גל החום הפוקד אותנו מבשר את תחילתה של עונת האבטיחים, ואכן – אין כמו אבטיח מתוק וקר ביום קיץ חם. למרבה הצער, לעיתים קורה שהציפיה למתיקות המתפרצת של האבטיח מתרסקת כשבנגיסה הראשונה מתגלה פרי קמחי ותפל, והאכזבה גדולה. לפעמים נדמה שכל מוכר סיגל לעצמו שיטה אחרת לתופף על האבטיח הסגור, להאזין לצליל שהוא מחזיר ולפי זה לקבוע מה טיבו.
הבעיה היא שסקר לא מייצג שערכתי העלה חוסר אמון משווע בשיטה הזאת. רבים ציינו שהם מבקשים מהמוכר שיביא להם אבטיח מתוק, אך לא פעם מתאכזבים. חברה אחת ציינה שהיא דופקת על אבטיח מסוים, ואז לוקחת את האבטיח שלידו. האם יש בסיס אמיתי להקיש ביד על אבטיחים כמבחן למתיקות? לפיזיקה הפתרונים.
תוף כדורי
כשאנחנו מקישים על אבטיח, אנחנו מרטיטים את התוכן שלו, וכך הופכים אותו למעין תוף כדורי. אפשר להסביר את מבחן התיפוף בעזרת משל הדרבוקה. כשאנו מכים על דרבוקה, היא מרטיטה את האוויר סביבה ויוצרת גלי קול. אם הדרבוקה פגומה בעקבות קרע, למשל, הצליל יישמע עמום ולא נקי. לעומת זאת, דרבוקה מתוחה ולא פגומה תניב צליל נקי וברור. באופן דומה, אם נכה על אבטיח ונשמע צליל נקי שחוזר בצורה ברורה, סימן שאין בו פגמים פנימיים שאינם נראים לעין. אך אם האבטיח לא מחזיר צליל נקי, הרי שהוא לוקה במום פנימי כלשהו ועדיף לעבור למועמד אחר.
הניגון החוזר מהאבטיח הוא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק. איך נדע שהאבטיח לא רק חף מפגמים אלא גם מתוק? כאן נתמקד בסוג הצליל שהאבטיח יחזיר.
אפשר לאפיין גלי קול בעזרת תדר: ככל שהתדר נמוך יותר, כך הקול נשמע לנו עמוק יותר. ההבדל הזה מוכר היטב לנגני גיטרה: כשמניחים את האצבע על מיתר וכך מקצרים אותו, מתקבל צליל גבוה יותר, בתדרים גבוהים יותר.
אחד הגורמים המשפיעים על התדר שתווך מסוים, למשל אבטיח, יכול להפיק, הוא צפיפות החומר שבתוכו. ככל שהחומר צפוף יותר הוא יחזיר צלילים עמוקים יותר, כלומר תדרים נמוכים יותר. לפיכך, אם ניקח שני אבטיחים באותו גודל ובאותה צורה (שני גורמים שמשפיעים גם הם על הצליל החוזר מהנקישה על האבטיח), והאחד יחזיר צלילים עמוקים יותר מחברו, נדע שהוא כנראה צפוף יותר. הצפיפות הזאת מעידה בתורה שהוא מכיל יותר סוכר ולכן יהיה גם מתוק יותר. אולם חייבים להיזהר כאן – אם הצליל יהיה עמוק מדי, ייתכן שהאבטיח כבר בשל מדי.
אבטיחומטר
מכיוון שהצליל שהאבטיח מחזיר תלוי במשתנים רבים, בחירת פרי על סמך הצליל שהוא מחזיר היא משימה מורכבת שדורשת הרבה ניסוי וטעייה. האתגר הזה הוביל במשך השנים לכמה פיתוחים שמטרתם לקבוע אם האבטיח בשל על סמך האופן שבו הוא מחזיר גלי קול.
בשנת 1980, למשל, פיתחו הירומישי יממוטו (Yamamoto) ועמיתיו ממשרד החקלאות היפני מכשיר לבדיקת טריות אבטיח המבוסס על מדידת הצלילים שהפרי מחזיר אחרי שמכים בו במטוטלת עץ. ואילו לפני שבע שנים פיתחו מדענים מאיראן מכשיר מורכב יותר למטרה דומה. בפיתוח האיראני עוררו גלי קול באבטיח בעזרת לייזר, ומדדו את התדרים המוחזרים ממנו בעזרת מכשיר שמודד את רטט האוויר. האיראנים אף הגדילו לעשות ופיתחו שיטה מבוססת על בינה מלאכותית לנתח את התדרים שהאבטיח מחזיר, כדי לזהות אם הוא בשל.
על הסכין
ברחבי הרשת אפשר למצוא עוד עצות רבות לבחירת האבטיח המושלם – להריח אותו, לחפש כתמים מסוג מסוים, לבחון את יובש הגבעול ועוד. אולם השיטה הפשוטה והבטוחה ביותר היא לקנות אבטיח "על הסכין" – לבקש מהמוכר לחתוך אותו ואז פשוט לטעום, או לקנות חצי אבטיח (טרי!), עטוף בפלסטיק שטוף, כך שאפשר להתרשם בעין לפחות מהצבע והמרקם. חיתוך האבטיח הוא אמנם שיטה פולשנית מאוד, אך הרבה יותר קשה לפספס אבטיח מתוק אם טועמים אותו קודם.
אם יש לכם סבלנות, סקרנות וניסיון רב - שאו ברכה והצלחה בפיזיקה של תיפוף על אבטיחים. אם אתם קצת יותר זהירים ומעשיים, אולי תעדיפו לבקש מהמוכר שיבחר את האבטיח עבורכם. ואם אפשר, על הסכין, על הסכין.
לביא ביגמן, מכון דוידסון לחינוך מדעי