"תחזיר את האיזון בין הרשויות" או "תוכנית לריסוק מערכת המשפט": ספק אם אי פעם ראינו התנגשות חזיתית כזו בין שר משפטים ונשיאת בית המשפט העליון. המדינה שידעה אין-סוף משברים קואליציוניים, מדיניים וצבאיים, ניצבת בפתח משבר חוקתי היסטורי לראשונה בתולדותיה. שאלנו מומחים – מה צפוי לנו בהמשך?
מה זה משבר חוקתי?
פרופ' יניב רוזנאי מאוניבריסטת רייכמן הסביר: "משבר חוקתי זה כאשר רשות מסוימת מנסה לשבור את כללי המשחק, ומתרחשת התנגשות בין הרשויות". כך למעשה, בשיאו של המשבר לא ידעו האזרחים למי מהרשויות להקשיב וייווצר כאוס. "לדוגמה, הממשלה החליטה לשנות את אופן בחירת נשיא בית המשפט העליון, ולהביא נשיא מבחוץ. אם יתר שופטי העליון לא יהיו מוכנים להמשיך ולשרת ולכהן תחת כזה אדם ויתפטרו. זה משבר חוקתי דרמטי ביותר שלא נראה כמותו", הסביר רוזנאי.
"אם הממשלה תחליט שהיא בוחרת את השופטים, בית המשפט יכול יפסול זאת בגלל הפגיעה בעצמאות השיפוטית. לאחר מכן, הממשלה יכולה שוב לכנס את הוועדה בהרכב החדש ולבחור שוב", הוסיף רוזנאי. "מה יהיה התוקף של ההחלטות? בסוף זה עשוי להגיע לשאלה - למי רשויות אכיפת החוק מצייתות? וזה מצב מאוד מסוכן".
עו"ד רז ניזרי, ששימש בעבר כמשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה, ניסה להסביר איך הגענו למצב הנוכחי: "יש שיח קצוות שבעצם בו כל צד מתבצר ועולה על עץ גבוה יותר, וככל שעולים על עץ גבוה יותר, בסופו של דבר גם הנפילה וההתרסקות עלולות להיות קשות יותר".
"בנינו מערכת מפוארת והיא בסכנה, זה כואב לי פיזית. אני לא ישן בלילה"
שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין
אחת ההתנגשויות המרכזיות בין הקואליציה למערכת המשפט התחוללה ממש לאחרונה. הממשלה שינתה חוק יסוד כך שפוליטיקאי שהורשע ונשלח למאסר על תנאי יוכל להתמנות לשר. יושב ראש ש"ס, אריה דרעי, מונה לשר הבריאות והפנים ומיד הוגשה עתירה לבג"ץ נגד המינוי. אחרי שדרעי נפסל ברוב של עשרה שופטים, הממשלה החליטה לא לוותר. כעת, היא רוצה לחוקק חוק חדש לפיו בג"ץ לא יוכל עוד להתערב במינוי שרים.
חה"כ שמחה רוטמן, המכהן כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט חזר על עמדתו לפיה לשופטי העליון אסור להתערב בחוקי יסוד שחוקקה הכנסת: "השופטים הצהירו אמונים ונשבעו למדינת ישראל ולחוקיה – ועכשיו הם אומרים: 'מי אתם? לא רוצים להקשיב לכם'. מדובר בהפרת אמונים. מה אעשה אם בית המשפט העליון יפר אמונים? לא יודע".
האם בית המשפט תפס צד פוליטי?
המשבר הנוכחי הוא חלק מתהליך איטי שבו סמכויות בית המשפט התרחבו ב-30 השנים האחרונות, ובמהלכו הימין חושב שבית המשפט פוסק שוב ושוב בנושאים שאין לו סמכות, והשמאל סבור שבית המשפט מגן עליו מגחמות שלטוניות. אין בסוגיה הזו נתונים אמפיריים מובהקים. אפשר למצוא פסיקות רבות דווקא שהימין יהיה מרוצה מהן, ולא מעט פסיקות בהן השמאל הרגיש שהוא קיבל את יומו בבית המשפט.
