המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (שני) את נתוני מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2020 של 570 המפעלים הגדולים בישראל. מהנתונים עולה כי פליטת חומרים חשודים ומוכרים כמסרטנים עלתה ב-14%, בעיקר בשל זיהוי מקורות פליטה חדשים במפעלי רותם אמפרט נגב וביהודה פלדות ועלייה בייצור במפעלי אספלט. עוד עולה כי פליטת תרכובות אורגוניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) עלתה ב-4%, בעיקר בשל הגדלת ייצור ברותם אמפרט נגב וחיפה נגב טכנולוגיות.
מנגד בשנה האחרונה פחתה פליטת גזי החממה בישראל ב-3%, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והשפעת משבר הקורונה על הביקוש לחשמל. בנוסף נרשמה ירידה בתחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, עלות חיצונית של הפליטה לאוויר וצריכת גז מחצבים (גז טבעי). צריכת המזוט פחתה ב-25% בשנת 2020 ובמצטבר משנת 2012 ב-91%. נתון המושפע חלקית מצמצום פעילות משקית בשל מגפת הקורונה, ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים וצמצום של כ-15% בפעילות בז"ן ושל כ-20% בפעילות פז בית זיקוק אשדוד.
העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר לשנת 2020 מסתכמות ב-12.9 מיליארד שקל, מתוכם 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה - זו הפחתה של 5.7% מהעלויות של שנת 2019. בשנת 2020 נתוני המפל"ס מעידים על הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בשיעורים של 7% עד 18% ובחלקם נרשמה עלייה של 4% עד 14%, בהשוואה לשנת 2019.
הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהפליטות לנפש באיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות תחמוצות חנקן לאוויר הוא תחנת הכוח הפחמית בחדרה, שבה עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית.
אזורים תעשייתיים מרכזיים: בנוסף למפרץ חיפה, ניכרים במפל"ס אזורים תעשייתיים נוספים (שבהם 7 מפעלים מדווחים ומעלה): אשקלון, אשדוד, מישור רותם ונאות חובב. רמת הפליטות הפחותה מכולם היא בנאות חובב ורמת הפליטות הגבוהה היא באשקלון ובמישור רותם. באשקלון - בשל תחנות הכוח רוטנברג, ורידיס ודוראד; ובמישור רותם בשל מפעל רותם אמפרט נגב.
סך העלות החיצונית של הפליטות לאוויר עבור מדווחי המפל"ס בשנת 2020 הסתכמה ב-12.9 מיליארד שקל. עלות זו כוללת 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה. בשנת 2020 חלה עלייה של 20% במחירי העלות החיצונית של פחמן דו-חמצני, מ-140 שקל לטונה ל-167 שקל לטונה. לפיכך, חלה עלייה בעלות החיצונית של הפליטות לאוויר במפל"ס מ-12.4 מיליארד שקל בשנת 2019 ל-12.9 מיליארד שקל בשנת 2020.
משבר האקלים
בדוח האחרון של IPCC, הפאנל הבין-ממשלתי בנושא אקלים, ניתן דגש לנושא המתאן כגורם משמעותי ביותר להתחממות הגלובלית, כך שפעולות להפחתת הפחמן הדו-חמצני לא יספיקו לבדן. המתאן נפלט בישראל ממטמנות ומגז מחצבים, ובכוונת המשרד למקד פעילות בנושא בתקופה הקרובה.
מהנתונים המוצגים בדוח המפל"ס עולה, כי בשנת 2020 פחתה פליטת גזי החממה בישראל ב-3%. זאת, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והעובדה שלא התרחשה עלייה בביקוש לחשמל, בשל משבר הקורונה (העלייה הממוצעת בחמש השנים שלפני 2020 היא 2.2% בשנה).
מהמפל"ס עולה, כי פליטת מתאן לנפש בישראל עומדת על כ-1.3 טונות CO2e לנפש, בעוד שהממוצע העולמי הוא 1.07 טון CO2e לנפש והממוצע של האיחוד האירופי הוא 0.89 טון CO2e לנפש (על פי נתוני הבנק העולמי).
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מנתוני דוח המפל"ס ניתן לראות, כי משבר האקלים כבר ניכר בעלות חיצונית של מיליארדי שקלים. אנחנו פועלים במלוא המרץ יחד עם השותפים שלנו בממשלה, להבטיח את צמצום הפליטות לאוויר ולשמור על הציבור, הסביבה והטבע בישראל. אנחנו משתפים היום את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו, כדי לרתום את כולם לעבודה משותפת להפחתת הפגיעה בסביבה ובבריאות, ולהגביר את שיתוף הציבור".