בהשוואת נתוני מגמת ההתחממות בישראל שערכו בשירות המטאורולוגי הישראלי, לנתונים כלל עולמיים המבוססים על נתוני ארכיון מדידה של אלפי תחנות מטאורולוגיות ברחבי העולם: ניכר כי ישראל ממשיכה להתחמם ואפילו בקצב כפול מהממוצע העולמי. פרופ' מרסלו שטרנברג, חוקר אקלים מאוניברסיטת ת"א: "אזורים ברחבי הארץ יהפכו מדבריים יותר, יש השלכות בריאותיות".
כתבות נוספות ב-N12:
- נפתלי בנט ומנהיגי העולם נאמו בוועידת האקלים
- הפתרון למשבר האקלים יגיע מישראל?
- פודקאסט "אחד ביום": ועידת האקלים בגלזגו
מיקומה של ישראל באזור מעבר מדברי אכן הופך אותה ל-"hot spot" בתהליך ההתחממות הגלובלית. כך שאם חשבתם שהשפעת שינויי האקלים באזור שלנו פחות מורגשים, טעות בידיכם. הדבר מחייב דווקא היערכות גדולה יותר בהיבטי משבר האקלים שכבר גורם ברחבי העולם להקצנה ברורה בתופעות מזג האוויר, מגמות התייבשות ובצורת, הפצת מחוללי מחלות, נזקים בריאותיים רבים והרס אקולוגי נרחב ומתמשך.
"יש לזה השפעה ישירות על החקלאות הבלתי מושקית, חקלאות ביל. פוטנציאל ייצור גידולים ילך ויקטן, התוצרת החקלאית תקטן", מסביר פרופ' שטרנברג. "בשילוב עם עומסי חום מחמירים - המשמעות היא שהביטחון התזונתי בעולם שבו עיקר החקלאות היא חקלאות בעל - הולך וקטן. ישראל שמייבאת כ-80% מהמזון שנצרך בה, תהיה בסיכון מוגבר יחד עם העולם כולו. כמו כן, רבים מהגידולים כאן מבויתים ומהונדסים - בהתאם לאקלים שהיה בעבר; אבל שינויים קיצוניים יהפכו אותם לפגיעים ויעלים פחות".
מלאט אבל בטוח למהיר ומטריד
מערכת מדידת הנתונים הרחבה בישראל הבשילה סביב שנת 1950, מאז ועד היום נצפו מספר מגמות מדאיגות: עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת. הִתְרַּבּות הימים והלילות החמים והתמעטות הימים והלילות הקרים. בגזרת המשקעים, נמצא כי ב-30 השנים האחרונות חלה ירידה בכמות המשקעים באגן ההיקוות של הכינרת ובאזורי החוף והשפלה. חלה עלייה בכמות המשקעים באזורים אחרים ובהם צפון הנגב ומישור החוף הדרומי. בחישוב כלל ארצי חלה ירידה של כ-25 מ"מ במשקעים, פחת מספר ימי הגשם. במילים אחרות, יורד פחות גשם, והוא ממוקד באירועים חריפים יותר.
פרופ' שטרנברג מזהיר: "שיטפונות בזק הם גם תרחיש ידוע כחלק מההתחממות. ישראל, בתור מדינה שרוב תושביה חיים בערים - יכולה לצפות ליותר הצפות. האזורים העירוניים שמרושתים באספלט לא סופגים משקעים כמו קרקע טבעית; זה בשילוב שיטפונות הבזק יביאו לסיכון מוגבר".
בהיבט קצב ההתחממות, בחישוב הקצב לפי עשור: מתחילת ניתוח המדידות ניכר כי הטמפ' עלתה ב-0.27 מעלות כל עשור. שימו לב שבתקופה שבין 1950 ל-2020 לא הייתה עליית טמפ' אחידה בזמן, עד סוף שנות ה-80 חלה זמנית ירידה מסוימת בטמפרטורה. אך מתחילת שנות ה-90 החלה עליית טמפרטורה משמעותית יותר. כאשר בוחנים את העלייה הזו מגלים קצב ממוצע מהיר בהרבה של 0.59 מעלות לעשור, בשלושת העשורים האחרונים (במקום 0.27).