"ציבור אחד מרגיש שהרוב הפוליטי דורס אותו, וציבור אחר ירגיש שהמונופול המשפטי דורס אותו", הסביר עו"ד ניזרי. "למה זה יותר מגיע מימין? אולי בגלל שב-20 שנה האחרונות היה בעצם רוב פוליטי מסוים בכנסת, וההכרעות בסוגיות הנפיצות בבית המשפט התקבלו בכיוון אחר. לכן, יש תחושה שבעצם הערכים של בית המשפט לא מייצגים את התחושה הציבורית".
לעומתו, ד"ר שוקי שגב מהמכללה האקדמית נתניה לא חוסך ביקורת מבית המשפט העליון: "בית המשפט לקח צד במאבק התרבותי שמתחולל בישראל – בסוגיות ביטחוניות וכן בסוגיות של דת ומדינה. הוא כן שחקן פוליטי, ולא כזה שהימין מרגיש שהוא חבר שלו". בדומה לכך, גם חה"כ רוטמן טען שבית המשפט חוטא לתפקידו: "יש לנו בית משפט שלא מבין בכלל את הלכי הרוח בציבור, ומקבל הכרעות פוליטיות".
השופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, שהיה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,חבר בוועדה לבחירת שופטים והיועץ המשפטי לממשלה בתקופה בה כיהנו כראשי ממשלה נתניהו, ברק ושרון, חתם על מכתב היועמ"שים שמתנגדים למהפכה המשפטית, ואפילו נצפה במוצאי אחת השבתות בהפגנה בירושלים.
"יש פער גדול בין הדימוי שנוצר, שחלקו הוא שטיפת מוח, ובין המציאות כפי שהיא בעבודה של בית המשפט ושל היועמ"שים", הדגיש השופט בדימוס רובינשטיין. "אצל ציבורים דתיים וימניים ניטע הרושם שבית המשפט הוא נגדם. לא מיניה ולא מקצתיה הייתי מאוד שמח אם היו קוראים את פסקי הדין".
רובינשטיין מתח ביקורת על הרפורמה והביע דאגה למערכת המשפט: "בנינו מערכת מפוארת והיא בסכנה, זה כואב לי פיזית. אני לא ישן בלילה. אני לא מכיר אף רפורמה של ממש שהייעוץ המשפטי ביטל או מנע. הגנתי על יועצים משפטיים ששרים רצו לסלק בגלל שאמרו שהצעת השר לא חוקית. שמירת הסף הזאת היום זו כבר נהייתה מילה מגונה, רוצים הפקרות".
האם אפשר לצאת מהמשבר?
המומחים מסבירים שעדכון "חוק יסוד: החקיקה" הוא הסוגיה החשובה ביותר להסדרת היחסים בין הרשויות. החוק יקבע את הסמכות של הכנסת לחוקק חוקים, איך מחוקקים חוקי יסוד ואת העליונות שלהם על חוק רגיל, ומתי בית המשפט יכול לפסול חוק. שר המשפטים לוין בעצמו הציע לתקן אותו מספר פעמים בעבר, רק שכרגע הרפורמה לא נוגעת בו.
עו"ד ניזרי הסביר את המשמעות של המצב הנוכחי, בו אין "חוק יסוד: חקיקה": "כרגע אין כללי משחק. זה כמו שנעלה למגרש, ויהיה ויכוח מתי השופט יכול לשרוק, זה המצב כיום. כשיהיה "חוק יסוד: חקיקה" ופסילת התגברות – לפחות כללי המשחק יהיו ברורים".
ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, טען שהדרך לסיים את המאבק על הרפורמה המשפטית היא דרך הידברות בין שלושת הרשויות. לדבריו, "אפילו אם לא כל צד יקבל את כל מה שהוא מבקש". גם פרופ' רוזנאי הסביר שיש לקיים הידברות בין הצדדים: " אפשר בקלות להגיע לפשרה, לאיזשהו מתווה שהוא מאוזן, שהוא מוסכם, ומאוד חבל שזה לא מה שאנחנו רואים".