שלושה ניסויים שתוכננו וייבנו בטכניון ישוגרו לתחנת החלל הבינלאומית. את הניסויים שישוגרו, בכפוף לאישור נאס"א ו-Axiom Space, יערוך איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל, הצפוי להמריא לחלל בשנה הבאה. סטיבה ישוגר לחלל כחלק ממשימת 'רקיע' של עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.
סטיבה, מי שעומד להיות הישראלי השני בחלל, צפוי לשהות בתחנת החלל כ-200 שעות. טיסתו מתוכננת לתחילת שנת 2022 במסגרת AX1, יוזמה של חברת Axiom Space שהיא המשימה הפרטית הראשונה לתחנת החלל הבינלאומית. החלק הישראלי במשימה נקרא 'רקיע' ומטרתו העיקרית היא: שימוש בתשתיות של תחנת החלל לביצוע ניסויים שתוכננו בישראל.
הניסויים שבחרה קרן רמון הם ניסויים רב-תחומיים, המגיעים מעולמות תוכן שונים. לפי הנטען בקרן רמון, הניסויים צפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות שישפיעו על חיי האנושות בכדור הארץ ועל החיים מחוצה לו.
הפרויקטים הנבחרים מהטכניון הם:
- קבוצת המחקר של פרופ' מורן ברקוביץ', מהפקולטה להנדסת מכונות, מתכננת להדגים בפעם הראשונה יצרה של רכיבים אופטיים בחלל. בניסוי תיבחן היכולת לנצל את תנאי המיקרו-כבידה בחלל לייצור עדשות באיכות גבוהה באמצעות עיצוב של נוזלים לצורה רצויה ולאחר מכן הקשחתם - קונספט חדש שהקבוצה צפויה לפרסם במאמר חדש בכתב עת מדעי. הצלחת הניסוי בתחנת החלל תסלול את הדרך לייצור רכיבים אופטיים מתקדמים בחלל, לרבות יצירת טלסקופי-חלל גדולים במיוחד, שכן השימוש בנוזלים יאפשר להתגבר על המגבלה הקיימת כיום - כשגודל הטלסקופ תלוי בגודל המשגר שבעזרתו מציבים את הטלסקופ בחלל.
- פרופ' אהוד בכר ופרופ' שלומית טרם מהפקולטה לפיזיקה פיתחו מערכת חדשנית לגילוי קרני גמא. הצבתה של המערכת בתחנת החלל תסייע בזיהוי קרינה זו, הנובעת מהתפרצויות עתירות אנרגיה בגלקסיות רחוקות. ההנחה המקובלת היא שהתפרצויות קרני הגמא הקצרות מגיעות ממיזוג של שני כוכבי נויטרונים – אירוע המייצר גם גלי כבידה. עם זאת, עד היום רק אירוע אחד זוהה על פי שני מקורות אלה, ולכן יש מקום לשפר את יכולות האיכון של גלאי קרינת הגמא. הגלאי שפיתחו חוקרי הטכניון מבוסס על מאות גבישים קטנים המסודרים בתבנית ייחודית וקולטים את קרינת הגמא. על סמך האות היחסי הנקלט בכל גביש אפשר לשחזר את מיקום ההתפרצות בשמיים בדיוק גבוה.
- ד"ר יגאל קרונהאוז מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פיתח מודל הנעה ללוויינים זעירים המאפשר יכולת תמרון בחלל. ניסוי הצפוי בתחנת החלל הוא הדגמה ראשונה בחלל של מנוע זה. הוא ייערך מחוץ לתחנה בתוך מתקן ה-MISSE של חברת Alpha Space ויכלול הפעלה של המנוע במשך 24 שעות. הנתונים שייאספו יכללו תמונות וידאו של שובל המנוע וכן מדידות הספק וטמפרטורה. בסיום הניסוי יוחזר מודול ההנעה לכדור הארץ לצורך בדיקתו במעבדה.
בין הניסויים שיצבע סטיבה בחלל, ישנם שני ניסויים נוספים הקשורים בטכניון: האחד - ייצור בשר מתורבת בחלל, והשני קשור בפיתוח טיפולים מותאמים אישית בסרטן.