מטופלים רבים הנוטלים תרופות להורדת רמת הכולסטרול מאשימים את תרופת הסטטין כגורם העיקרי להופעת תופעות לוואי ותסמינים, כגון כאבי שרירים, התכווצויות ואי נוחות. בכתב העת Journal of the American College of Cardiology פורסם מחקר לפי ממצאיו, תופעות הלוואי של הסטטין נגרמות מהחשש מהם ולאו דווקא מהחומר הפעיל בתרופה. כ-40% ממי שעבר התקף לב בחייו נוטל את התרופה והיא השנייה הכי נמכרת בארה"ב, אחרי אקמול.

המחקר מאת פרופ' ג'יימס האוורד, קרדיולוג מבית חולים אימפריאל קולג' בלונדון, נערך בבריטניה וכלל 60 מטופלים אשר הפסיקו ליטול סטטין בעקבות תופעות הלוואי. במהלך המחקר תיעדו המשתתפים מידי יום את חומרת תופעת הלוואי שלהם בעזרת אפליקציה שהתקינו בטלפון האישי שלהם. המטופלים דירגו מידי יום את חומרת מצבם בסולם הנע בין 0 ל- 100. כל מטופל קיבל 12 בקבוקונים לנטילה לפי חודשי השנה. בארבעה בקבוקונים לא היו כלל טבליות והם נועדו כדי לעקוב אחר תסמיני המטופלים במהלך אותם ארבעה חודשים בהם לא קיבלו שום טיפול. ב- שמונה הבקבוקונים האחרים היו טבליות, וכל משתתף התבקש ליטול טבליה ליממה. המשתתפים לא ידעו כי התרופה הפעילה אטורבסטטין נמצאת רק בארבעה בקבוקונים כאשר ארבעת האחרים נראו זהים, אך ללא החומר הפעיל. סדר השימוש בבקבוקונים היה אקראי ושונה בין מטופל ומטופל.

בדיקת כולסטרול (צילום: shutterstock)
בדיקת כולסטרול | צילום: shutterstock

תוצאות המחקר הראו כי התלונות אינן נובעות מהתרופה כלל אלא בעקבות הציפייה לתופעות הלוואי. בחודשים בהם המשתתפים לא נטלו טבליה, ציון התסמינים עמד על ממוצע של 8, אך המפתיע הוא שבחודשים בהם נטלו טבליה, הרף הגיע ל-15.4 בחודשים בטבליה ללא הסטטין
ול-16.3 בחודשים בהם נלקחה הטבליה המכילה את החומר הפעיל. אומנם הציון ללא טבליה היה נמוך משמעותית משני הציונים האחרים, אך בשתי הטבליות, עצם לקיחת התרופה הביא לעלייה ברף הכאב, ללא קשר באם הטבליה הכילה את הסטטין או לאו.

גם תופעות לוואי חדשות

פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר כי עצם העובדה שהמטופלים נטלו את התרופה דיווחו על חומרת התסמינים ותופעות הלוואי הידועות לה, על אף שמרבית מהבקבוקונים לא הכילו כלל את הסטטין. למעשה 90% מעוצמת התסמינים שחשו המטופלים שנטלו את הטבליות ניתן לייחס לאפקט ה"נוצבו"-NOCEBO  . "זוהי למעשה תגובה אוטומטית המופיעה בעקבות הציפייה לתופעה שלילית, כאשר אותה ציפייה מביאה בפועל לתוצאה שלילית עוד יותר. עצם הציפייה להופעת התסמינים גרמה למשתתפי המחקר להרגיש את תופעות הלוואי הידועות להם".

למעשה ניתן להשליך תופעה זו למגוון רחב של תרופות. "אדם אשר נוטל תרופות, בין אם באופן זמני או קבוע, ונאמר לו על היתכנות של תופעות לוואי, שרובן בדרך כלל לא חמורות, עלול (בגלל האפקט) לסבול מהחמרה בתופעות ואף לקבל תופעות לוואי חדשות", מסביר פרופ' רוגין.

התקף לב  (צילום: shutterstock| zentradyi3ell)
צילום: shutterstock| zentradyi3ell

לסיכום, מציין פרופ' רוגין: "מקובל שחולים מפסיקים ליטול את הסטטינים בגלל כאבי שרירים מתוך אמונה שהתרופה עצמה גורמת לכך. לעיתים זה אכן נכון, אך מחקר זה הגיע למסקנה כי תסמינים אלו נובעים לרוב מ"אפקט נוסבו", דהיינו עצם הידיעה על נטילת הטבליה שמכילה את הסטטין היא שגורמת להרגשת תופעות הלוואי. חשוב להדגיש כי הפסקת נטילת התרופה עלולה לפגוע באיזון הכולסטרול. רמה גבוהה של כולסטרול עלולה לגרום לאוטם שריר הלב, אירועים מוחיים, טרשת עורקים שעלולה לפגוע בשריר הלב, במוח וגם בכליות, בגפיים התחתונות ובאיברים נוספים ולכן יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני הפסקת השימוש".

בתום המחקר, לאחר ששמעו את המסקנות שעלו, חזרו מרבית משתתפי המחקר ליטול שוב את הסטטין, וכך לאזן טוב יותר את רמת הכולסטרול שלהם המחקר מומן על ידי  האיגוד הבריטי לקרדיולוגיה.