הטבע בישראל הוא מהיפים והמגוונים בעולם. באוויר, בים וביבשה מתקיימות אוכלוסיות מגוונות של חיות בר, מיני צמחים ובתי גידול טבעיים וייחודיים המאפשרים את קיומם. יחד עם זאת לא לעולם חוסן. קצב החיים בעידן המודרני מביא עמו לגידול באוכלוסייה האנושית, עלייה ברמת החיים, תרבות הפנאי והיקף הצריכה, פיתוח תשתיות ועוד הרבה מאוד בעיות. מגמות אלו לרוב מבורכות לאדם אך ידועות גם כבעלות השפעה מהותית, לרוב שלילית, על הטבע בכלל וחיות הבר שמפרה את האיזון האקולוגי. נוכח מציאות זו והשינוי האקלימי שלא מסייע ואף מאיים עוד על הסביבה, אם לא נקפיד ונשמור על הטבע יהיה מאוד קל להחריב אותו ומאוד מורכב, אם בכלל, לתקן. לכבוד יום שמירת הטבע הבין-לאומי, שמצוין היום, ריכזנו לכם יחד עם רשות הטבע והגנים, האמון על שמירת ערכי הטבע, את האיומים הבולטים בישראל.

צמצום שטחים פתוחים

צמצום וקיטוע של בתי הגידול הם האיומים המשמעותיים ביותר על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בארץ ובעולם. מדי שנה נגרעים שטחים פתוחים (בהם שטחים טבעיים ומיוערים ושטחי חקלאות פתוחים) בהיקפים נרחבים לטובת מגוון רחב של שימושי אדם כגון בנייה, פיתוח תשתיות ותעשייה. מכיוון שהטבע בישראל נמצא רובו בשטחים הפתוחים, לגריעת שטחים אלו השפעות משמעותיות על מצבו.  

מאחר ושטח מדינת ישראל הוא קבוע, גריעת השטחים הפתוחים פוגעת למעשה באופן בלתי נמנע ומתמשך בבתי הגידול הטבעיים של מיני חיות בר ומיני צמחים ובמרחב המחייה שלהם. רובם של המינים מוגנים וחלקם בסכנת הכחדה. את לחצי הבנייה והפיתוח בלתי אפשרי כמעט לעצור אך את הפגיעה בטבע אפשר לצמצם. הדרך הטובה ביותר לכך היא באמצעות הכרזה על שמורות טבע שתבטחנה  שמירה והגנה על בתי הגידול החשובים וערכי הטבע המוגנים שבהן. זאת תוך תכנון ושימת דגש לשמירה על ה"מסדרון האקולוגי" - רצף שטחים פתוחים אשר מקשר בין שטחים טבעיים ערכיים ומאפשר תנועת חיות בר והפצה של צמחי בר. בנוסף נכון לעודד תחבורה ציבורית למען צמצום תשתיות הכבישים, עידוד עירוניות והגדלת צפיפות הבנייה בשטחים עירוניים, מאבק בבנייה הלא חוקית ועוד.

חולות ניצנים (צילום: אורי קייזר, רשות הטבע והגנים)
חולות ניצנים מתחילים להיבלע על ידי היישובים הסמוכים | צילום: אורי קייזר, רשות הטבע והגנים

שרפות

שרפות פורצות כתוצאה מפעילות האדם – בכוונה או בשוגג. מדי שנה פורצות ברחבי ישראל מאות שרפות הפוגעות באדם ורכושו, ערכי טבע, נוף ואתרי מורשת. האש לא מבחינה ומכלה את כל מה שבדרכה. בשנים האחרונות, מזג אוויר קיצוני המשלב עומסי חום, רוחות ויובש, בלוני תבערה מעזה, הצתות מכוונות בכל רחבי הארץ ואימוני אש חיה של צה"ל, מובילים להיקף שרפות נרחב בשטחים פתוחים וטבעיים. בהם שמורות טבע וגנים לאומיים, המשמרים בתי גידול של חיות בר ומיני צמחים, ערכי נוף ומורשת. החשש על פי המומחים הוא שעם השינוי האקלימי הצפוי, הסכנה תלך ותגדל עוד יותר.

