הצצה לעתיד – פרויקט מיוחד: למה כולנו נעבור לאכול מזון מהמים ואיזו מצלמה תדאג שזה יקרה? מה יחליף את חלב הפרה? איך נקצר את טיפולי ההפריה? למה דווקא החולדה תשפר את טיפולי הפסיכולוג? איך הרחפן שישתלט לנו על החיים יהיה יעיל בהרבה? מערכת N12 נברה במחקרים ישראליים פורצי דרך שנערכים בימים אלה במוסדות מובילים, בהם הטכניון, אוניברסיטאות תל אביב וחיפה, בית החולים איכילוב, מכללת תל חי, מרכז וולקני ועוד – ומביאה לכם על קצה המזלג את התחזית לחיים של כולנו.
הטיפול הפסיכולוגי שלנו ישתפר בזכות חולדה
לא מצליחים להיכנס להיריון? המחשב שיהפוך את התהליך ליעיל ומהיר יותר
פרה, מאחורייך: תחליף החלב הכי דומה שיש
המצלמה שתגלה את סודות הים שישנו את חיינו
הרחפן שיזיז את העולם: מכף ידכם ועד למרחקים מפתיעים
מרוץ החיים המשוגע גובה מחיר מהבריאות שלנו וגם מאיכות הסביבה. רבים בעולם כבר מנסים למצוא פתרונות תזונתיים, שאולי אף יחליפו את צריכת האוכל מן החי - גם מסיבות מצפוניות וגם בשל ההשלכה הקשה על הפלנטה. אחת החלופות האפשריות היא מזונות שמגיעים מהים, המכונים "מזון כחול", וכעת מתברר עד כמה רבים היתרונות שלו: 100 חוקרים מומחים מרחבי העולם, ובהם גם ישראלים, סבורים כי למזון מהים יש יתרונות בריאותיים רבים אבל לא רק, המזון הכחול יכול לספק ביטחון תזונתי לתושבי מדינות עניות ועל הדרך גם לסייע בשמירה על הסביבה.
דוח בין-לאומי ראשון מסוגו, שחובר על ידי למעלה מ-100 מדענים מובילים מ-25 אוניברסיטאות ומכוני מחקר כמו אוניברסיטאות סטנפורד, סטוקהולם ואוניברסיטת תל אביב, בחן את תרומתם הגדולה של מזונות מן המים לתזונה, למחיה, ולמערכות אקולוגיות ושילובם בתוך מערכת המזון העולמית. תוצאות הדוח החדש, שהופק ביוזמת הארגון Blue Food Assessment, התפרסמו בחמישה מאמרים בכתב העת היוקרתי Nature. בשני הפרסומים הראשונים מתוך החמישה, ד"ר אלון שפון מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימה, היה בין החוקרים המובילים של המחקר.
"הדוח החדש הוא אוסף של מחקרים שהצטברו יחד לתובנות גלובליות ומרחיקות ראות, שיוצגו באירוע ההשקה של ה-Blue Food Assessment", מסביר ד"ר אלון שפון. "עד כה, מזונות מן המים נעדרו כמעט תמיד מהשיח סביב מערכות מזון בנות קיימה. הדוח מוצא כי 'מזון כחול', כלומר מזון ממקורות מימיים כגון אצות, פירות ים ודגים, יכול להוביל לתרומה בריאותית חשובה עם מחיר סביבתי מופחת לעומת מזונות אחרים מהחי".
"תזונה לקויה היא אחד הגורמים המובילים לתחלואה ולתמותה בעולם", אומר ד"ר שפון. "למזונות מן המים יש הרבה מה לתרום מבחינה בריאותית וסביבתית בקרב מדינות עניות ואוכלוסיות מוחלשות, וגם בקרב מדינות מפותחות כגון ישראל. מזונות מן המים עשירים במגוון גדול של רכיבי תזונה כמו ויטמינים, מינרלים, חומצת שומן, אומגה 3 ועוד, בהשוואה למקורות חלבון יבשתיים מן החי. בנוסף המחיר הסביבתי של מזונות מן המים, בעיקר של אצות, צדפות וסרדינים, נמוך יותר אפילו מזה של בשר עוף – ובטח ובטח נמוך יותר מהמחיר הסביבתי של גידול בשר בקר".
"משחיתים כ-16 טריליון דונם באוקיינוס בכל שנה"
"אין ספק שבעבר הדגים היו משמעותית בריאים יותר", טוענת ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימה והדיאטנית הראשית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. "הדגים שדגו בשיטות המסורתיות היו חלק מהמארג הכולל של האוקיינוסים לפני שעשינו נזקים. היום חלק מהם מכילים מיקרו-פלסטיק שהם אוכלים ומתכות כבדות. חלק מהדגים שמגודלים בחקלאות ימית ובבריכות, מגודלים בצפיפות גדולה ולא ברור בדיוק איזה אוכל הם מקבלים ומה האיכות התזונתית שלהם. הם בטוח פחות מזינים מפעם. אבל הם עדיין יותר בריאים מהבקר".
בגרינפיס מזהירים בעיקר מפני שיטת הדיג הנפוצה – מכמורות: "רשתות הענק של מכמורות הדיג ממוטטות ומשטחות את האלמוגים, תופסות אל תוכן את כל מה ששוחה באזור, החל מדגים שאינם דגי המטרה, דרך אלמוגים וכלה בכרישים, צבי ים או דולפינים. בתי גידול שנהרסים מאבדים את תפקודם. דיג מכמורת משחית בכל שנה כמעט 16 טריליון דונם של רצפת האוקיינוסים, לעומת כ-100 מיליון דונם המושחתים בכל שנה ביבשה. הן אחראיות להרס המגוון הביולוגי וגם לפליטות פחמן מקרקעית הים בכמות שעולה על פליטות הפחמן מהתחבורה האווירית הגלובלית. דיג מכמורות לא רק מוחק מינים שלמים ומשמיד בתי גידול, אלא גם מהווה הפרעה של ממש לאגן הפחמן החיוני שעליו נסמכים כלל החיים על הכדור".
