אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
התרופות שמשנות התנהגות של סרטני נהרות
תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI ודומיהן, מופרשות דרך מי שפכים למקורות מים ומשפיעות על האיזון הטבעי במערכת האקולוגית. במחקר חדש בחנו החוקרים את השפעתם על סרטני הנהרות (crayfish), בני דודם של הלובסטרים, שנפוצים בנחלים ובאגמי מים מתוקים. הם ניזונים בין היתר מרעייה של פסולת עלים רקובים ואצות, וכך מהווים שחקנים חשובים בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה. במהלך היום הם מסתתרים מתחת לסלעים ובולי עץ, ופעילים בעיקר בלילה על מנת להימנע מטורפים. החוקרים מצאו כי חשיפה של הסרטנים לתרופה נגד דיכאון, גם במינונים נמוכים, מספיקה על מנת לשנות את התנהגותם לתוקפנית ונועזת יותר, ולגרום להם לשהות זמן רב יותר מחוץ למקומות המסתור שלהם - כך שהם פגיעים יותר לטורפים. עם זאת, הסרטנים גם מבלים זמן רב יותר בחיפוש אחר מזון, מה שיכול להשפיע על יציבות המערכת האקולוגית בשכבות הנמוכות יותר.
כבר לא מרגישים צורך להסתתר, וזה עלול להיות מסוכן לסביבה. סרטן נהרות | צילום: Geza Farkas, Shutterstock
זה ג'וק? זה רובוט? זה רובו-ג'וק!
יפתח דיבון
כשאתם רואים תיקן, התגובה הראשונה שלכם עשויה להיות לרצות לברוח ממנו או לדרוך עליו, אבל יש אנשים שמנסים דווקא ללמוד מהחרקים הללו. תיקנים משלבים שתי תכונות שמעניינות במיוחד מפתחי רובוטים – קשיחות וזריזות (בנוסף ליופיים המדהים, כמובן). קבוצת מדענים מסין ומארה"ב פיתחו לאחרונה רובוט גמיש ששואב את ההשראה לקיומו ממבנה גופו של התיקן. ה"ג'וק" המכני נע באמצעות הפעלת מתח חשמלי משתנה על גביש פיאזואלקטרי, גביש שמשנה את גודלו בתגובה להפעלת מתח חשמלי. ה"ג'וק" השיג את המהירות הגבוהה ביותר שנמדדה עבור רובוטים מסוגו, ומסוגל לשאת משא העולה פי שישה על משקלו. הוא אפילו הצליח לשרוד אחרי שאדם רקך עליו במלוא משקל גופו, כוח גבוה בערך פי מיליון ממשקלו של הרובוט. הפיתוח יוכל לשמש לאיסוף מידע במקומות לא נגישים, כמו בניינים שנהרסו ברעידת אדמה, ולביצוע בדיקות תקינות למבנים ותשתיות.
העיניים המגנטיות של הציפורים הנודדות
עופות נודדים מצליחים לנווט היטב במסעות שאורכים לעיתים אלפי קילומטרים, יכולת שמסקרנת את בני האדם כבר מאות שנים. מחקרים הראו שהם נעזרים לשם כך בשדה המגנטי של כדור הארץ, אך המנגנון המדויק שבאמצעותו הם חשים את השדה המגנטי לא היה ברור. אחת ההשערות היא שחלבונים רגישים לאור המשתייכים למשפחת החלבונים הקריפטרוכרומיים (cryptochrome) ונמצאים ברשתית העין של הציפורים, הם אלה שמאפשרים את חישת השדה המגנטי, ובאמצעותה את הניווט.
חוקרים מאירופה דיווחו לאחרונה בכתב העת Nature כי הם מדדו את התכונות המגנטיות של החלבון הקריפטוכרומי CRY4 אצל אדומי חזה (Erithacus rubecula), שהם ציפורי שיר נודדות. הם מצאו שאכן יש לו תכונות מגנטיות, ושהוא רגיש יותר לשדות מגנטיים לעומת גרסאות אחרות שלו שקיימות אצל עופות לא נודדים כמו תרנגולות ויונים. אף שההשערה כי החלבון הזה מעורב בחישה המגנטית של העופות קיימת כבר שנים רבות, זוהי הפעם הראשונה שמדענים הראו כי הוא אכן רגיש לשדה מגנטי, ולפיכך יכול לשחק תפקיד בניווט.
חלבון רגיש במיוחד לשדות מגנטיים, בשונה מהחלבון של עופות לא נודדים. אדום חזה | צילום: Shutterstock, Wang LiQiang
תלבשי משהו - חם בחוץ
ד"ר איתן אוקסנברג
כדי לשמור על חום גופנו ביום קר אנחנו נוהגים לעטות עוד שכבות לבוש. לעומת זאת, כדי להתמודד עם הטמפרטורות העולות צריך כבר טכנולוגיות מתוחכמות יותר. בד חכם חדש, שיכול לקרר באופן סביל את הלובשים אותו בחמש מעלות צלזיוס, מצטרף לשורה של פיתוחים שמטרתם לסייע לנו להתמודד עם עומס החום. חלקיקים שקוטרם בין מאתיים לאלף ננומטר (מיליארדיות המטר) משולבים בסיבי הבד ומחזירים את רוב קרינת השמש בתחום הנראה ובתחום התת-אדום. כך מצטמצמת מאוד בליעת הקרינה, במקביל, הקרינה שהבד פולט נמצאת בטווח אנרגיה כזה שמאפשר לה להיפלט ביעילות לחלל החיצון בלי להיבלע באוויר ולחמם את הסביבה. ה"בד המקרר" מיוצר בתהליכים שמותאמים לתעשיית הטקסטיל הקיימת ועשוי לאפשר לכולנו להינות מעתיד קצת יותר קריר.
הבד יכול לקרר את הגוף בחמש מעלות צלזיוס. הדמיה תרמית של הבגד החדש | מתוך מאמר המחקר: S. Zeng et al./Science (2021)
הכול נשאר במשפחה - אפילו החברים של אמא
ד"ר יונת אשחר
מחקרים שחקרו בעבר רשתות חברתיות של בעלי חיים, הראו שיש מינים שאצלם המעמד החברתי של הצאצא בקבוצה, כלומר אם הוא במרכז או בשוליים, קשור למקום של אמו באותה רשת חברתית. במחקר חדש החוקרים הלכו רחוק יותר והראו שהקשרים עצמם, עם פרטים מסוימים בקבוצה, עוברים אצל צבועים נקודים ישירות מהאם לצאצא.
החוקרים השוו את הקשרים החברתיים של הגורים לאלו של אמם, והראו שהם דומים מאוד, יותר מאשר הקשרים החברתיים של צבועים אחרים. הדמיון בין הקשרים החברתיים של האם לאלו של צאצאיה נמשך לפחות כמה שנים, אפילו כשהקשר בין הצאצאים לאם נחלש והם בילו איתה פחות זמן. כך הרשתות החברתיות של הקבוצה, והקבוצה עצמה, נשארות יציבות מדור לדור. המחקר הראה גם שהורשת הקשרים החברתיים קשורה לסיכויי ההישרדות של הצאצאים ושל האם. עם זאת, לא ברור אם הורשת הקשרים עצמה תורמת לצבועים, או שמא קשר טוב בין האם לגורים מוביל גם לדמיון בקשרים שלהם וגם לחיים ארוכים.
משפחת צבועים נקודים. צילום: Alta Oosthuizen, Shutterstock
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם