כ-20 אחוזים מכלל הצעירים בעולם בגיל 24-15 מעידים שהם מתמודדים עם דיכאון לעיתים תכופות, כך עולה מדו"ח חדש של האו"ם. הדיכאון הפך למעין תת מגפה בחסות מגפת הקורונה ורבים מאוד סובלים ממנו. מחקרים ראשונים של טכנולוגיה חדשנית ומעניינת מצביעים על כך שאולי נמצא פתרון או לפחות דרך להקל על המצב. בבריטניה מדווחים על הפיתוח שיכול לסייע לאותם ילדים ובני נוער ששרויים במצב של דיכאון, אבל לא רק להם. הפיתוח החדש כולל שתל חשמלי שמוחדר לגולגולת ומחובר למוח ויכול לזהות ולטפל בדיכאון חמור, כך סבורים מדענים אמריקנים לאחר פרסום התוצאות הראשונות בניסוי הקליני.
דוגמה לכך אפשר למצוא בסיפורה של שרה בת ה-36 שטופלה בעזרת המכשיר לפני יותר משנה. לדבריה הוא שינה לחלוטין את חייה. האריזה בגודל של קופסת הגפרורים שהושתלה בראשה תמיד "דולקת" ומספקת זרם חשמלי כשהיא מרגישה שיכול להיות ששרה תזדקק לה. המחקר הניסיוני שמתואר בכתב העת Nature Medicine מספר שהחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו - שחבר הסגל שלה דיוויד ג'וליוס זכה השבוע בפרס נובל לרפואה - מדגישים שעדיין מוקדם מדי לומר אם הטכנולוגיה עשויה לעזור לחולים אחרים הסובלים מדיכאון קשה, אבל הם מקווים שכן ומתכננים ניסויים נוספים.
הניתוח להחדרת המכשיר כלל קידוח חורים קטנים בגולגולת שיתאימו לחוטים שיפקחו וימריצו את המוח של המטופל. הקופסה, מכילה סוללה ומחולל הדופק, היא צמודה לעצם, מתחת לקרקפת ולשיער. ההליך נעשה בהרדמה כללית. שרה מספרת שלאחר שהתעוררה היא הרגישה אופוריה: "כשהשתל הופעל לראשונה חיי קיבלו פנייה מיידית כלפי מעלה. חיי היו שוב נעימים. תוך מספר שבועות המחשבות האובדניות נעלמו. כשהייתי במעמקי הדיכאון כל מה שראיתי הוא מה שהיה מכוער". שנה לאחר מכן, שרה נשארה בריאה וללא תופעות לוואי. "המכשיר הרחיק את הדיכאון, ומאפשר לי לחזור לעצמי בצורה הטובה ביותר ובניתי מחדש חיים שראוי לחיות". למרות שלא מרגישים את הגלים החשמליים, שרה מספרת שהיא יכולה "להגיד תוך 15 דקות שהמכשיר פעל בגלל תחושת ערנות ואנרגיה או החיוביות שארגיש".
החוקרת ד"ר קתרין סקאנגוס, פסיכיאטרית במקצועה ואחת ממפתחות המכשיר אמרה כי החדשנות התאפשרה על ידי איתור "מעגלי הדיכאון" במוחה של שרה. "מצאנו מיקום אחד, שהוא אזור שנקרא סטריאטום הגחון, שבו גירוי חיסל בעקביות את תחושות הדיכאון שלה. ומצאנו גם אזור פעילות במוח באמיגדלה שיכול לנבא מתי הסימפטומים שלה חמורים ביותר". המדענים אומרים שיש צורך במחקרים רבים יותר כדי לבדוק את הטיפול הניסיוני ולקבוע אם הוא יכול לעזור לאנשים נוספים הסובלים מדיכאון חמור, ואולי גם לתופעות אחרות.
