עומס החום הקיצוני בגרינלנד הוביל לאובדן קרח רב ממדף הקרח העצום במדינה בתוך יום אחד בלבד. על פי החוקרים הדנים, כמות הקרח הייתה מספיק גדולה כדי לכסות את כל פלורידה ב-2 סנטימטר של מים. מאז 27 ביולי אבדו כ-8.5 מיליארד טון מטר ביום מעל פני מדף הקרח העצום - פי שניים משיעור ההפסד הממוצע הרגיל שלו במהלך הקיץ, כך עולה מ-Polar Portal, אתר דני המנוהל על ידי האקלים הארקטי.
ההפסד העצום מגיע לאחר שהטמפרטורות בצפון גרינלנד זינקו ל-20 מעלות צלזיוס, שהם פי שניים מממוצע הקיץ, כך דיווח המכון המטאורולוגי הדני. הטמפרטורות הגבוהות ב-28 ביולי גרמו לאובדן הקרח השלישי בגודלו ביום אחד בגרינלנד מאז 1950. ההפסדים הגדולים ביותר ליום אחד התרחשו בשנים 2012 ו-2019. אובדן הקרח השנתי של גרינלנד החל בשנת 1990 - ובשנים האחרונות הוא הואץ עד פי 4 מהכמות לפני שנת 2000.
למרות שכמות הקרח שנמס באירוע הקיץ הזה הייתה לפני פחות משנתיים, במובנים מסוימים הוא יכול להיות גרוע יותר. "למרות שזה לא קיצוני כמו בשנת 2019, השטח שעליו מתרחש ההיתוך גדול אפילו קצת יותר מלפני שנתיים", כתבו חוקרים.
על פי הערכה של מרכז הנתונים הלאומי לשלג וקרח האמריקאי (NSIDC), מפלס הים העולמי יעלה בכ-6 מטר אם כל הקרח של גרינלנד יימס. חאווייר פטווייס, מדען אקלים מאוניברסיטת ליאז' שבבלגיה, העריך כי כ-22 מיליארד טון קרח נמס מגלון הקרח של גרינלנד ב-28 ביולי, ו-12 מיליארד טון עושים את דרכם לתוך האוקיינוס. הוא צייץ כי 10 מיליארד טון האחרים של הקרח המומס נספגו מחדש.
_re_autoOrient_w.jpg "תמונת לווין של איבוד הקרח ממדף הקרח בגרינלנד (צילום: רויטרס)")
פטווייס מייחס את הגורם להאצה בהיתוך לאירוע אטמוספרי, המכונה אנטי-ציקלון, מעל ליבשת. אנטי-ציקלונים הם אזורים של לחץ גבוה המאפשרים לאוויר הכלוא בתוכם לשקוע, להתחמם תוך כדי הקיץ וליצור תנאים שבהם מזג אוויר חם יכול להימשך באזור אחד לאורך זמן. עונת ההיתוך של גרינלנד נמשכת בדרך כלל מיוני עד תחילת ספטמבר. עונת ההיתוך של השנה כבר הביאה ליותר מ-100 מיליארד טון קרח שנמס לאוקיינוס, כך על פי נתוני ממשלת דנמרק.
מדף הקרח של גרינלנד הוא מדף הקרח הקבוע היחידי על פני כדור הארץ, מלבד זה שבאנטארקטיקה, וגודלה בערך פי שלושה מגודלה של טקסס, עם שטח של כ-1.6 מיליון קילומטרים רבועים, על פי NSIDC.
על פי NSIDC, הקרח שנמס בגרינלנד ובאנטארקטיקה מהווה 99% ממאגרי המים המתוקים של כדור הארץ, אך שניהם איבדו מסה בקצב מואץ עקב שינויי אקלים. מגמת ההיתוך המואצת של גרינלנד היא כזו שמדענים רואים באזורים קפואים אחרים בכל רחבי העולם.
על פי הדיווחים בעבר, בין השנים 2000 ל-2019 איבדו הקרחונים בכדור הארץ בממוצע 266 מיליארד טון מטר בשנה, המהווים 21% מהעלייה הנראית ברמת הים לאורך פרק הזמן הזה. מחקר אחר אף העריך שכדור הארץ מאבד מספיק קרח מדי שנה כדי לכסות שטח קפוא בגודל אגם סופיריור.