הקשר הישיר בין רעש סביבתי שנגרם כתוצאה מעומס תחבורתי לבין סכרת ומחלות לב ידוע, אך במחקר חדש וחסר תקדים בהיקפו שפורסם במגזין הרפואי BMJ מציגים החוקרים את הקשר בין הרעש לדמנציה. המחקר כולל מידע שנאסף על 2 מיליון איש במשך למעלה מעשור והיא מראה כי אלו המתגוררים באזורים בהם החשיפה לרעש תחבורתי היא מוגברת – הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בדמנציה, בייחוד באלצהיימר. הנבדקים כולם תושבי דנמרק מעל לגיל 60.
החוקרים מיפו את המדינה על פי רמת החשיפה לרעש, בכל כתובת וכתובת של המשתתפים במחקר. מהמדידה שהחלה בשנת 2004 והסתיימה ב-2017 עלה כי 1,216 מתוך 8,475 מקרי הדמנציה אשר היו רשומים במערכת הבריאותית ב-2017 – הם תוצאה אפשרית של החשיפה לרעש תחבורתי. כאשר 963 מתוך החולים שויכו להשפעת רעשי הכבישים, ואילו 253 חולים שויכו להשפעת רעש הרכבות באזור מגוריהם.
דמנציה היא אחד מהאתגרים הבריאותיים הגלובליים ההולכים וגוברים. על פי הערכות עד 2050 מספר החולים ברחבי העולם צפוי לעלות ליותר מ-130 מיליון. מחקרים קודמים מצאו בעבר גורמים מגוונים אשר תורמים לעליית הסיכון לחלות בדמנציה, ביניהם גם זיהום האוויר שנגרם מתנועת כלי הרכב. אולם הפעם הקשר שנמצא הוא נפרד לכך כאשר "זיהום הרעש" בלבד הוא גורם בפני עצמו. אם הדפוס שהתגלה במחקר יזכה לאישוש במחקרים עתידיים, תהיה לכך משמעות עבור התכנון העירוני והדרך שבה אנחנו מסתכלים על תחבורה באופן כללי. הממצאים למעשה מצביעים גם על האפשרות שניתן לצמצם את התחלואה על ידי טיפול ברעש שמייצרות המכוניות והרכבות, או לכל הפחות על ידי צמצום החשיפה אליו.
עם זאת, המחקר הנוכחי הוא תצפיתי בלבד, ולא מצביע על קשר סיבתי כזה או אחר ולמעשה הוא לא חושף את המנגנון המדויק שעומד מאחורי ההשפעה, ולכן נדרשים מחקרים נוספים אשר יחדדו את ההבנה בהקשר הזה. למרות שעדיין לא ניתן לקבוע חד משמעית, החוקרים משערים כי יתכן ושחרור הורמון לחץ כתוצאה מחשיפה לרעש משחק תפקיד, כמו גם מניעת שינה המאפיינת את מי שחיים בסמוך להפרעות שכאלה. אלה זה מכבר סומנו במחקר כגורמים למחלות לב, לשינויים בלתי רצויים למערכת החיסונית, ולדלקתיות מוגברת – כולם כשלעצמם כבר בוססו במחקר כקשורים להופעתה של דמנציה.
המחקר אמנם מוגבל, אך נחשב לאיכותי בתרומתו. מעבר להיותו נרחב מאוד, ולכך שתוקפו נשאב ממשך הזמן הרב שלאורכו הוא נערך נעשה מאמץ של החוקרים לבודד את ההשפעה השלילית הידועה של זיהום האוויר אליו נחשפו המשתתפים במסגרת המגורים לצד תנועת כלי רכב מתמדת. מאמץ שמאפשר להם לדווח על תוצאות מהימנות ומדויקות עד כמה שניתן.
״מדובר במחקר מבוסס ורציני״, מציין פרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית. ״החוקרים מצאו קשר עקבי בין חשיפה לרעש מתחבורה, גם ברמות נמוכות יחסית, לבין סיכון מוגבר לדמנציה״. תוצאות המחקר הזה והמחקרים שלבטח יבואו אחריו בניסיון להבין את טיבו של הקשר, יחייבו הסתכלות מחודשת על בעיית הרעש. פרופ׳ לוין מדגיש כי על אף הצורך במחקרים נוספים, יש במחקר מספיק ראיות אשר מצדיקות נקיטת פעולות כבר עכשיו: ״בישראל אין מענה מספק למניעת זיהום רעש ולסכנות סביבתיות לבריאות הציבור בכלל. הנושא נופל בין הכיסאות כאשר אין גוף אחד שאחראי לקידום סביבה בריאה - לא ברמה הלאומית ולא ברמה המקומית״.
"בסוגיה הסביבתית-בריאותית הזו כמו עם סוגיות סביבתיות נוספות, יש צורך להתחשב בהשלכות הבריאותיות כבר בשלבי התכנון העירוניים", מציין פרופ׳ לוין. "זאת על מנת להרחיק את המפגעים, במקרה זה - הרעש התחבורתי - מריכוזי ההתיישבות". גם בארגון הבריאות העולמי התייחסו לכך, וכתבו כבר לפני עשר שנים כי "זיהום רעש הוא איננו רק מטרד סביבתי אלא גם איום בריאותי". כך או כך, לכל הפחות מדובר בדוגמה נוספת לאופן שבו הפרת האיזון הסביבתי הטבעי פוגע בסופו של דבר בבריאות של בני האדם.