"ההתחממות גם גורמת לעומסי חום כבדים יותר; באזורים עם אחוזי לחות גבוהים הדבר יפגע ביכולת של בני האדם להתקרר באופן טבעי, מה שעלול לפגוע באיכות החיים ואף בעל השלכות בריאותיות שליליות בטווח הרחוק", אומר פרופ' שטרנברג. "באזורים עם מעט לחות, עומסי החום יגבירו את הסיכון בפריצת שרפות. ישראל שעצים מחטים רבים נטועים לאורכה ורוחבה - מצויה מראש בסיכון לשרפות שמתפשטות בקצב מהיר. עליית מפלס הים התיכון היא גם תוצאה של ההתחממות. ככל שהמים מתחממים - המפלס שלהם עולה. אנחנו מדברים על צפי של עלייה של מטר עד סוף המאה. זה אומר שלא מעט נקודות על קו החוף יוצפו".
"גאווה" ישראלית
ביחס לעולם, מצבנו בעייתי יותר. על פי הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים IPCC (Intergovernmental panel for climate change ) הוגדר כי בשקלול כל נתוני התחנות, בכל העולם: הטמפרטורה העולמית עלתה בממוצע ב-1.2 מעלות צלזיוס מהתקופה 1850 עד 1900 ועד היום.
נכון שבחישוב הזה נכללות גם תחנות מדידה ממצופים הפרוסים ברחבי הימים והאוקיינוסים ולהן קצב שינוי איטי בהרבה מאזורים יבשתיים, אך בהשוואת הנתונים היבשתיים בלבד הסיקו חוקרי האקלים כי קצב ההתחממות העולמי הינו 0.29 מעלות כל עשור ואילו כאן בישראל 0.54 (בארבעת העשורים האחרונים). פי 1.86, כזכור קצב זה הולך ומתגבר.
בשנת 2019 פרסם השירות המטאורולוגי הישראלי מאמר שבחן באמצעות סימולציות מודל אקלים אזורי לעשורים הקרובים את שינויי הטמפ' הצפויים. נמצא כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות מהתקופה הנוכחית ועד לשנת 2050 ב-0.9 מעלות בתרחיש אופטימי של הקטנת כמות פליטות גזי החממה, וב-1.2 מעלות בתרחיש הפסימי של "עסקים כרגיל" וכמות מזהמים דומה. הפרש עצום בהיבטי אקלים. הפרש שמראה עד כמה אורח החיים המזהם שלנו משפיע על אותם שינויים בצורה דרמטית.
ישנם סיכונים נוספים שמיוחדים לאזור שלנו כפי שמזהיר פרופ' שטרנברג: "תוצאה בלתי רצויה נוספת של התחממות המים היא טרופירליזציה - הים התיכון הופך לים טרופי, ואנחנו חווים את זה לרוב עם מדוזות מהים האדום והאוקיינוס ההודי שמגיעות דרך תעלת סואץ; אבל, בכלל מדובר בשינוי של ההרכב האקולוגי, של הפלורה - שמתחלף במינים טרופיים ודוחק החוצה את המינים המקומיים. ככל שכדור הארץ מתחמם, ואנחנו בקצב מהיר מהממוצע חווים התחממות באקלים - כך אזורים ברחבי הארץ יהפכו גם מדבריים, זאת במובן שהם יהיו חמים יותר, והקרקע שם תהפוך יבשה יותר".
פרופ' מרסלו שטרנברג | צילום: אלבום פרטי
נזכיר כי השבוע פורסם דו"ח חריף של מבקר המדינה בנוגע להיערכות ותיאום בין משרדי הממשלה בנוגע למשבר האקלים. הדו"ח מצא כשלים רבים וחשף כי הנושא לא זכה ליחס הראוי בשנים בהן בוצעו הבדיקות וכי אנחנו רחוקים שנות אור מיישום יעדי ועידת פריז (2015) העולמיים. חשיבות שינוי היעדים שאמור להתבצע בעקבות ועידת גלזגו המתקיימת כעת הינה קריטית, בייחוד, ודווקא באזורנו.