הר הגעש באיסלנד שהתפרץ בשנה האחרונה סיפק אין-ספור תמונות מרהיבות וקיבץ סביבו מטיילים וחוקרים מכל רחבי העולם. תיעוד ההתפרצות הוולקנית היה כל כך מהפנט עד שלא ניתן היה להסיר ממנה את המבט. אבל מעבר ליופי שלו, הר הגעש פאגְרדאלסְפִיאטְלְ, וזה שהתפרץ לאחרונה גם בקונגו אולי מסמנים לנו שאנחנו צריכים לקחת את העניין ברצינות. אולי בניגוד לטיפול במשבר האקלים - אותו האנושות הזניחה – כדאי לתת תשומת לב גם לאיום הוולקני.
במאמר שהתפרסם בסוף השבוע שעבר בכתב העת Nature Communications, מתריעים חוקרי אסונות טבע מאוניברסיטאות קיימברידג', פלימות' והמרכז הבינתחומי הרצליה, מפני היווצרותה של סביבת סיכונים חדשה בה התפרצויות געשיות מתונות עלולות לזרוע הרס וחורבן על מערכות מסחר, תקשורת ותחבורה חיוניות, ולהוביל לאסונות כלכליים עולמיים.
במסגרת המחקר מיפו החוקרים עשרות הרי געש ברחבי העולם. לאחר מכן הוסיפו למפה הוולקנית ארבע שכבות של נתוני מערכות ותשתיות חיוניות: נתיבי שייט ימיים, נתיבי טייס אזרחיים, כבלים תת ימיים לתמסורת נתונים ומתקני ייצור רגישים של תעשיות רגישות, למשל תעשיית השבבים העולמית. אחרי כן ערכו החוקרים חישובי מרחק ופגיעות, וקבעו ששבעה הרי געש קרובים באופן מסוכן לתשתיות ומערכות תומכות חיים ומסחר עולמי.
המאמר מציע לבחון מחדש את מערכת היחסים בין החברה האנושית והרי געש. על פי החוקרים, התפרצות געשית מתונה בעוצמה 4 או 5 במדד התפרצות געשית של שבעה הרי געש הפזורים ברחבי העולם, עלולה לשבש ולשתק את מערכות תקשורת הנתונים, המסחר, והתחבורה ולחולל נזק כלכלי עולמי בהיקף של טריליוני דולרים. העובדה שמדינות וחברות מסחריות בחרו למקם כמה מהתשתיות החיוניות ביותר לכלכלה העולמית בקרבת מרכזים של פעילות וולקנית עם פוטנציאל אלים תרמה להיווצרותה של סביבת סיכון חדשה.
שבעת הרי הגעש הללו ממוקמים: על גבול סין-קוריאה; בטאיוואן; בים סין הדרומי; בקרבת מיצר מלאקה לחופי סינגפור; באגן הים התיכון בסנטוריני והר וֵזוּב; באיסלנד ובקרבת סיאטל בצפון מערב אמריקה.
מפת שבעת הרי הגעש המסוכנים | איור: Nature Communications
אז למה החוקרים מציינים דווקא את הרי הגעש האלו? סביב שבעת ההרים הללו ישנן שבע נקודות תורפה אשר תופסות את תשומת הלב של החוקרים. למשל תאי מגמה קיימים קרוב לוודאי תחת פני השטח בצפון האי טאיוואן, והתפרצות קבוצת הרי הגעש טטון תשתק את מפעלי TSMC יצרנית השבבים הגדולה בעולם. "למחסור עולמי במוליכים למחצה יהיו השלכות בלתי נסבלות בתעשיית האלקטרוניקה והרכבים, המניות במגזר האלקטרוניקה והסלולר יצנחו", אומר ד"ר אסף צחור, חוקר ומרצה בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה.
החוקרים זיהו גם את מיצרי לוזון בים סין הדרומית, שם עוברים כשליש מהמטען הימי בעולם בשנה, בנוסף ל-17 כבלי תקשורת תת ימיים שמחברים את סין, הונג קונג, יפן ודרום קוריאה. התפרצות בעצימות נמוכה יחסית לאורך הקשת הוולקנית של לוזון, שתלווה בצונאמי, עלולה לנתק את קווי תמסורת הנתונים עם הפרעות לתעבורת המידע הפיננסי, שיבושים בשווקים, והפסקת הסחר בעלות של מאות מיליארדי דולרים. החוקרים מזהים גם את סנטוריני והר וֵזוּב באגן הים התיכון כמוקדי פורענות פוטנציאליים, עם השלכות על שרשראות אספקת מזון, מתכות, ומינרלים חיוניים.
איך מודדים התפרצות געשית?
בדומה לסולם ריכטר, המודד את עוצמתן של רעידות אדמה, מדד התפרצות געשית ((Volcanic Explosivity Index מודד את עוצמת ההתפרצויות בסרגל לוגריתמי בבסיס עשר. כלומר, כל יחידה היא מכפלה בעשר של היחידה הקודמת. לשיטה זו, התפרצות געשית בדרגה 8 היא חזקה פי עשר מהתפרצות בדרגה 7, חזקה פי מאה מהתפרצות בדרגה 6, ופי אלף מהתפרצות בדרגה 5.
במסגרת המאמר, החוקרים ביקשו לאתגר את הסימטריה שהתקיימה עד לאחרונה בין התפרצויות בדרגה 7 ו-8 וחורבן כלכלי עולמי. "רצינו לבחון האם התפרצויות געשיות מתונות פי אלף עלולות לזרוע הרס משמעותי, והיכן ניתן לצפות להן" מסביר ד"ר אסף צחור. "אנו חושבים על הר הגעש הענקי בילוסטון, המכונה סופר הר געש, שההתפרצות המתועדת האחרונה שלו נרשמה אמנם בדרגה 8 אך התרחשה לפני כ-600,000 שנה, או על הר טמבורה באינדונזיה שהתפרץ בשנת 1815 בעוצמה 7, ופלט עמוד אפר וולקני שהגיע לסטרטוספירה, יצר אנומליה אקלימית עולמית, הוביל לצניחה בטמפרטורות, כישלון יבולים באירופה ורעב המוני, מרחק אלפי קילומטרים ממוקד ההתפרצות".
ד"ר צחור, אשר פיתח את המודל האסימטרי המכונה VEI-GCR asymmetryעליו נשען המאמר, מצא שיש מקום לעדכן את פרדיגמת הסיכון בהתאם לממצאים. "את הסיכון האסימטרי מבינים היטב אם משווים את התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים בשנת 1991, במדד התפרצות געשית 6, עם התפרצות אֶיְיַאפְיָאטְלָאיֶיקוּטְל באיסלנד בשנת 2010, במדד התפרצות געשית 4. הראשונה הייתה חמורה פי מאה מהשנייה, אבל הסבה נזק כלכלי נמוך פי 10. במילים אחרות, ההתפרצות באיסלנד הייתה מתונה ביותר במונחים גיאו-פיזיים אבל נחשבת ליקרה ביותר במונחים כלכליים במאתיים השנים האחרונות".
"במשך מאה שנים החברה האנושית העדיפה מהירות ויעילות על פני חוסן וקיימות", מסכם ד"ר צחור. "אז בחרנו לטמון את הראש בחול ולהתעלם מסיכונים. הגיע הזמן לשנות את פרדיגמת הסיכון. הבנה מעמיקה של סביבת הסיכון האסימטרית עשויה לסייע למאמצי מניעת אסונות, ולתכנון תשתיות באופן יעיל יותר".