אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
מה קרה ללטאות ולנחשים באיי גוואדלופ?
מאי שדה
היערות של איי גוואדלופ (Guadeloupe) בים הקריבי משמשים בית לזוחלים רבים. אך מחקר חדש מראה שבעבר היו שם הרבה יותר, והזוחלים באיים סבלו מהכחדה המונית שמחקה 70-50 אחוז ממיני הנחשים והלטאות. חשיבותם של הזוחלים למגוון הביולוגי היא עצומה, אך ההיסטוריה שלהם לא נחקרה עד כה לעומק. על סמך שרידי עצמות שנמצאו במוקדים רבים באי מתקופות רבות לאורך עשרות אלפי שנים, הצליחו החוקרים לפענח אילו מינים חיו באיים בעבר והשוו אותם למינים החיים שם כיום. כך גילו שרוב המינים שעצמותיהם נמצאו באתרים הקדומים ביותר כבר לא קיימים באיים.
החוקרים מעריכים שההכחדה המשמעותית ביותר קרתה לפני כמה מאות שנים, כשהמהגרים האנושיים מאירופה הגיעו האירופאים לאיים. איי גוואדלופ אומנם היו מיושבים לפני כן במשך אלפי שנים, אך המחקר העלה שלאורך הזמן הזה לא הייתה ירידה במספר המינים. מה שגרם כנראה להכחדה הנרחבת היה הפגיעה בשטחי מחייה לצורכי חקלאות, ובעלי חיים כמו חתולים וחולדות שהמהגרים הביאו איתם.
טורף ממשפחת הנמייתיים, שתרמה להכחדת הנחשים באיים | מקור: Omkar Vinchu from Pexels
איך ייראה האקלים באזורנו בסוף המאה הנוכחית?
אור אליסון
אם לא נעשה דבר לבלימת ההתחממות, התושבים כאן צפויים לחוות קיץ לוהט של חצי שנה, לעומת חודש אחד בלבד של חורף. כך עולה ממחקר של מדענים מסין. החוקרים חישבו את משך העונות באזורים מסוימים לפי הטמפרטורות שנמדדו במשך 60 שנה, ומצאו כי עונת הקיץ בחצי הכדור הצפוני התארכה בתקופת המחקר מ-78 יום ל-95 יום בממוצע. הם חישבו כי קצב השינוי הזה יימשך גם אם האדם יעצור עד אמצע המאה את עליית הפליטה של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה. לעומת זאת, בתרחיש שבו תימשך העלייה בפליטת גזי חממה, נגיע בשנת 2100 לששה חודשים בשנה של טמפרטורות גבוהות וגלי חום קיצוניים, לעומת חודש אחד בלבד של מזג אוויר קריר וגשום.
עלייתו ונפילתו של אי החולדות
ד"ר יונת אשחר
הדברת החולדות באי צפוני הביאה לשיקום מהיר של המערכת האקולוגית שלו. במאה ה-18 הגיעו חולדות החוף לראשונה לאי הוודאקס (Hawadax) בצפון האוקיינוס השקט, באונייה שעגנה שם. התושבות החדשות עשו שמות באוכלוסיות הציפורים המקומית, עד שהאי קיבל את השם "אי החולדות". בשנת 2008 חוסלו החולדות באי באמצעות פתיונות מורעלים. חוקרים ששבו אליו ב-2019 בדקו את גודל האוכלוסייה של שני מיני ציפורים - שחף אפרפר ושלצדף שחור, ומצאו גידול של מאות אחוזים במספר העופות מכל מין. בנוסף הם גילו ירידה ניכרת באוכלוסיית החלזונות בקו המים, שהציפורים ניזונות מהן, ועלייה באוכלוסיית אצות שהחלזונות ניזונים מהן. לדברי החוקרים, תוך 11 שנים בלבד חזרה המערכת האקולוגית באי למצבה לפני פלישת החולדות. בזכות ההצלחה הופסק השימוש בשם "אי החולדות".
הלטאות שחיות בבועה
ד"ר יונת אשחר
לטאות באמריקה פתחו את היכולת לנשום מתחת למים, בעזרת בועת אוויר הצמודה לראשן. לטאות מהסוג אנוליס מתחלקות למינים רבים, חלקם חיים על גדות נחלים ואגמים ואחרים במקומות יבשים יותר. כבר לפני כמה שנים גילו חוקרים כי מיני אנוליס מסוימים, החיים ליד מים, צוללים במים למשך 15 דקות ויותר, ומפתחים בועת אוויר שמקיפה את הנחיריים. במחקר חדש אותם חוקרים בחנו את המנגנון של צלילה ארוכה זו, וגילו שהלטאות אכן נושמות את החמצן שנמצא בבועה. הם משערים שבנוסף, הבועה מאפשרת לפחמן הדו-חמצני שהלטאות נושפות החוצה להתמוסס במים. כך הלטאות יכולות להישאר מתחת למים זמן רב, ולהתחמק מטורפים.
נראה שהתכונה הזו התפתחה כמה פעמים במקביל, אצל מינים שונים. העור של כל לטאות האנוליס הוא הידרופובי, וגורם לשכבת אוויר דקה להיווצר על גופן כשהן צוללות. ייתכן שבועת האוויר נוצרה מתוך אותה שכבת אוויר.
לטאת אנוליס מתחת למים | צילום: Lindsey Swierk, UNIVERSITY OF TORONTO
לחקור את נוגה
איתי נבו
סוכנות החלל של ארצות הברית צפויה לשגר בסוף העשור שתי חלליות לא מאוישות לחקר השכן הקרוב ביותר שלנו – כוכב הלכת נוגה. הסוכנות בחרה מבין ההצעות שהוגשו לה את משימת DAVINCI+ לחקר האטמוספרה הצפופה של כוכב הלכת, ואת משימת VERITAS לבחינת פני הקרקע שלו באמצעות מכ"מים. החוקרים ינסו לברר באמצעות המשימות האלה מהו הרכב הגזים המדויק באטמוספרה של נוגה, איך נוצרה האטמוספרה הצפופה, אם יש על פני נגה אם אם היו שם בעבר, ואם עדיין מתרחשת שם פעילות טקטונית וגעשית. כל קבוצת מחקר קיבלה כחצי מיליארד דולר לפיתוח החללית ומכשיריה, ובנאס"א מעריכים כי החלליות ישוגרו בין שנת 2028 ל-2030.