"כבר שנים שאנחנו יודעים שלחברות דיג גדולות יש השפעה רבה על ממשלות הנוגעות לניהול ושימור הים, וכבר שנים ברור לנו שהאופן שאנחנו דגים, חייב להשתנות", אומרים בגרינפיס ישראל. "אנחנו יודעים שתעשיית הדיג המסחרי נעזרת בלוביסטים המפעילים לחץ כבד על הממשלה כדי לצמצם רגולציה המגינה על הים, שומרת על מינים הנתונים בסכנה ודואגת לשלומה של המערכת הימית על פני אינטרסים תאגידיים".
"חלק גדול מהדגים בישראל מגיעים מסין - ואין לנו מושג מה האיכות שלהם"
הדוח מוצא כי במדינות עניות ואוכלוסיות מוחלשות, תוספת קטנה של מזונות מן הים, כמו אצות, רכיכות ודגים, יכולה לתרום תרומה של ממש לביטחון התזונתי ולבריאות האוכלוסייה, ובמדינות מפותחות כגון ישראל, שבה צריכת הבשר (עוף ובקר) היא מהגבוהות בעולם, החלפה של חלבון מהחי במזונות מן המים גם תשפר מאוד את בריאות האדם, וגם תפחית את ההשפעה הסביבתית. ד"ר שפון: "מצאנו שתוספת גלובלית צנועה של 8% בתצרוכת מזונות מהמים מעבר לבסיס הייצור בשנת 2030 תוביל לצמצום החוסרים התזונתיים של 166 מליוני בני אדם ברחבי העולם – וגם תפחית את המחיר סביבתי של צריכת חלבונים יבשתיים מהחי".
כדי להמחיש עד כמה "חוסר ביטחון תזונתי" הוא לא תופעה שכיחה רק במדינות נחשלות, אלא כזאת שנמצאת מתחת לאפנו, לא צריך להסתכל רחוק: לפי ההערכות, מאות אלפי משפחות בישראל סובלות ממחסור באוכל - וההשפעה לרעה על בריאותן לא מאחרת להגיע. על פי נתוני ארגון "לתת", סל מזון בריא עבור זוג קשישים יעלה בממוצע 1,074 שקלים - כמחצית מקצבת הזקנה. עבור משפחה של 5 נפשות, שבה שני ההורים משתכרים משכורת מינימום, סל מזון מהסוג המומלץ על פי משרד הבריאות יעלה כ-30% מהכנסתם.
לדברי ד"ר אדלר, אסור לראות במחקרים מסוג זה קריאה לעלייה בצריכת המזון מהים: "אחוז גדול מהאוכלוסייה בעולם תלוי במזון מהים – תלוי לקיומו. יש 3-2 מיליארד אנשים על כדור הארץ שבלי הדגים אין להם משהו אחר לאכול. למרות זאת לא כדאי להגדיל את צריכת הדגים כי פשוט אין מספיק דגים באוקיינוסים. ככל שאנחנו דגים יותר ומפרים את המגוון והאיזון האקולוגי, אנחנו פוגעים בשירותים הנוספים של האוקיינוסים".
"בישראל חלק גדול מהדגים מגיעים מסין, ואין לנו מושג מה האיכות שלהם", אומרת ד"ר אדלר. "אנחנו צריכים להתבסס בעיקר על מזון מהצומח. בעבר הבקר והתרנגולות אכלו עשב שמלא באומגה 3, וככה היא נכנסה לכל מערכת המזון. בעשורים האחרונים אנחנו מאכילים את בעלי החיים בדגנים ולפעמים בתירס, ואז הם חולים ונותנים להם אנטיביוטיקה. זה פשוט זול יותר ומשתלם יותר למגדלים. זאת הסיבה שרוב המזון הבסיסי בעולם זול ולא בריא".
"עד כה היו מעט מאוד הערכות, רובן חלקיות, באשר להשפעה הסביבתית של גידול מזון מן הים, ולא היה ניתוח כולל שהשווה בין כל סוגי המזונות הללו בצורה אחידה", משיב ד"ר שפון. "אנחנו סיפקנו לראשונה תמונה כוללת של ההשפעה הסביבתית של הגידול של כשלושה רבעים מסך כל המזונות הללו, וראינו שהמחיר הסביבתי של גידול אצות וצדפות הוא הנמוך ביותר בקרב כל המזונות מן המים וזה מצטרף לתובנה כי מזונות מן הצומח – גם ביבשה – הם בעלי ההשפעה הסביבתית הנמוכה ביותר".
"גם מדינת ישראל צריכה לבנות חזון של מזונות מן המים ולהתבסס על הידע האדיר שקיים פה לטובת האדם והסביבה", הוא מדגיש. "כמדינה על ספר המדבר, מקורות המים המתוקים שלנו מצומצמים ולכן החקלאות הימית צריכה להתמקד בים. צריך למנף את הידע והמחקר האדיר שנעשים פה בתחום של אצות ולפתח חקלאות ימית מבוססת מן הצומח כי הם מזונות עם האימפקט הסביבתי הנמוך ביותר ועשירות מבחינה תזונתית - ורצוי שיהוו תחליף לצריכה המקומית הגבוהה של מזונות מהחי".