"האסירים יכלו להיחנק למוות". כלא דמון בש (צילום: חדשות 2)
אסון הכרמל | צילום: חדשות 2

הלהבות פוגעות והורגות את בעלי החיים הקטנים והאיטיים שאינם מצליחים לברוח ביניהם: קיפודים, נחשים, לטאות, צבי יבשה ומיני מכרסמים וזוחלים נוספים. בתוך כך גם בית הגידול כולו נהרס ואינו יכול לתמוך עוד בבעלי החיים שזקוקים לו. בכך גם חיות הבר הגדולות בהן צבאים ויונקים נוספים, עופות דורסים ועוד מגלים לאחר השריפה שבית הגידול ומרחב השוטטות והמעוף הטבעי שלהם כבר לא יכול לספק להם מזון, מקומות מסתור וקינון הנדרשים להתרבותם והישרדותם. טרור הבלונים מעזה כדוגמה, המוביל להצתות חוזרות ונשנות לאורך שנים באותו אזור עלול כך, על פי החשש, להוביל להרס משמעותי של המערכת האקולוגית הטבעית באזור ולחילופין להוביל התפרצות של מינים מתפרצים שימנעו את ההתאוששות המינים הטבעיים באזור שנפגעו. כאשר השרפה מתרחשת בעונת הרבייה, קינים רבים של עופות וזוחלים נפגעים, והצאצאים מוצאים את מותם. הפגיעה קשה במיוחד לגבי עופות גדולים המקננים רק פעם אחת בשנה, ושרפה כזו יכולה לפגוע בדור שלם של עופות דורסים.

בין הדרכים להתמודד עם התפרצות השריפות והתפשטותן היא באמצעות קווי חיץ סביב יישובים ובלב השטחים הפתוחים, עידוד רעייה מפוקחת באזורי עשבייה, תגבור מערכי כיבוי והעלאת המודעות בקרב הציבור על כללי זהירות בהדלקת אש. רשות הטבע והגנים בשיתוף נציבות כבאות והצלה מובילים יחדיו מהלכי הסברה למען העלאת המודעות לנושא זה. בתוך כך כל הגופים העוסקים בכיבוי שריפות בשטחים הפתוחים בהם לוחמי האש, פקחי רשות הטבע והגנים, עובדי קק"ל, עובדים ומתנדבים מרשויות אזוריות ומקומיות ולוחמי צה"ל פועלים באופן שוטף לשפר ולייעל את שיתוף הפעולה ביניהם על מנת להצליח לכבות את האש כמה שיותר מהר בטרם התפשטותה.

מינים פולשים

מינים פולשים מוגדרים כאורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי, כתוצאה ממעשי האדם, והתפשטו והתבססו בסביבה החדשה אליה הגיעו. מינים אלו מסבים נזק משמעותי והרסני לאדם, לתשתיות ולמערכות אקולוגיות טבעיות תוך דחיקה ופגיעה במינים המקומיים ובבתי הגידול שלהם.

נמלת אש (צילום: אינסטגרם\terrestria.teb)
נמלת אש שהגיעה על קרש מדרום אמריקה | צילום: אינסטגרם\terrestria.teb

לשם המחשת הנזק של המינים הפולשים ניתן להזכיר דוח שפורסם באחרונה על ידי משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים ממנו עולה כי הנזק הכולל שעלול להיגרם ממינים פולשים בישראל הוא כ-500 מיליון ₪ בשנה, בהערכה שמרנית. זה כולל נזק לחקלאות ולכלכלה, לבריאות ולמערכת האקולוגית המקומית. בתוך כך המינים הפולשים נחשבים בין הגורמים הבולטים לאובדן המגוון הביולוגי. הם דוחקים מהטבע את מיני בעלי החיים והצמחים המקומיים, מסבים נזקים לתשתיות ואף גורמים למחלות ופגיעה בבני אדם במקרים מסוימים. בישראל מאות מינים פולשים הנחלקים למיני בעלי חיים ומיני צמחים. בין בעל החיים הפולשים הבולטים בישראל: נמלת האש, מיינה הודית, דררה ונוטרייה. בין מיני הצומח הפולשים הבולטים: אמברוסיה מכונסת, שיטה כחלחלה ואף אקליפטוס מצוי.

