.2 מעלות צלזיוס ממה שהיה במאה ה-19 - כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עלתה ב-50%. הכנס האחרון, ה-COP25, התקיים במדריד שבספרד בנובמבר 2019. אז הכרנו את גרטה ת'ונברג פעילת האקלים הבולטת מסקנדינביה שנשאה באירוע נאום מאשים בשם בני הנוער שייאלצו לחיות בעולם מזוהם. הנאום הדהד במאות שפות ברחבי העולם. הוועידה במדריד העלתה הרבה מאוד נושאים גדולים מבלי לספק פתרונות, מלבד ההסכמה שלפיה כל אומה שהשתתפה הסכימה לגבש תוכנית לצמצום פליטת הפחמן שלה עד הוועידה בגלזגו. ה-COP26 תהיה הפסגה הגדולה ביותר שאירחה בריטניה אי פעם. היא מתוארת כאירוע האקלים המשמעותי ביותר מאז הסכם פריז 2015. נשיאים וראשי ממשלה מרחבי העולם ידווחו על ההתקדמות בשטח שלהם מאז הסכם פריז, בתקווה שנשמע גם כמה החלטות חדשות שיובילו להפחתת פליטת הפחמן. מדענים ופעילים למען איכות הסביבה טוענים שכולנו נצטרך לעבור שינויים באורח החיים כדי לעמוד ביעדי האקלים, כמו, בין השאר - מעבר למכוניות חשמליות, הפסקת חימום גז, אכילת פחות בשר אדום וצמצום בטיסות.
• שישה אסונות בשישה שבועות שמעידים עד כמה העולם שלנו בסכנה
• השינוי בחייהם של היצורים הימיים בגלל התחממות הים התיכון
• הממשלה אישרה את התוכנית להיערכות למשבר האקלים
הבטחות ללא כיסוי
הלחץ הציבורי הוביל מדינות ברחבי העולם להבטיח לתרום למאמץ שאמור להיבחן ולעבור עדכון בכנס האקלים בגלזגו בתחילת נובמבר. מדינות רבות כבר התחייבו לשינויים בהסכם פריז, אבל למרות ההסכם הבומבסטי, ההתחייבויות וההבטחות - העולם דוהר לאסון. מה אומר הסכם פריז? ההסכם, שנחתם ב-2015, מחייב את כמעט 200 החותמים עליו לדאוג שהטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס עד 2050. אבל למרות כל ההבטחות והמאמצים שנעשו עד כה, פליטות גזי החממה בעולם עדיין עולה (למרות הירידה המסוימת בשנה שעברה בגלל מגפת הקורונה). זאת, גם מכיוון שהסכם פריז משאיר הרבה מאוד חורים בשאלת האחריות לנטל להפחתת פליטות הגזים. שכן, ההסכם טרם אושר בידי הכלכלות הגדולות בעולם, כמו סין, הודו וברזיל. נראה שהודו לוקחת את המחויבות יותר ברצינות, סין וברזיל - לא כל כך.
הסכם פריז אומנם קובע כי פליטת גזי החממה בעולם תתחיל להצטמצם "בהקדם האפשרי". אבל זה לא לגמרי קרה וגם כשיקרה - זו רק ההתחלה - הפחמן הדו חמצני שכבר נפלט יישאר באטמוספירה במשך מאות שנים. לפי חישוב של מדענים שחקרו את הנושא, כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס עד 2050, העולם חייב להגיע לאיזון בין פליטות גזי חממה מעשה ידי אדם ובין ספיגתם על ידי יערות, אוקיינוסים או בעזרת הטכנולוגיה.
בריטניה, מארחת הכנס, האיחוד האירופי ומדינות נוספות, יבטיחו להגיע אפס פליטת גזי חממה עד 2050. אבל בעיני רבים אלו רק הבטחות. הנשיא ג'ו ביידן החזיר את ארצות הברית להסכמים ולשיחות על האקלים אחרי שקודמו דונלד טראמפ נטש את הסכם פריז. גם ביידן קבע שב-2050 ארה"ב תגיע לאפס פליטה, אבל זו מטרה שתדרוש שינויים חברתיים וכלכליים עצומים, החל מאופן ייצור האנרגיה ועד לייצור הכלים שתלויים בה.
תעשיית המזון, תחבורה, ויסות מזג האוויר, אלו רק דוגמאות לתהליכים שידרשו טריליוני דולרים של השקעה ציבורית ופרטית. ארה"ב הציבה לה מטרת ביניים ואמרה כי היא שואפת לצמצם את הפליטות שלה בכ-50% מ-2005 עד 2030. גם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג אמר לאחרונה כי סין (שמובילה בפליטת הגזים הרעילים) שואפת להגיע לניטרליות בפליטת פחמן עד 2060, האיחוד האירופי - אחת משלוש הכלכלות הגדולות בעולם יחד עם סין וארצות הברית, הבטיח כי יקטין את צריכת הנפט ב-55% עד 2060.
משבר האקלים לא מעניין את פוטין?
יש כמה דמויות בולטות שעדיין לא ברור אם יגיעו לפסגת האקלים COP26 בגלזגו. מנהיג המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, שי ג'ינפינג הסיני, לא יגיע לשם באופן אישי. שי לא עזב את סין מאז החלה מגיפת הקורונה, סביר להניח שהוא יופיע במסר מצולם וישלח את שליח האקלים המיוחד של סין, שי ג'נהואה לכנס בסקוטלנד. הקרמלין הודיע השבוע שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא ייסע לגלזגו, כך גם האפיפיור ונשיא אירן איבראהים ראיסי שלא יגיעו ל- COP26.
