בשיא עונת הטיולים: משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מדווחים על תוצאות חריגות בדיגום מים שבוצעו לבחינת מצב זיהום הנחלים וממליצים למטיילים להימנע מכניסה אליהם ואומרים כי הרחצה עלולה להיות מסוכנת. הרף אותו קבעו המשרדים הוא 400 חיידקי אי-קולי על כל 100 מ"ל מים, כשבעבר הרף עמד על 1,000 חיידקים. זאת אומרת, הסטנדרט שהיה נהוג שנים רבות הוחמר משמעותית. בעל עסק בצפון: "זאת פגיעה כלכלית, מבטלים טיולים".
למה הרף הוחמר? הכל התחיל כשבמשרד הבריאות החליטו להחמיר את תקן האיכות של מי הנחלים בעקבות הדיווחים על מקרים של תחלואה בעכברת. אבל עם זאת, אין כל הוכחה שמקור העכברת במים, וגם איפה שאותרו דגימות חריגות, לא נמצא מקור הזיהום. החמרת הקריטריונים לסף הזיהום פוגעת משמעותית בתיירות באזור, בטח בשנה כל כך קשה ובשיא עונת הטיולים.
שמעון זומר, בעל מזנון המפל השחור בנחל אל על: "הפגיעה הכי גדולה היא שגופים גדולים לא מגיעים. חברות גדולות, קייטנות, גופים של המדינה לא יבואו. גופים ציבוריים או חברה לא תיקח סיכון להיכנס למקום שיש עליו אזהרה. תגלית לא יכולים לעצור אצלי. הם מתכננים את הטיול ומבטלים את ההגעה שלהם לאזור. זאת פגיעה כלכלית".
"כל המנהלים של רשות הטבע והגנים מטיילים עכשיו במקום כי הם יודעים שהמקום ריק. אחרי הקורונה סגרתי עסק ופתחתי עסק אחר והשקעתי כסף באופניים להשכרה ועכשיו אנשים לא מגיעים", הוא אומר. "גם אנשים שכבר מגיעים שואלים כמה פעמים אם מותר או אסור להיכנס. כל מה שהאזהרה הזאת אומרת היא שאסור לשתות את המים מהנחל כי זה עשוי לגרום לשלשול אבל מי שקורא את האזהרה אוטומטית לא מגיע. תמיד יש חיידקים בנחלים, הוא לא נקי אבל גם לא מזוהם".
גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון: "זה כיסוי תחת של משרד הבריאות. אני קורא לשרים תתעשתו זה אירוע מטופש והזוי תשלחו לפה אנשי מקצוע שיבדקו ואם חושבים שאסור תגידו אסור אבל גם זה לא עושים אומרים ממליצים כי גם אתם יודעים שאין קשר. תתעשתו הפיגוע הכלכלי הזה בגליל ובגולן הוא הרסני אחרי שנה שהתיירות לא עבדה".
מהחברה להגנת הטבע נמסר: עד היום לא קיים תקן מוגדר ומבוסס לזיהום תברואי בנחלים והתקן על פיו מפורסמות הודעות האזהרה למטיילים בנחלים בצפון הוא למעשה "תקן לאיכות מי ים בחופי רחצה מוכרזים", אולם במשך שנים רבות הייתה 'הקלה' בתקן. ישנם כיום מדדי זיהום נוספים ממוקדים ומדויקים יותר אשר יכולים אף להצביע על מקור הזיהום ונערכים בתחום זה מספר עבודות מחקר ובדיקה.
ההחמרה שהחזירה את רף ה-400 נובעת ככל הנראה מחשש יתר ממחלת העכברת, אך אין זה מדד ישיר אשר יכול להצביע בברור על סכנת תחלואה ולכן להבנתנו יש להחזיר לעת עתה את רף ה-1000 שהיה מקובל עד כה. באגן הכינרת לאורך השנים וכיום נעשות פעולות רבות לצמצום ולמניעת מקורות הזיהום, השקעות בתשתיות ופעולות אכיפה ופיקוח מוגברים. אולם עדיין נדרשת השקעה ותמיכה במחקרים רב כיווניים על מנת להבין ולאתר מהם מקורות הזיהום האמיתיים, לבחון, להשוות ולדייק את שיטות הבדיקה המצביעות על זיהום כאשר בסופו של התהליך ניתן יהיה להגדיר תקן עדכני ומותאם לנחלים.
תגובת המשרד להגנת הסביבה: הדיגומים שנערכים בנחלי הצפון הם דיגומים מייצגים בלבד שמבוצעים עבור משרד הבריאות באמצעות פקחי רשות הטבע והגנים, לפי תכנית שקובע משרד הבריאות ובמימונו. משרד הבריאות קובע את הסטנדרט הנדרש בישראל לאיכות מים המתאימים לשימוש אדם בנחלים, והציב אותו על 400 חיידקי קולי צואתי ל-100 מ"ל. לנו אין שיקול דעת. הוא הרגולטור לנושא.
הכניסה לנחלים הבאים עלולה להיות מסוכנת:
- שניר (חצבאני) מהגשר הרומי (גבול לבנון) ועד למפגש עם הירדן
- ירדן מגשר יוסף ועד גשר אריק
- ג'ילבון - מפל דבורה
- יהודיה - מפל יהודיה
- זאכי
- מג'רסה
- משושים - בריכת המשושים
- נחל אל על - המפל השחור
- נחל צלמון - בריכת החרוב וטחנת הקמח
- נחל כזיב – בריכת הדלבים
- נחל געתון – חניון החורבה