עולם שלם של טבע שטרם נראה - לא רחוק מאיתנו: שעת לילה מאוחרת. סוג של דריכות באוויר לקראת הרפתקה שלא ברור מה נגלה בה. אנחנו יוצאים על סירה קטנה לעבר ספינת מחקר שתחכה לנו בלב ים. בבוקר היא תפליג למרחק כמה עשרות קילומטרים מחופי ישראל ועליה רובוט צלילה מתוחכם ויקר במיוחד. הספינה הזו תהיה הבית שלנו למשך יממה. דני קושמרו צלל למעמקי הים התיכון וים סוף וגילה עולם שרואים רק בלב ים, רק בעומק ורק בחושך. צפו בכתבה המלאה
"אנחנו הולכים לעשות סוג של אולפן צילומים מאולתר מתחת למים ולהכניס המון לומנסים", הסביר נועם קורטלר, צלם תת-ימי. "התאורה הזאת בעצם תמשוך את כל בעלי החיים לכיוונה, זה מאוד יסקרן אותם וזו תהיה שרשרת מזון".
הלילה יורד, אין ירח. חושך מוחלט. "מאה אחוז ערנות, זו צלילת לילה בלי קרקעית", הדגיש בועז סמוראי, צלם תת-ימי אחר שהתלווינו אליו. "קל מאוד לאבד את ההתמצאות שלנו, להיכנס לוורטיגו". יש תחושה של תעופה בחלל, ואז זרקורים עוצמתיים מופעלים בעומק הים ומביאים אליהם את הפלנקטון, שמביא את הדגים, שמביאים בעיקר מראות נדירים, עוצמתיים וצבעוניים במיוחד.
"הטבע הולך ונעלם ואנחנו רואים בכל הפעילויות האלה מעין שליחות של לצלם, לתעד ולהראות לכולם עד כמה הדבר הזה שברירי ומלא בבעלי חיים – והכול כדי שנדע להעריך ולשמר, שגם הילדים שלנו יוכלו ליהנות מזה", הוסיף בועז.
אחד האתרים שבהם ביקרנו נמצא כ-65 קילומטר מול חופי תל אביב. מסוג המקומות שלא רק שכף רגלו של אדם לא דרכה בהם, אלא גם עין אדם לא ראתה אותם. הרובוט המשוכלל, העונה לשם יונה, לקח אותנו למצולות. הוא בנוי מזרועות, פנסים ומצלמות מתקדמות שיחשפו מה קורה שם במעמקי הים. יונה הביא אותנו לאזורים שאליהם לעולם לא חודר אור השמש. אתם אולי תוהים לעצמכם מה המטרה כשמורידים רובוט לעומק של 300 מטרים. תשובתם של הצוללנים התת-ימיים: "לזכור איפה אנחנו נמצאים".
משבר האקלים הוא ללא ספק הסוגיה הבוערת ביותר בימינו. בעוד שוניות העולם במצב נורא ואחוז מהן כבר לא איתנו, במפרץ אילת המצב שונה לגמרי. שוניות האלמוגים באזור זה במצב טוב יחסית והן לא מושפעות מההתחממות הגלובלית כמו שוניות אחרות בעולם.
הים מייצר לנו אנרגיה ומזון, ועדיין לא ברור לגמרי מה באמת קורה בחלקים גדולים שלו. איך המעשים שלנו, בני האדם, משפיעים עליו. שלושה רבעים מפני כדור הארץ הם ים – שרובו נסתר. יותר אנשים היו בחלל מאשר במקומות הכי עמוקים באוקיינוסים. בינתיים, הרובוט יונה ימשיך להסתובב במוקדים שלעולם לא נגיע אליהם כדי למצוא לנו כמה תשובות.
תודה מיוחדת: צוות התחזוקה וההפעלה של הרובוט בחוג לטכנולוגיות ימיות, ביה"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה, צוות ספינת המחקר בת גלים, המדענים וצוות המנהלה התומך, חקר ימים ואגמים לישראל.
הפלגה זו התקיימה במסגרת המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, בשיתוף פעולה בהובלת אוניברסיטת חיפה, והמכון לחקר ימים ואגמים ובהשתתפות המכון הגיאולוגי לישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת תל-אביב, University of Bremen, Schmidt Ocean Institute.