בתקשורת הבריטית דווח כי פוליטיקאים מקומיים אף קראו לפתוח בחקירה פלילית נגד הנשיא האירני אם ידרוך בסקוטלנד. מנהיגים נוספים שלא צפויים להגיע: נשיא ברזיל ג'איר בולסונארו וסגן הנשיא המילטון מוראו, הנשיא המקסיקני אנדרס מנואל לופז אוברדור, בשל "מגבלות ועלויות". נשיא דרום אפריקה, סיריל רמאפוסה לא נוסע בגלל הבחירות המקומיות ב-1 בנובמבר. ראש ממשלת יפן החדש, פומיו קישידה, אמר כי הוא עוד שוקל כיצד ישתתף, אולי ישעה זאת באופן מקוון.
מי שכן יגיעו הם ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, כמו גם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מנהיגה של המדינה השלישית בעולם בגודלה בפליטת גזי החממה אחרי סין וארצות הברית. הנשיא ג'ו ביידן יגיע יחד עם האיש שלו בנושא האקלים ג'ון קרי ויועצת האקלים לצד 10 פקידי ממשל נוספים. גם משפחת המלוכה לוקחת את המאבק בשינויי האקלים ברצינות - על אף ביטולה של המלכה ברגע האחרון, מי שכן צפויים להגיע לפסגה הם יורש העצר הנסיך צ'ארלס והנסיך וויליאם יחד עם קמילה הדוכסית מקורנוול וקייט הדוכסית מקיימברידג'. נציגי האיחוד האירופי בן 27 המדינות יכללו את נשיא הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, האחראי על מדיניות האקלים של האיחוד האירופי, פרנס טימרמנס וראשי מדיניות האנרגיה והשירותים הפיננסיים של הגוש האירופי. נוכחות מעניינת תהיה של ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון שאישר הגעה, על אף סירובה של מדינתו להגיע לאפס פליטת גזי חממה עד שנת 2050.
גם נשיא טורקיה טייפ ארדואן אישר שיגיע אחרי שהפרלמנט הטורקי אישר את הסכם האקלים בפריז בחודש שעבר. מי שעוד יגיעו הם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, ראש ממשלת איטליה מריו דראגי, נשיא קולומביה איוון דוקה, ראש ממשלת שוודיה סטפן לופבן ונשיא שוויץ גיא פרמלין. עוד יכבדו בנוכחותם את הוועידה - נשיא דרום קוריאה מון ג'אי-אין, נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו פליקס טשיסקאדי, יו"ר האיחוד האפריקאי, נשיא ניגריה מוחמדו בוהארי ונשיאת גאנה ננה אקופו-אדו.
השבוע פרסם הגרדיאן הבריטי ששליש ממדינות האי והמדינות הקטנות באוקיינוס השקט לא מתכוונות לשלוח נציגי ממשל לפסגה בגלזגו בשל מגבלות על נסיעות בין המדינות בצל המגפה. מארגני הוועידה מודאגים - היעדר ייצוג ממדינות האוקיינוס השקט לכנס ייפגע במטרות ובהסברת הנזקים שנגרמים משינויי האקלים. המדינות באוקיינוס הן המדינות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר בגלל משבר האקלים: לדוגמה, דוח הבנק העולמי שפורסם לאחרונה טוען שעליית מפלס הים מאיימת על מעמדה של איי מרשל כאומה.
ישראל הבטיחה, אבל לא הבטיחה לקיים
בישראל הממשלה אישרה לקראת הוועידה את התוכנית להאצת פרויקטים בתחום התשתיות, כחלק מהיערכות למשבר האקלים והסרת חסמים בתחום הפסולת, המחזור והאנרגיה. זו תוכנית משותפת של כמה משרדי ממשלה להאצה בתחום התשתיות, שתסייע להפחתת פליטות גזי החממה, כחלק מהמאבק במשבר האקלים. על פי משרד ראש הממשלה, יוקם צוות משימה בראשות מנכ"ל משרד רה"מ לקידום הקמתם והוצאתם לפועל של פרויקטים רחבי היקף ובעלי חשיבות לאומית בתחום התשתיות, במטרה לעמוד ביעדי המעבר לכלכלה דלת פחמן לשנים 2030 ו-2050.
הצוות ידון בפרויקטי תשתית שיסייעו לטיפול במשבר האקלים, בין היתר בנושאי אנרגיה ירוקה, אגירת והולכת חשמל, לרבות פרויקטים של הפקת חשמל בשילוב עם גידולים חקלאיים ושימוש בקרקע. כמו כן, ידון הצוות בפרויקטים של פסולת ומחזור, בהם מתקנים למיון וטיפול בפסולת בהתאם למדיניות הטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר לקראת הוועידה בתחילת השבוע כי "משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי, ובצדק. הוא נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיים של הילדים והנכדים שלנו. זה בנפשנו. אנחנו נדרשים לזה גם כאן בישראל, בכל הדרגים ובכל המשרדים". שרת האנרגיה, קארין אלהרר הדגישה: "קידום המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא מאבק יום-יומי להסרת חסמים טכנולוגיים ובירוקרטיים העומדים בפנינו ברשת החשמל ובשטח בין עשרות משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ופרטיים שונים. אימוץ הנושא על ידי ראש הממשלה והקמת צוות שבראשו עומד מנכ"ל משרדו בוודאי תסייע לקידום המעבר החשוב למשק אנרגיה אמין וירוק, שיאפשר למדינת ישראל להתייצב לצד המדינות המפותחות בעולם הנאבקות במשבר האקלים". השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג הוסיפה: "החלטת הממשלה להאצת תשתיות מתרגמת למדיניות את מה שאומרים לנו המדענים תקופה ארוכה: הפחתת פליטות מהירה היא קריטית למניעת ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים".