בשנת 2017 קבע ארגון הבריאות העולמי כי כ-3.5 מיליארד בני אדם, כלומר כמעט חצי מאוכלוסיית העולם, סובלים ממחלות הקשורות לפה, וכי עששת היא המחלה הנפוצה ביותר בעולם. כשנוצרת עששת, זגוגית השן נהרסת עקב פעילותם של חיידקים על רובד השן, ובהמשך גם שכבת הדנטין, העמוקה יותר, עלולה להיפגע. כתוצאה מכך מתפתחת לא פעם דלקת באזור.
מעבר לכאב שנגרם, בעיות בשיניים מטילות עול כלכלי כבד על המוני אנשים, שכן טיפולי שיניים עלולים להיות יקרים מאוד. במקרים רבים נגרם לשיניים נזק בלתי הפיך, שמחייב התערבות רפואית יקרה בדמות טיפולי שורש, כתרים והשתלות שיניים. עם זאת, את רוב הנזקים אפשר למנוע, בין השאר באמצעות הפחתת הצריכה של דברי מתיקה, צחצוח שיניים תדיר ושימוש בחוט דנטלי.
אחת התופעות הפחות נעימות שעלולה לקרות בפה היא הופעתה של תחושת כאב כשהשיניים באות במגע עם אוכל קר במיוחד, כמו גלידה או משקה צונן. למה זה קורה לנו, ואיך זה שתרופות סבתא מסוימות, כמו מריחת שמן ציפורן על החניכיים, עוזרות להפיג את הכאב הזה? כדי להבין את זה צריך קודם להכיר את מבנה השן והשכבות.
מבנה של שכבות. בחוץ אמייל, בפנים הדנטין ובתוכו מוך השן | איור: Maxx-Studio, Shutterstock
השיניים שלנו מורכבות מכמה שכבות. השכבה החיצונית הלבנה שאנו רואים נקראת זגוגית השן, או אֶמַייל, והיא השכבה הקשה המגינה על השכבות הפנימיות של השן. מתחת לה נמצאת שכבת הדֶנְטִין (שֵינן), הקשיחה קצת פחות, שמייצרים תאים שנקראים אוֹדוֹנְטוֹבְּלַסְטִים. מתחת לדנטין נמצאים מוֹך השן, רקמה רכה שמכילה כלי דם ועצבים, והצֶמֶנְטוּם שמסייע לקיבוע השן בחניכיים.
בנוסף בפה האדם חיים מאות מינים של חיידקים. חלקם מועילים לנו, למשל מסייעים בעיכול המזון, אך אחרים עלולים לגרום נזק לשיניים. הנזק נגרם כשהחיידקים הללו ניזונים משאריות המזון והסוכרים שבפינו, ובפירוקם מייצרים חומצה שפוגעת ברקמות השן ועלולה לגרום לדלקות ולחורים בשיניים.
עם התפתחות של דלקת כזאת, השיניים עשויות לפתח רגישות גבוהה לקור, ובמגע בין השן למאכל קר נחוש כאב חד וחזק. הכאב הזה נובע מחשיפה של עצבי חישה הנמצאים מתחת לשכבות האמייל והדנטין. עקב הפגיעה בשן, העצבים הללו חשופים יותר לחומר הקר שנמצא בחלל הפה והם חשים את הטמפרטורה הנמוכה ומתריעים עליה למוח.
שמן ציפורן על החניכיים
אף שהתהליך הבסיסי ידוע כבר שנים רבות, רק לאחרונה התברר איך חישת הטמפרטורה בשיניים מתרחשת בפועל ברמה המולקולרית. במחקר שפורסם השנה בכתב העת Science Advances, חשפו לורה ברנל (Bernal) ופמלה סוטלו-היצ'פלד (Sotelo-Hitschfeld) מאוניברסיטת ארלנגן-נירנברג ברגמניה, ועמיתיהן, חלבון שממלא תפקיד מכריע בחישת הקור בשיניים.
החלבון, TRPC5, שייך למשפחה של חלבונים שנמצאים בקרומי תאים, למשל בלב, בשרירים ובשיניים, ומאפשרים לחלקיקים בעלי מטען חשמלי (יונים) לחדור לתא או לצאת ממנו בתגובה לגירוי כגון שינוי בטמפרטורה או מגע מכני. מעבר היונים משנה את מאזן החומרים בתא וכך משפיע על תהליכים המתרחשים בו.
החוקרות גילו שהחלבון קיים בכל התאים מייצרי הדנטין בקרבת שורש השן, כלומר החלק התחתון של השן שמשתלב בתוך עצמות הלסת והגולגולת. כמו כן הן ראו שכאשר החלבון אינו נמצא בשיניהם של עכברים, העכברים אינם מגיבים לכאבי שיניים באותה צורה שבה מגיבים עכברים רגילים לגירוי דומה. הן הסיקו שהחלבון הזה נחוץ כדי לעורך תחושת כאב בשיני העכברים, למשל מחשיפה לקור.
בהמשך פיתחו החוקרות מערכת הכוללת את הלסת של העכבר ואת העצבים המקושרים אליה, והשתמשו בה כדי לבדוק איך חומרים מסוימים משפיעים על פעילות החלבון בחשיפה לקור. כך הן גילו כי חומרים שחוסמים את פעילות החלבון הפחיתו את תגובת עצבי החישה לחשיפה לקור. בדיקה נוספת גילתה כי אותו חלבון קיים גם באודונטובלסטים שבשיני האדם.
הגילוי הזה מסביר גם מדוע מריחת שמן ציפורן על החניכיים עוזרת לנו להתמודד עם כאבי שיניים. המרכיב העיקרי בשמן הציפורן הוא אֵאוּגָנוֹל (euganol), המשמש כבר עשרות שנים כחומר מאלחש ברפואת שיניים. אאוגנול חוסם את פעילותו של החלבון TRPC5, וכך מפחית את רגישות השיניים ואת הכאב בהן. כעת ייתכן שיפותחו בקרוב טיפולים חדשים המתבססים על הממצאים הללו כדי לסייע לבני אדם להתמודד עם כאבי קור בפה, וכאבי שיניים בכלל.