הדרכים לצמצם את תופעת המינים הפולשים

  1. הקפדה יתרה לא לייבא לארץ מיני חי או צומח  ללא אישור כתוב ומראש מהרשויות הרלוונטיות. הדבר מהווה גם עבירה על החוק
  2. קניית עציצים או שתילים במשתלות המקפידות ניטור ומידע על נמלת האש
  3. פעולות ניטור והדברה מקצועיות ותכופות

הרעלות

שימוש מסיבי ולא מבוקר בחומרי הדברה שגורמים להרעלת חיות בר, לעיתים בזדון באופן האסור על פי חוק, הוא בין הגורמים המאיימים על חיות הבר בישראל ובכך גם על הטבע בכללותו. בין אלו שמשלמים את המחיר ניתן למנות את העופות הדורסים בהם הנשרים והרחמים המצויים בסכנת הכחדה חמורה. עופות דורסים אלו, הניזונים מפגרים בשטח, מזהים עם חושיהם החדים את הפגרים די מהר וגם ממרחק רב וממהרים לנגוס בהם. ברגע שאלו נגועים בחומרי הדברה מסוכנים ההשפעה על העופות הדורסים הופכת לקטלנית ביותר עבורם. בתוך גם חיות בר אחרות, שניזונות מהפגרים, ביניהם שועלים ותנים, משלמות את המחיר. אחד מאירועי ההרעלה החמורים בישראל נרשם ממש באחרונה במאי 2019 כאשר 8 נשרים הורעלו למוות ברמת הגולן ועוד מספר נשרים נפגעו. מדובר בחצי מאוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן שנפגעה מההרעלה. כמעט מדי יום מתמודדים פקחי רשות הטבע והגנים עם מוקדי הרעלה סביב פגרים שמאותרים בשטחים הפתוחים. לעיתים מזוהה חומר הדברה האסור לשימוש שהונח בפגר ונועד באופן די ברור להרעלת חיות בר. פעולה מהירה של הפקחים, בין היתר בזכות אמצעים טכנולוגיים ובאמצעות יחידת כלבים המזהים רעלים, מונעת בחלק גדול מהמקרים אירועי הרעלה משמעותיים. יחד עם זאת האיום עדיין קיים והדרך כנראה להתמודד עם תופעה מסוכנת זו היא באמצעות אכיפה וחקיקה תקיפה יותר כנגד העבריינים וכן ברגולציה ובקרה הדוקה יותר סביב שימוש בחומרי הדברה.

נשר שהורעל בנגב שב לטבע (צילום: יניר בן אריה, רשות הטבע והגנים)
נשר שהורעל וחזר לטבע | צילום: יניר בן אריה, רשות הטבע והגנים

צייד לא חוקי

צבאים, דורבנים, ארנבות וחוחיות הן בין חיות הבר הבולטות שמשלמות את מחיר הצייד הלא חוקי בישראל. ציידים עבריינים פועלים בימים ובלילות בכל הארץ, מצוידים ברכבי שטח משופרים, כלי נשק חם, אמצעים לראיית לילה, מלכודת, כלבי ציד ובשיטות אכזריות כדי לרצות מניע של רווח כספי, מזון ומסורת. כל זאת בלי לבחול באמצעים אכזריים ותוך פגיעה בחיות בר בסכנת הכחדה. כדי להמחיש את האיום של הציד הלא חוקי על הטבע בישראל אפשר לקחת לשם המחשה את אוכלוסיית הצבאים בישראל שנאמדת רק בכ-5,500 פרטים בכל הארץ. בגודל אוכלוסייה כזה לכל פרט חשיבות רבה בהישרדות תקינה של אוכלוסיית הצבאים בישראל המצויה בסכנת הכחדה. מרבית הציידים הלא חוקיים בישראל כנראה לא נתפסים מאחר ומדובר בפעילות שמתבצעת בשטחים פתוחים גדולים בכל רגע נתון כמעט, אך מתוך ראיות וממצאים של אלה שכן נתפסים עולה שמדובר בפעילות לא חוקית שפוגעת והורגת עשרות צבאים בשנה לפחות אם לא יותר.

מעצר וחיפוש בביתו של צייד צבאים (צילום: דוברות מתפ״ש)
צבי שנמצא בביתו של צייד | צילום: דוברות מתפ״ש

סביב הצייד הלא חוקי מתנהל מרוץ חימוש ואמצעים בין הציידים הפועלים בניגוד לחוק ומשתכללים לבין רשות הטבע והגנים האמונה על הגנת חיות הבר בישראל. במסגרת זאת הרשות פועלת רבות עם צוותי הפקחים שלה בכל הארץ ובכל זמן,  בשילוב כוחות משטרה, מתנדבים וגם יחידת מודיעין ייעודית משותפת עם מג"ב על מנת להצליח בכל זאת לצמצם עד כמה שניתן תופעת אכזרית זו הפוגעת בטבע היפה של ישראל.  דרך נוספת להרתיע את הציידים הלא חוקיים היא בהחמרת הענישה על פי החוק שנכון לעתה כנראה אינה מחמירה מספיק.

זיהום ים ונחלים

מערכות אקולוגיות ימיות מספקות לנו, בני האדם, שירותים רבים, והאוקיינוסים והימים מהווים חלק אינטגרלי מקיומנו בכדור הארץ –  בין באספקת מקורות מזון, בין בייצור חמצן, בוויסות שינויי אקלים, ועוד. מלבד כל אלה העולם המופלא שמתחת למים מסב לנו גם הנאה ומעורר סקרנות ולא מפסיק להפתיע אותנו בייחודיותו. נחלים הם לב ליבם של בתי הגידול הלחים המקיימים עולם עשיר של מיני בעלי חיים ומיני צמחים וגם מקום לפנאי ורחצה עבור האדם וכן חיות הבר. יחד עם זאת הים והנחלים, מאוימים תמידית נוכח זיהומים רבים, בעיקרם כתוצאה מפעולות והשפעות אדם.

פסולת פלסטיק שזולגת לים ולנחלים, הזרמת שפכים - ביתיים או תעשייתיים, דליפת נפט מתעבורה ימית ובעיקר מיכליות נפט הם הגורמים העיקריים לזיהום. בנוסף לאלה שאריות חומרי ריסוס בחקלאות והפרשות בקר בנחלים פוגעות באיכות המים ובאקולוגיה המימית הרגישה, הנפגע העיקרי והמידי הוא התפקוד התקין של המערכת האקולוגית כולה, על חיות הבר ושאר היצורים החיים המאכלסים אותה ותלויים דרך קבע בבתי הגידול האלה ונכחדים. האדם משלם מחיר כבד על כך שיכולת הניצול של המים נפגעת ונוצרת גם תגובת שרשרת שמובילה למחלות ופגיעה סביבתית עם השפעות שליליות.

זיהום בנחל שורק/פלמחים (צילום: גיא כהן)
זיהום בחוף פלמחים | צילום: גיא כהן

רק באחרונה נחשפנו בישראל לזיהום ים וחופים נרחב וחמור כתוצאת מפליטת זפת הרסנית שמקורה על פי החשד במיכלית שעברה מול חופי ישראל. בימים הראשונים לזיהום רחצת האדם בחופים נאסרה וחיות הבר שילמו מחיר כבד. ביניהם עופות מים, סרטנים וצבי ים שכוסו בזפת ומצאו מותם. אלו ההשפעות המיידיות. את העתידיות עוד קשה לאמוד.

את זיהומי הים והנחלים כנראה קשה יהיה למנוע לחלוטין אך לצמצם אותם בהחלט ניתן. הדרכים לכך רבות ומגוונות. החל מהגנה על אזוריים ימיים ונחלים באמצעות הכרזתם כשמורות טבע ימיות ובכלל, דרך צמצום תעבורה ימית, בדגש על מיכליות נפט, בחופי ישראל לצד פעילות פיקוח ואכיפה נוקשה כנגד מזהמים, הרחקת בקר והפרשותיו מנחלים, הימנעות מהזרמת שפכים לנחלים ומשם לים וצמצום השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים ש'זורמים' בהמוניהם לים ולנחלים. המשוואה פשוטה: ימים ונחלים נקיים ומתפקדים אקולוגים טובים ובריאים לאדם ולרווחתו.

מבצע ניקוי זפת מחופי שבי ציון (צילום: הלל גלזמן)
מבצע ניקוי החופים מזפת | צילום: הלל גלזמן

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "משנה לשנה שמירת הטבע הופכת למורכבת  יותר נוכח הגידול באוכלוסייה ובתיירות, לחצי הבנייה ופיתוח התשתיות וקצב החיים המודרני. זאת כאשר המערכות האקולוגיות הטבעיות סופיות ומוגבלות ורגישות לכל שינוי. הרס ערכי טבע או מכלולים אקולוגיים יכול להיות בלתי הפיך. רשות הטבע והגנים היא הארגון הממשלתי היחיד עליו מוטלות הזכות והחובה לשמור על הטבע, ובפרט על בעלי החיים מפני האיומים השונים. לבעלי החיים אין  קול, הם אינם יושבים בוועדות, אבל יש להם צרכים.  הכלי העיקרי לשמירת הטבע הוא מודעות ואכפתיות ציבורית. גישה חיובית לטבע של בני האדם תגרום להקצאת משאבים, תשומת לב והתחשבות גם מצד מקבלי ההחלטות. מעבר לכך, הכלי המרכזי לשימור הטבע הוא הכרזת השמורות. אם השטח מוגן, השאר יבוא".