מגפת הדיכאון בקרב צעירים
כמעט אחד מכל חמישה בני 15 עד 24 ברחבי העולם מצהירים כי הם מתמודדים עם דיכאון לעיתים קרובות, אומרים בדו"ח החדש של האו"ם. סוכנות הילדים יוניסף ומכון גאלופ ערכו ראיונות ב-21 מדינות במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה. ומצאו שכמעט כל הילדים ברחבי העולם נפגעו מסגרים, סגירת בתי ספר והפרעה לשגרה. יחד עם הדאגה להכנסות המשפחה ולבריאות, צעירים רבים חשו פחד, כעס וחוסר ודאות לגבי העתיד, נכתב בדו"ח שפורסם אתמול (שלישי) על רקע המגפה העולמית.
כמעט שליש מהילדים בקמרון הסבירו שרוב הזמן הם חשים בדיכאון או שאין להם עניין רב לעשות משהו, אחד מכל חמישה ילדים בבריטניה ואחד מכל עשרה ילדים באתיופיה וביפן מרגיש דומה. הממצאים אינם משקפים את רמות הדיכאון המאובחן, אך מראים מה ילדים וצעירים סביב העולם מרגישים במהלך המגפה שנכנסה לחיינו לפני כשנתיים. הדו"ח מדגיש שעל פי הערכות יותר מאחד מכל שבעה ילדים בני 10 עד 19 (13%) חיים עם הפרעה נפשית מאובחנת. "עברו 18 חודשים ארוכים מאוד לכולנו - במיוחד לילדים. עם סגרים ארציים ומגבלות תנועה שקשורות למגפה, ילדים בילו שנים מחייהם שלא ישכחו מנותקים מהמשפחה, מהחברים, מכיתות הלימוד, ממשחקים – כולם גורמי מפתח בילדות", אמרה הנרייטה פור, מנכ"לית יוניסף. "ההשפעה משמעותית מאוד וזה רק קצה הקרחון. עוד לפני המגפה, ילדים רבים מדי סבלו בעיות נפשיות לא מטופלות". עכשיו, כשהמגפה מגיעה לשנתה השלישית הדו"ח גם גילה כי בכל 11 דקות מתאבד ילד ברחבי העולם.
על פי הערכות בכל שנה 45,800 מתבגרים מתים מהתאבדות, סיבת המוות החמישית בשכיחותה של ילדים בגילי 10 עד 19. בקרב ילדים בני 15 עד 19, זוהי סיבת המוות הרביעית בשכיחותה, ולפני נמצאות סיבות המוות: תאונות דרכים, שחפת ואלימות בין אישית. "זה ממש גרוע", אמרה אן ווילהייט, מומחית לבריאות הנפש שעובדת כמומחית לפסיכו-חברתית של יוניסף. "אם אתה מסתכל על הנתונים הסטטיסטיים בהשוואה לנושאים אחרים, זה מזעזע".
בעיות מאובחנות בתחום בריאות הנפש, כוללות חרדה, אוטיזם, הפרעה דו-קוטבית, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, הפרעות אכילה וסכיזופרניה עלולות לפגוע משמעותית בבריאותם של ילדים וצעירים ועם השפעות קיצוניות על עתידם. לבעיות בריאות הנפש המטופלות יש השפעה גם על כלכלות העולם. ניתוח חדש של בית הספר לכלכלה בלונדון, שנכלל בדו"ח, הראה כי המחיר הכלכלי של הזנחה כזו הוא 387.2 מיליארד דולר בכל שנה. למרות הביקוש לתמיכה, ההוצאה הממשלתית על בריאות הנפש ברחבי העולם מהווה 2.1% מהסכום הכולל שהוציאו בעולם על בריאות באופן כללי. בחלק מהמדינות העניות בעולם, הממשלות מוציאות פחות מדולר אחד לאדם שסובל מבעיות בריאות הנפש. מספר הפסיכיאטרים המתמחים בטיפול בילדים ומתבגרים הוא פחות מ -0.1 ל-100,000 בכל המדינות המתפתחות, במדינות עם הכנסה גבוהה הנתון הוא 5.5 ל-100,000.