בעקבות עתירה של כמה כלי תקשורת, בית המשפט השלום בחיפה הסיר היום (שלישי) באופן חלקי את צו האיסור הפרסום על חקירת אסון הזפת. בתוך כך, הממשלה אישרה הקצאת 45 מיליון שקלים לטיפול בזיהום החופים, לפינוי הפסולת לאתרי הטמנה ולהשבת המצב לקדמותו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כעת, אנו יכולים לפרסם כי על פי מידע שהגיע ל-N12, אחת מהספינות החשודות היא מכלית בשם Minerva Helen, שנושאת את דגל יוון. היא יצאה מנמל פורט סעיד והפליגה לכיוון מדינת ישראל. על פי החשד, היא הטילה את הנפט בים ואז הסתובבה וחזרה לנמל אחר במצרים. כעת, הספינה עוגנת בנמל קרטגנה בספרד.

כתבות נוספות ב-N12:

>> זיהום הזפת בחופי ישראל: "ישפיע בוודאות על מי השתייה"

>> דעה: פגיעה קשה בחופים? ישראל חייבת להתעורר

>> אירוע זפת חמור: עוד לא ברור אם הלוויתן הורעל

המשרד להגנת הסביבה הוציא הודעת הבהרה כי "לא הייתה בידיו כל התראה מוקדמת או זיהוי מוקדם מאף גורם בין-לאומי או ישראלי, טרם נחיתת הזפת בחופי ישראל ב-17 בפברואר, וכל טענה אחרת אינה נכונה".

במשרד הבהירו כי נודע להם על האירוע רק בעת הגעת הזפת לחופים ביום רביעי, 17 בפברואר. "מדובר באירוע של עבריינות סביבתית שהתרחש לפי החשד במרחק של יותר מ-50 קילומטר מול חופי ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים שלה", ציינו.

בתוך כך, הממשלה אישרה את הצעת רה"מ נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל להקצאת 45 מיליון שקלים לטיפול בזיהום החופים, לפינוי הפסולת לאתרי הטמנה ולהשבת המצב לקדמותו. השרה גמליאל תגיש בתוך 30 יום תזכיר חוק בנושא מוכנות ותגובה לאירועי זיהום הים בשמן.

התקציב המיוחד שיוקצה לטיפול בזיהום החופים, ישמש למטרות הבאות:

• סיוע לרשויות המקומיות ולרשות הטבע והגנים הלאומיים, המחזיקות בחופים בים התיכון ונפגעו בתקרית הזפת (עד 250 אלף שקלים לכל קילומטר של קו חוף), עבור טיפול בזיהום בחופים, לרבות בבעלי החיים שנפגעו ממנו. מתוך סכום זה תועבר מקדמה כסיוע מיידי בהיקף של 62.5 אלף שקלים.

• ביצוע פעולות שינוע, טיפול וסילוק הזפת מאתרי האחסון הזמניים בחופים ליעדי הקצה.

• ביצוע סקרים ומחקרים, ניתוחים כלכליים סביבתיים, פעולות ניטור ופעולות תיעוד של היקף ועוצמת הפגיעה, תהליך השיקום ובדיקת השימוש באמצעים חדשניים לשיקום הסביבה החופית, הימית והמגוון הביולוגי שבה, בין היתר, לצורך שיפור הטיפול והתגובה במקרים דומים בעתיד.

מבצע ניקוי זפת מחופי שבי ציון (צילום: הלל גלזמן)
מבצע ניקוי זפת מחופי שבי ציון, ארכיון | צילום: הלל גלזמן

נוסף על כך, הוחלט כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר ידונו בתקצוב של הקרן בסך של 25 מיליון שקלים, במטרה לאפשר לקרן לתת מענה לאירוע בסדר גודל כזה בעתיד, וכן כדי לאפשר את המשך ההתנהלות השוטפת של הקרן ולשימושים עתידיים.

עוד הוחלט, כי תוקם ועדה, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי או נציגו, ובהשתתפות נציג מנכ"ל משרד רוה"מ, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים, או נציגיהם, אשר תמליץ בתוך שישה חודשים על דרכי ההתמודדות עם תרחישי אסון ימיים וההיערכות למניעתם - לרבות המשמעות בתקנים ובתקציב לצורך כך.

רה"מ נתניהו ציין כי "מדובר באסון אקולוגי עצום של אלף טונות נפט וזפת שנערמים על חופינו. אנחנו חייבים לפעול מהר, לפני שזה יחלחל לתוך הקרקע, במיוחד בשטחים הסלעיים וזה נזק שיישאר איתנו שנים ארוכות. לכן, אנחנו פועלים במהירות ואישרנו כעת את התוכנית שהבאתי יחד עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. הסיוע התקציבי הזה יסייע בהצלת החופים שלנו. אנחנו נשמור על החופים שלנו, אנחנו נשמור על הסביבה שלנו".

זיהום חופי ישראל
זיהום חופי ישראל

השרה גילה גמליאל אמרה: "התארגנו בזמן מהיר במיוחד כדי לאפשר הקצאת סכומי כסף משמעותיים לרשויות המקומיות החופיות ולרשות הטבע והגנים. נעשה הכול כדי שנוכל לשקם את הנזקים האקולוגיים, לחזור שוב ליהנות מהחופים היפים של ישראל ולפתוח במועד את עונת הרחצה הקרובה. אנחנו ממשיכים בחקירה בין-לאומית מורכבת כדי לתפוס ולהעניש בחומרה את האשמים".

בית המשפט: "רשויות החקירה יכולות להיות ניזונות מהתחקירים שכלי התקשורת עושים"

על פי החלטת בית המשפט, עדיין יש איסור לפרסם את שמות הספינות מעבר לאלו שכבר פורסמו עד מחר בשעה 16:00. כמו כן, אסור לפרסם כל פרט הקשור בשיטות החקירה או שמקורו ברשות החקירה, עד 28 בפברואר. השופט התיר לפרסם "כל פרט שמקורו בתחקיר עצמאי שנעשה על ידי כלי התקשורת ושמקורו לא ברשות חקירה כלשהי".

"תחקירים תקשורתיים יכולים לסייע לרשויות החקירה בביצוע עבודתם, ואין לראות בכך כעניין שיש בו כדי להפריע לביצוע העבודה", כתב השופט זאיד פלאח. "אומנם, אסרתי על כלי התקשורת ועל כל גורם אחר לפרסם כל דבר שמקורו ברשות החקירה, אך אני מתיר לרשויות החקירה להשתמש בנתונים שעלו בתחקירים העצמאיים של כלי התקשורת, ככל שיש בהם כדי לסייע בחקירה".

השופט הוסיף: "מהנ"ל יוצא, שלמעשה רשויות החקירה יכולות להיות ניזונות מהתחקירים שכלי התקשורת עושים וזאת לקידום חקירתם. אין בכך כדי לאפשר, לא במישרין ולא במשתמע, לפנות לכלי התקשורת לשם קבלת חומרים כלשהם, או מידע כלשהו".